בנייה אקדמית

לראשונה הושקה המכללה לניהול פרויקטים לפיתוח תשתיות שכונות מגורים, שתכשיר באופן בלעדי מהנדסים המנהלים פרויקטים ממשלתיים

יוסף ארנפלד , י' בתמוז תש"פ

ד"ר חיים זיכרמן
ד"ר חיים זיכרמן
צילום: אריק סולטן

עד לאחרונה, מי שסיים לימודי הנדסת בניין, יצא באופן אוטומטי לשוק העבודה. התפקידים שקיבל היו ניהול פרויקט או פיקוח, כאשר לצורך צליחת המעבר מתיאוריה לפרקטיקה, הוא היה נעזר באנשי המקצוע השונים שכבר היו בשטח. מהם הוא למד כיצד להתנהל. במקרה הטוב היה לו ממי ללמוד ובמקרה הפחות טוב הוא היה צריך ללמוד זאת בעצמו. אך גם אם למד מאנשי השטח, אלה בעצמם למדו מאנשי השטח שקדמו להם, ולא בצורה מובנית ומסודרת. כך שבסופו של דבר, כול טעות יכולה לעלות עשרות ומאות אלפי שקלים. ואם מדובר בפרויקטים ממשלתיים, הרי שהמדינה מבזבזת הרבה מאוד כסף, רק בגלל שאנשים לא הוכשרו לתפקידם כדבעי.

מי שזיהה את הפער הקריטי הזה לפני ארבע שנים, הוא גדי מארק, סמנכ"ל בכיר הנדסה ופיתוח במשרד הבינוי והשיכון. "לנתיבי ישראל יש תכנית לימוד על כבישים וזה תנאי סף למי שרוצה לעבוד אצלם, אבל עד היום לא הייתה תכנית לימוד לניהול הקמת שכונות מגורים", הוא מצביע על החסר הקיים.

להימנע מטעויות רווחות בתחום

לאחר מחקר מעמיק בנושא יזם מארק הקמת תכנית מסודרת ללימוד ניהול הקמת שכונות מגורים, על כל המשתמע מכך. "מכיוון שניהול הקמת שכונות מגורים זה דבר שכל רשות מקומית במדינה נדרשת לכך, החלטנו במשרד הבינוי השיכון ליזום תהליך הקמת מכללה שכוללת מסגרת לימודים מקצועית של 250 שעות. יום בשבוע במשך שמונה חודשים. בעלות של כ18,000 ₪. זה לא משהו שעושים על הדרך. וברגע שאדם יוצא עם תעודה, הוא יודע לעשות תשתיות לשכונות מגורים ולא יעשה טעויות שאחרים עשו. הוא כבר למד מהניסיון שלהם ויודע מה מצפים ממנו בכל השלבים. ואז גם במשרד הבינוי והשיכון ובהמשך, בשאר הרשויות המקומיות ברחבי הארץ - יהיה משתלם להעסיק רק אותם".

מארק מציין כי תפקידם של מנהל הפרויקט והמפקח הוא לוודא שהביצוע של הקבלן בשטח - מתאים לתכניות, מבחינת איכות, לוח זמנים ותקציב. "ברגע שמי שאמור להשגיח על הקבלן לא יודע את העבודה שלו או שוגה בהחלטות: המשמעות היא פער תקציבי. מדובר על מאות מיליונים שיחסכו בשנה, ללא הגזמה", הוא קובע. "התרגום המיידי של החסכון הזה יבוא לידי ביטוי בהפחתת מחירי הדיור. מנהל הפרויקט המוסמך ידע לעשות את עבודות הפיתוח יותר בזול ובלי טעויות, מה שאומר שהעלויות יורדות וזו בשורה".

לדבריו, המהנדסים בהכשרתם לומדים את התיאוריה, אבל לא מתעסקים מספיק בפרקטיקה. "כשעורך דין מסיים את הלימודים הוא עורך התמחות - לפני שהוא מקבל אחריות, ואילו בעולם הבניין עד היום אין את המושג התמחות", הוא מסביר. "ההתמחות שהייתה בפועל עלתה לנו הרבה מאוד כסף. לא היה פרקטיקה של ההתמחות. מה שאנחנו עושים כאן זה בעצם מיסוד של ההתמחות בעולם הבניין", הוא מסביר את לב העניין. "במסגרת התכנית אנחנו מביאים את הפרקטיקה אל שולחן הלימודים במשנה סדורה. בנוסף עורכים סיורים בשטח לראות דברים בעיניים, כמו בקרת איכות".

