ד"ר אמציה סמקאי
ד"ר אמציה סמקאי צילום: פטר זביאגין

מי שיסתכל על מדד בורסת הנאסד"ק בארה"ב, הבורסה שמורכבת בעיקר מחברות הייטק, יחשוב שאין משבר. אמנם במרץ חווה המדד נפילה של 30% אבל מאז הוא התאושש ובסך הכל מציג תשואה שנתית של 21%. לעומת זאת הבורסה של ניו יורק מציגה מדדים קצת אחרים. גם היא נפלה במרץ ב-37% אבל לא התאוששה באותה הרמה ועומדת היום על 10.5% פחות מרמתה היום לפני שנה. גם זה טוב יחסית למה שקורה בבורסה של תל אביב. מדד ת"א 125 מציג ירידה של 11.5%, ובחלק מהבורסות באירופה המצב גרוע יותר.

באופן כללי כשמסתכלים על הבורסות השונות בעולם עולה תמונה מאוד מבלבלת. חלקן מציגות תשואה שנתית דו ספרתית חיובית וחלקן הפסדים דו ספרתיים. האם לא כולנו סובלים מאותו הוירוס? התשובה הפשוטה היא – לא.

יש שלוש סיבות עיקריות לפערים בין הבורסות השונות: א. עוצמת הפגיעה של הוירוס ואופן ההתמודדות הרפואית איתו. ב. התערבות ישירה של המדינה בשוקי ההון והפיננסים. ג. ההתמודדות הכלכלית עם השלכות המשבר בעולם הריאלי – זה שלא משחקים בו במניות ואג"חים אלא באמת נותנים שירותים, מייצרים, קונים ומוכרים סחורות.

המצב בארה"ב מאוד מטעה. סך המאובחנים שם כבר עבר את ה-2.5 מיליון שהם 0.75% מהאוכלוסיה. בישראל למשל, סך המאובחנים הוא פחות מ-24 אלף שהם כ-0.25% מהאוכלוסיה. מכאן שבארה"ב התחלואה גבוהה פי 3 ביחס לישראל. גם בכלכלה הריאלית, בעוד בנק ישראל מעריך שהכלכלה תתכווץ השנה ב-4.5% בלבד, הפד מעריך שכלכלת ארה"ב תתכווץ ב-6.5%. לכאורה היינו מצפים לראות ירידות חדות יותר בבורסה של ניו יורק ובטח שלא את העלייה הפנומנלית של הנאסד"ק, אבל בארה"ב הבנק המרכזי "מרמה" ומתערב ישירות בשווקים הפיננסים. החל מחודש מאי הפד קונה אגרות חוב קונצרניות של חברות כמו פורד, ג'נרל אלקטריק, מייקרוסופט ואפל. בצורה זו הוא מעלה את מחיר אגרת החוב, משדר שהוא מאמין ביכולת הפיננסית והמסחרית של החברה וגורם גם לעליית מחיר המניה שלה.

למה זו רמאות? כי הבנק המרכזי לא באמת מאמין בחברה כשהוא רוכש את האג"חים שלה. הוא משתמש ברכישות כדי ליצור מצג שווא ולהטעות את המשקיעים ביחס לשווי החברה. במילים אחרות, הוא משתמש בכספי משלם המסים כדי להטעות את משלם המיסים. הונאה כפולה.

לא סתם מדיניות של הרחבה מוניטרית (כשהבנק המרכזי מוריד ריבית או מזרים כספים לשוק הפיננסי) מבלבלת לפעמים אפילו כלכלנים מנוסים. לרוב למדיניות כזו אין באמת השפעה ריאלית על העולם הכלכלי האמיתי וכל המטרה שלה היא לייצור מצג שווא שהכל בסדר מתוך תקווה שאמונה יוצרת מציאות. אבל זה משחק באש שעלול לצאת משליטה, ליצור בועות פיננסיות, לגרום להחלטות כלכליות שלא מבוססות על ניתוחי עלות-תועלת אמיתיים ובאופן כללי לגרום יותר נזק מתועלת.

באופן כללי אני לא מאמין גדול בהתערבות ממשלתית, למעט במקרים יוצאי דופן ולאחר ניתוח עלות תועלת מאוד מדוקדק. גם בשעת משבר, לכל התערבות ולא משנה אם מדובר בפיסקלית או מוניטרית, צריכה להיות הצדקה שניתן להסביר במילים פשוטות. ערבות מדינה על הלוואות לעסקים כדי שיוכלו לשלם שכירות בזמן הסגר – ראוי לשקול. התערבות במחירים של שוק ההון - לא.

אגב, בעולם הדין הפלילי היו מכנים את מה שהפד עושה "הרצת מניות". אני מאוד מקווה שבנק ישראל לא ילך בעקבותיו.

עדיין לא הסברנו את הפער בתוך ארה"ב בין הבורסה של ניו-יורק לנאסד"ק. קשה לנתח זאת ברצינות מבלי להתייחס לגורמי השפעה רבים אבל יש לדעתי מקום להסבר אופטימי קטן. בזכות הקורונה, העולם מתקדם מבחינה טכנולוגית, לא רק ברמת השכלולים הקטנים אלא ממש ברמת התפיסה. הדוגמא הבולטת היא שיחת הווידאו שהרתיעה בעבר גם חובבי טכנולוגיה, הפכה להיות דבר שבשגרה גם לטכנופובים גדולים.

לא מדובר בקוריוז. שינוי התפיסה הזה מחלחל ויש לו השפעות דרמטיות על שוק העבודה. חברות טכנולוגיה רבות גילו את אפשרות ההעסקה מהבית ואת פוטנציאל ההתייעלות שלה. ובכלל, בזכות הקורונה ושינוי התפיסה שכולנו חווינו, כלכלת היום שאחרי צפויה להיות יותר טכנולוגית ורבות מהחברות שנסחרות בנאסד"ק צפויות להרוויח מכך. סוף סוף, הסבר אחד ריאלי בשוק ההון המבלבל של הקורונה.

ההסבר הזה לא יכול להסביר לבדו את הפער בין הבורסות בארה"ב, אבל הוא מאפשר לקחת את המשבר הכלכלי בפרופורציה. יכולות הייצור העולמיות לא נפגעו כלל, וכל עוד לא יהיו התפתחויות יוצאות דופן, כשהודאות תחזור לשווקים כנראה שגם הביקושים לא ייפגעו משמעותית. לעומת זאת, העולם ירוויח מאוד משינוי התפיסה. הטכנולוגיה של שיחות הוידאו קיימות איתנו כבר לא מעט שנים ובכל זאת רובנו לא השתמשנו בהן והעדפנו לנסוע שעתיים ואפילו לטוס רק כדי לקיים פגישה עסקית שגרתית. ענפים כמו בניה ותעשיה מסורתית סובלים אף הם מאותה תופעה שבה הטכנולוגיה שתאפשר התייעלות קיימת אבל המשתמשים הפוטנציאלים לא בשלים להשתמש בה. המשבר הזה גרם לנו להתגבר על הטכנופוביה ואחריו הכלכלה העולמית צפויה לצמוח בקצב גבוה הרבה יותר.

הכותב הינו ד"ר לכלכלה ומנכ"ל חברת הייעוץ הכלכלי סמקאי אסטרטגיה