טרום ימי הקורונה, ההשוואה בין טיסה סדירה לטיסת צ'רטר הייתה כמשל השקעה בפיקדון סולידי בבנק לבין השקעה במניות בעלות סיכון רב בשוק ההון.
כך, נדרשתי לקבל החלטות בעניין שתי טיסות. באחת, החלטתי לטוס לחופשה בז'נבה עם חברת אל על ובשנייה, לכנס בינלאומי לחינוך בו הייתי אמור להרצות במיאמי ארה"ב, החלטתי לטוס עם חברת סוויס אייר.
השיקול העיקרי שהוביל גם לתשלום רב יותר, בעצם כפול, מטיסה לא סדירה, היה הצורך להגיע בזמן לכל מקום ולדעת שבמידה וארצה לבטל אקבל החזר מלא. מניסיון העבר, קבלת החזר מחברת צ'רטר אינו דבר של מה בכך.
במציאות הישראלית בה יכולתי לקבל צו 8 מתוקף תפקידי כקצין בפיקוד העורף או שפשוט סיבה משפחתית היתה מונעת ממני לטוס ברגע האחרון, החלטתי לא לקחת שום סיכון, לשלם כפליים והעיקר שתהיה לי טיסה בטוחה. מזה ארבעה חודשים אני מנהל מרדף לקבלת מענה אחרי שתי החברות הללו ולצערי אין קול ואין עונה.
כמובן שלא אני ביטלתי את הטיסות, אלא הן התבטלו ביוזמת החברות. כלקוח שבהחלט מבין שמדובר בתקופה לא פשוטה הייתי מצפה מאותן חברות לפתרון יצירתי, או בינתיים להחזיר לי לפחות את התוספת ששילמתי על כסאות ביציאות חירום ומעט הבנה גם למצב שלי. אולי הודעת עדכון במייל? מסרון? אבל כלום. אני מוצא עצמי מתפלל שחברת אל על תעבור הלאמה או שחברת סוויס אייר תקבל סיוע מהמדינה שלה, כדי שעבורי הלקוח הקטן ייפתר הנושא במינימום נזק כלכלי.
בלימודי הכלכלה מלמדים אותך שכגודל הסיכון גודל הרווח, אך אז הגיחה מגפת הקורונה ושברה את כל החוקים שהכרנו. הייתה לי המחשבה שאם אני בוחר בדרך הבטוחה ומשלם לפחות כפול על טיסה, אני יכול לישון בשקט.
בפועל, ככל הנראה כמו הרבה אנשים, הפסדתי את כספי. הטיסות שקורקעו ולא טסו לשום מקום. מיותר לציין שמידת האמון שלי בחברות התעופה הסדירות ירד לאפס. אין שום הגיון בלהמשיך לטוס איתן בתום המשבר ובטח לא בשביל חברות במועדון הנוסעים שלהם - שעל שימוש הנקודות בהם אני אצטרך לכתוב דוקטורט נוסף.
הבעיה הגדולה בחברות מסוימות במשק הישראלי - ומסתבר שגם בחו"ל - היא שהן יודעות שהמדינה לא תיתן להן ליפול, כמעט לא משנה מה יעשו. כך קרה בארה"ב במשבר הבנקים - וזהו גם שורש הבעיה. לא ראיתי למשל שבהסדר המוצע לחברת אל על לדוגמא, הוטל על החברה לדאוג שהלקוחות שלה יקבלו את הכסף על הטיסות שלא יצאו ליעדן. הלקוח אף פעם לא מצוי בתחשיב. הוא שקוף כמו חלונות המטוס. נזקו הכלכלי מעניין את הצדדים כעניינן של הציפורים המקננות מדי שנה על מסלולי נתב"ג.
איני מצפה כי כספי התמיכה אשר יגיעו לאל על יגיעו ישירות ללקוחות שאיבדו את כספם, אך אני בהחלט דורש שחבילת הסיוע הממשמשת ובאה לקראת נחיתה בחברת התעופה הלאומית תכלול גם מנגנון פיצוי הולם עבור מי שנשארו בסוף בבית. בכל זאת, תמיד טענתם שלטוס אתכם זה "הכי בבית בעולם".