יחד עם גורמי מקצוע במשרד הבינוי והשיכון, בנה מארק מכרז בו הוזמנו גורמים אקדמיים להגיש הצעות להפעלת המכללה. במכרז זכתה הקריה האקדמית אונו ולאחרונה מחזור הלימוד הראשון יצא לדרך. משתתפים בו כ-50 תלמידים, חלקם מהנדסי משרד השיכון וחלקם מהנדסים חיצוניים שעובדים יחד עם משרד השיכון.

"התפיסה של גדי מארק ומשרד הבינוי והשיכון התלכדה עם התפיסה של בית הספר לנדל"ן שלנו", מרחיב ד"ר חיים זיכרמן, ראש בית הספר לנדל"ן בקריה האקדמית אונו. "התפיסה שלנו היא שנדל"ן לא יכול להמשיך להיות חכמת רחוב. לא מדובר על אדריכלים או מהנדסים - אלא אלה שעוסקים בעסקי הנדל"ן, כמו יזמים ומנהלי פרויקטים. לא ברור מה הידע שלהם. הם זוכים במכרז של משרד השיכון לבניית 200 יחידות דיור - אבל מי הכשיר אותם לכך ומה הם יודעים בשביל זה?".

"נדל"ן זה אחד המקצועות הכי מסובכים שיש היום בתעשייה", קובע ד"ר זיכרמן. "כדי לבנות בניין - זה עסק שלוקח שנים. מעורבים בו מאות גורמים, צריך ידע עצום בניהול, פיננסים, שיווק, תכנון, בנייה, הנדסה, אדריכלות, עיצוב - אי אפשר לא לדעת כלום ולהיות יזם או קבלן. המצב בשטח עד לא מזמן היה או שמתגלחים על הציבור כמו במקרים רבים - או שמקבלים את הידע בירושה כסוד משפחתי מאבא לבן. הדבר הזה לא הגיוני. יש סיבה למה תהליכים בתחום הנדל"ן כל כך מתמשכים. זה לא רק עיכובים של ועדות התכנון והבניה, אלא חוסר מקצועיות של מגישי התכניות. לכן התכניות חוזרות לתיקונים ולכן לוקח יותר זמן ועולה הרבה יותר כסף. מה שמעלה את מחירי הדיור, ולא פעם גורם לבעיות בטיחות".

לומדים את כל שלבי הפרוייקט

המכללה הייעודית והייחודית מטעם משרד הבינוי והשיכון שפועלת בתוך בית הספר לנדל"ן בקריה האקדמית אונו עוסקת בשאלת המתודה בישראל להקמת שכונת מגורים. "התפיסה היא שאם אין מתודה, הרבה פעמים הטעויות עולות עשרות מיליונים ומבזבזות זמן יקר בהליך פיתוח השכונה", מסביר ד"ר זיכרמן. "כל המטרה היא לייצר מתודה מסודרת שתונחל למהנדסים ומנהלי הפרויקטים. צריך לזכור שמדובר בתחום דינמי; נכנסות טכנולוגיות חדשות מחד ומאידך גם רגולציות חדשות בדבר בטיחות או נגישות. כל הדברים הללו חייבים להיות מופנמים אל תוך התכניות. הקמת שכונת מגורים הוא פרויקט לעשרות שנים קדימה. זאת השפעה אדירה. אין עוד מוצר בעולם שההשפעה שלו היא כל כך ארוכת טווח כמו הקמת שכונת מגורים".

תכנית הלימודים נבנתה במשותף למשרד הבינוי והשיכון והקריה האקדמית אונו. במהלך הקורס הסטודנטים עוברים את כל ההיבטים של כל אחד משלבי הפרויקט, החל מהשלב ההתחלתי ביותר, דרך שלבי הביצוע השונים - כך שהם מתמקצעים בכל אחת מהחוליות. "בפרויקט של הקמת תשתית לשכונת מגורים, פועלים עשרות בעלי מקצוע יחד. בתחום החשמל, אינסטלציה, קונסטרוקציה, כבישים, ניקוז וכן הלאה. כך גם בעלי אינטרסים שונים כמו חברת חשמל, בזק, פיקוד העורף, רשות העתיקות. חוסר התיאום או תכלול לא נכון בין הפועלים השונים בפרויקט גורם לעיכוב קריטי. אם למשל הטרקטורים לא הגיעו ביום הנכון, הפרויקט עומד. היכולת לתזמן נכון את בעלי המקצוע מחייבת מקצועיות עצומה של מנהלי הפרויקט. יש כאן תפיסה כוללת שאומרת שהתחום חייב להילמד. הוא לא יכול להשאר חכמת רחוב. הדבר הזה יחסוך המון כסף לקופה הציבורית ויקפיץ את רמת המקצועיות של מנהלי הפרויקטים ויקצר זמנים", מציין ד"ר זיכרמן.