ילד ישראלי – הוקרב למולך המגדר

התופעה על פיה ילד בן 9 בישראל יכול לעבור המרה לילדה כך סתם, בעידוד הוריו לקול תשואות המון, מזעזעת.

הרב אביעד גדות , י' בתמוז תש"פ

הרב אביעד גדות
הרב אביעד גדות
צילום: חזקי ברוך

מכירים את המורים האלה להסטוריה שממש חיים את המקצוע ואת העבר? אז כזה מורה היה לנו בבית הספר היסודי. זקנו הלבן ודיבור הפאתוס רק הוסיפו לתחושה, שלנו הילדים, כי המורה בסך הכל חי אז בעת העתיקה, או בימי הביניים והגיע אלינו כדי לשתף חוויות.

מתודית, זה כמובן תרם ואולי בגלל זה כשסיפר לנו על התופעה המזעזעת של הקרבת ילדים לאליל 'מֹלֶךְ' באמצעות שריפתם – העניין נצרב במוחנו. במיוחד החריד את נשמותינו הרכות (כיתה ב' אולי) האקט הרעשני של עובדי האלילים הפאגאניים ההם שהיכו בתופים כדי להחריש את זעקות הילדים בטרם מתו ביסורים קשים, למען רעיון הבלים של הוריהם הפרימיטיביים.

אבי, המורה, הסביר לנו שהטקס נעשה בגיא בן הינום בירושלים, ומכאן באה המילה 'גהנום'. אחר כך גם קראנו על התראת התורה: "לא יימצא בך, מעביר בנו ובתו באש" שאזהרתו בעונש כרת. בין אם מדובר בהקרבה ממש או בהעברה באש בעלמא, מעשה תמים וזכר לדבר – עצם הענקת נשמת ילדך לרוחות עוועים נחשבת חמורה ביותר וראויה להוקעה.

אולי זה רק אסוציאטיבי, ואולי לא. אבל התופעה על פיה ילד בן 9 בישראל יכול לעבור המרה לילדה כך סתם, בעידוד הוריו לקול תשואות המון, מזעזעת. הדבר חידד לי את ההבנה כי תרבויות אליל אלו לא רחוקות מאיתנו כמו שנדמה. תורת המגדר המשחיתה בטשטוש מוחלט כל חלקה טובה – כבר שורפת את ערכי החיים הבסיסיים ביותר בדיוק באותו פורמט: כהני ורופאי אלילי המגדר אדוקים ברעיונות הבל מנחילים את משנתם וניגשים למלאכתם, ההורים הפשוטים חייבים על פי דתם להירתם לרעיון גם אם מדובר בהקרבת היקר מכל, ורעש התופים, הו איזה רעש, מסתיר את כל הכאבים, הדיספוריה האמיתית, ההשלכות והטירוף. 

כנראה שמה שהיה עד לא מזמן נחלתו האישית של אדם כבר מתקבע לכדי דת מוחלטת, כזו שמקריבים בה קרבנות אדם. ומשכך, על צורת חיים זו להתבטא בנאמנות ללא סייג לרעיון. אתה, ישותך, וכל אשר לך – מושבע ועמד לפרוגרסיבם.

השיח הציבורי בישראל מחריש האזניים על ידי ממסד פאגאני זה שבלי ששמנו לב, שורף את החיים הפשוטים. אין מקום להגיון או לפחות לערעור. 

אולי בינתיים אין עדיין גיבור אחד שבכוחו להציל את הילד האומלל שנקרא עכשיו רינה נודלמן. אך מקרה קיצון זה חייב לחדד בנו את ההבנה שמשהו פה צריך להעצר, כי זה לא מקרה, אלא מגמה שהגיעה למימדים הרסניים בקריסתה אל תוך עצמה. אפשר להאשים את שרי הבריאות, המשפטים והחינוך, שחלקם באו ממפלגות דתיות וחרדיות ובמקרה הטוב לא עשו דבר בכדי להציל, ובמקרה הרע היו חלק. זה נכון וטעון טיפול עמוק. אך הרבה לפני כן, עלינו האנשים הפשוטים להרים את דגלנו שלנו, של הטבע הישר גבוה גבוה מתוך הבנה שמתחוללת פה מלחמת תרבות על יסודי יסודות, ובמלחמה מי שפסיבי, כנראה כבר נפל בשבי. איננו שבויים או הלומים. חפצים בחיים אנחנו, בחיים יהודיים ואנושיים של עם שלמד מספיק מההסטוריה.