הגיע הזמן לתת לרבניות הכרה רשמית

נחישותה של הרבנות לחסום בפני נשים את האפשרות לזכות בהכרה רשמית בידע ההלכתי שלהן היא עוול שמעצים את אי הרלבנטיות של הרבנות. דעה

שוקי פרידמן , ט' בתמוז תש"פ

ד"ר שוקי פרידמן
ד"ר שוקי פרידמן
צילום: דוברות המכון הישראלי לדמוקרטיה

כבר שלושה עשורים שנשים לומדות תורה ברצינות ולעומק. זוהי מהפכה משמעותית בעולם לימוד התורה, אבל על פי הודעת הרבנות הראשית לפיה היא תאבק באפשרות שלהן להיבחן במבחני רבנות, היא עוצרת בשערי הרבנות.

שוב הרבנות הראשית מתעקשת להתבצר מאחורי חומות של שמרנות ולהתעלם מהמציאות המשתנה. במקום לאמץ את הנשים הללו, תלמידות חכם אמתיות, ולהאדיר את תורתן היא בוחרת להתנכר מהן. זה אולי לא מפתיע, אבל זה מאכזב, וזוהי עוד הודעה ועוד צעד שהופכים את הרבנות הראשית לפחות ופחות רלבנטית. הנשים הללו ימשיכו ללמוד, להשפיע ולהנהיג וכמו שקורה גם בתחומים אחרים, יהפכו את הרבנות ללא רלבנטית.

תקציר הפרקים הקודמים: בשלושת העשורים האחרונים מתחוללת מהפכה דרמטית בעולם לימוד התורה. נשים לומדות תורה, לעומק וברצינות. המהפכה הזו הובילה להקמת להקמת בתי מדרש רבים מאוד לנשים ובהם כמה תוכניות לימוד שמכשירות נשים לפסיקת הלכה. הנשים הללו לומדות הלכה ומבחינת הידע שהן קונות הן לא נופלות, ובכמה מקרים אף עולות על הידע של גברים במסלולי למוד דומים. אלא שבעוד שגברים שלמדו ב'כולל הלכה' יכולים לגשת לבחינות הסמכה לרבנות של הרבנות הראשית לישראל, הדבר נמנע מאותן נשים.

המשמעות של האפליה הזו כלפי הנשים היא מהותית ופרקטית. מבחינה מעשית, בעוד תעודת רבנות מעניקה לגברים הכרה של תואר ראשון והטבות שכר בהקשרים מסוימים.

היא מאפשרת גם התמודדות על שורה של תפקידים רבניים ואחרים. מבחינה מהותית, בעוד שגברים יכולים לזכות בהכרת הגוף מטעם המדינה היהודית בהשכלתם התורנית-הלכתית, בפני נשים האפשרות הזו חסומה. על כך נסובה עתירתן של נשות ההלכה לבג"ץ שבאה לאחר שנואשו מסירובה העיקש של הרבנות להכיר בתורתן.

לאחר גלגולים שונים הודיעה אתמול המדינה לבג"ץ כי יש לה נכונות לאפשר לאותן נשים להיבחן על הידע שלהן במבחנים רשמיים. עוד לא יבשה הדיו מעל הודעה זו, והרבנות הראשית מיהרה להבהיר כי היא מצדה לא תהיה נכונה לאפשר לנשים הללו להבחן במבחן כלשהו מטעמה, ואם יהיה צורך היא 'תשבית את מערך המבחנים' כדי לחסום את דרכם.

נחישותה של הרבנות לחסום בפני נשים את האפשרות לזכות בהכרה רשמית בידע ההלכתי שלהן היא עוול שפוגע בנשים וטעות שמעצימה את אי הרלבנטיות של הרבנות.

העוול שנגרם לנשים הללו זועק לשמים. כולן נשים יראות שמים. הן מקדישות שנים ארוכות מחייהן להעמיק וללמוד הלכה. הלימוד הזה, שהוא גם תורה לשמה, מעניק להם ידע ויכולת לפסוק הלכה שלא נופלת מזו של גברים שלומדים במסלולים מקבילים. למרות זאת, ורק בשל היותן נשים, נמנעת מהן האפשרות לזכות בהכרה רשמית בתלמודן כמו גם פירות ההכרה הללו, היכולת להציג תעודה המעידה כי עמדו במבחני הרבנות הראשית והתועלת החומרית שיכולה להילוות אליה.

חמור מן העוול, היא הטעות שבמדיניות של הרבנות הראשית גם במקרה זה. הרבנות הראשית לישראל הולכת ומאבדת את הרלבנטיות שלה כמעט בכל תחום בו היא עוסקת. בכשרות, גיור, נישואין ושירותי דת אחרים, נוצרות אלטרנטיבות שהופכות אותה לכלי ריק.

במקום להצטרף למגמה המבורכת של לימוד תורה לנשים ולשאת את הנשים הללו על כפים, הרבנות בוחרת להסתגר בחומות השמרנות ולייתר את עצמה גם כאן. לימוד התורה של נשים הוא עובדה קיימת וברוכה. מתוך אלפי הנשים שלמדו תורה במרוצת העשורים האחרונים, רבות התמידו והגיעו לידע תורני רחב בהלכה.

במקביל לתהליך הזה, יש בציבור הדתי בישראל הכרה בהישגים של אותן נשים ונכונות לראות בהן מקור סמכות דתי. המגמה הזו הולכת ומתעצמת בשנים האחרונות. אלו המקבלים את סמכותן הדתית של הנשים לא נזקקים לאישור הרשמי של הרבנות לסמכותן של הנשים. במובן מסוים הרבנות היא שתזכה בהכרה תצטרף למהלך ההיסטורי הזה.

לימוד התורה והידע ההלכתי שהוא מעניק לנשים הולך והופך אותן בעיני הציבור, גברים כנשים, למקור סמכות רוחני והלכתי. זוהי מגמה שמעצימה את לימוד התורה וההלכה והופכת את הנשים לשותפות שוות לעשייה היהודית-דתית המרכזית הזו. המכשולים שמעמידה הרבנות הראשית בפני האפשרות של הנשים הללו לקבל הכרה רשמית לידע שלהן יעלמו בסופו של דבר. בין אם הרבנות תאולץ להכיר בהן או שייווצר גם כאן מנגנון עוקף רבנות, הנהגה רבנית נשית היא עובדה ברוכה ומוגמרת.

ד"ר שוקי פרידמן הוא מנהל מרכז לאום, דת ומדינה במכון הישראלי לדמוקרטיה, מרצה למשפטים במרכז האקדמי 'פרס' ומוסמך לרבנות על ידי הרבנות הראשית לישראל.