רו"ח שרון ניצן
רו"ח שרון ניצן צילום: באדיבות המצולמת

האם השנים הרעות במוסדות האקדמיים בהם לימדו חשבונאות באו אל קיצם? כמעט עשור בה נרשמה ירידה ארצית עקבית במספר הסטודנטים לחשבונאות, נראה כי בצלו של משבר הקורונה המגמה מתחילה להתהפך לטובה. מנהל תלמידים במרכז האקדמי לב מדווח כי בחודשים האחרונים החלה התעניינות רבה בלימודי חשבונאות, כפי שלא היה בשנים האחרונות באופן שמתבטא גם במספר הנרשמים ללימודי חשבונאות לשנת הלימודים תשפ"א.

קצת היסטוריה. מקצוע ראיית החשבון נקלע לפרשת דרכים מאתגרת בשל העובדה כי בשנים האחרונות חלה ירידה עקבית ומשמעותית במספר הסטודנטים הנרשמים ללימודי חשבונאות. יש לכך מספר סיבות. ראשית כל היא העדפתם של צעירים לגשת ללימודים במקצועות ההייטק בשל השכר הגבוה הניתן בשוק העבודה בזמן קצר יחסית, זאת בהשוואה לראיית חשבון בו ההכנסה הגבוהה מגיעה בהדרגה עם צבירת שנות ותק וניסיון. שכרם של שותפים או סמנכ"ל כספים בחברות ציבוריות עומד על למעלה מ 40,000 ₪. במצבים מסוימים שכרם יכול להגיע אף לסכום בן שש ספרות. בנוסף, במקצועות ההייטק צעירים משתלבים בעבודה באופן מהיר, אולם בחשבונאות מסלול הלימודים הכולל שנת הכנה לבחינות ההסמכה נמשך ארבע שנים, זאת בנוסף לשנתיים התמחות.

נראה כי לאחרונה דור האינסטנט שרוצה הכל כאן ועכשיו חוזר ומגלה התעניינות במקצוע החשבונאות. בכדי להבין את השינוי במגמה שוחחנו עם רו"ח יואל טולדנו, שותף בפירמת BDO ועם רו"ח שרון ניצן, ראש החוג לחשבונאות במרכז האקדמי לב.

כיצד ניתן להסביר את הגידול של המתעניינים במקצוע החשבונאות?

"יציבות", אומרת בנחרצות רו"ח שרון ניצן, ראש החוג לחשבונאות במרכז האקדמי לב. "זהו מקצוע מאוד יציב ובהשוואה למקצועות שונים גם בתחום הטכנולוגי, המשק תמיד יצטרך רואי חשבון. אמנם במקצועות הייטק המשכורות ההתחלתיות גבוהות יותר, אבל זה תחום תזזיתי. אנשים בענף הזה מחליפים מקומות עבודה בתדירות גבוהה, כך שלאדם בשנות ה 40-50 לחייו, עלול להיות קשה למצוא עבודה בתחום. לעומת זאת בתחום החשבונאות, השנים מהוות יתרון. עם הזמן נצבר ידע, ניסיון ודלתות רבות נפתחות בהתאם. ניתן להגיע בקלות לעמדות ניהול. בהסתכלות לטווח הרחוק, ההחלטה ללמוד ראיית חשבון משתלמת מאוד. עד היום אני בקשר עם כמה בוגרים וותיקים שלנו והם מברכים על ההחלטה שלהם להיכנס למקצוע הזה."

את מדברת על יציבות תעסוקתית אבל העולם כולו מתמודד עם משבר כלכלי כתוצאה ממשבר הקורונה. רק בישראל מאות אלפי אנשים איבדו את עבודתם. התזזיתיות בעולם ההייטק אינה רלוונטית העיקר להביא כסף הביתה ואם אפשר אז הרבה.

"זו בדיוק הנקודה. מגפת הקורונה חשפה באופן מובהק שחשבונאות הוא מהמקצועות היציבים ביותר במשק. כשמיליון עובדים בישראל הוצאו לחל"ת או פוטרו ממקום עבודתם וכאשר ענפים שלמים בתעשייה נגדעו, הרוב המוחלט של רואי החשבון המשיכו לעבוד כרגיל. ישנו אחוז מזערי בקרב רואי החשבון שנפגעו בעקבות קיטון בנפח העסקאות, אולם עבור רבים אחרים נוצרו הזדמנויות עסקיות של תכניות הבראה ושיקום לעסקים או יעוץ עסקי בעקבות הפגיעה הכלכלית.

רו"ח יואל טולינו מוסיף כי "הקורונה המחישה את יציבותו של הענף שכמעט ולא סבל מפיטורים או האטה כלשהי. בעוד שמקצועות רבים הוגדרו כלא חיוניים ועובדים הוצאו לחל"ת או למשל במגזר הציבורי ובשירות המדינה בהם הוצאו מרבית העובדים לחופשה, רואי החשבון הוגדרו כעובדים חיוניים. לאורך התקופה בה אזרחי ישראל שהו בבידוד, רואי החשבון נדרשו לתת מענה לעצמאים, לחברות ועמותות, זאת בשל המשבר כלכלי שנוצר בגלל המגפה."

מצד המשק, נרשם גידול משמעותי בביקוש לרואי חשבון ומסתמן שהענף בזינוק. האם לדעתך חשבונאות זה "הדבר החם הבא"?

"אני כבר 23 שנה נמצאת בתחום," אומרת רו"ח ניצן. "בשנתיים האחרונות, הביקוש למקצוע אכן הגיע לנקודת שיא מבחינת הצורך העז של המשק ברואי חשבון איכותיים. בתור ראש חוג לחשבונאות ומערכות מידע, אני מקבלת על בסיס קבוע עשרות פניות ממשרדי רואי חשבון שמבקשים שנסייע להם בגיוס מתמחים. בשונה מענפים אחרים הדורשים מהסטודנטים ניסיון בסיום הלימודים, בהם אני יודעת שמועמדים עוברים תהליך מיונים מפרך וארוך למציאת עבודה, אצלנו משרדי רואי החשבון ואפילו הגדולים בישראל נאבקים על כל מתמחה."

"בהחלט. המצב התהפך", קובע רו"ח טולדנו. בעבר הורים של צעירים שסיימו את התואר היו עוצרים אותי ברחוב ומתחננים שאקבל את ילדיהם לעבודה כמתמחה. כיום אנחנו מתמודדים עם אתגר לא פשוט בלהשיג מתמחים חדשים. מול הצעירים שסיימו את לימודיהם ניצב מגוון רחב של אפשרויות. משרדים משקיעים המון בניסיון להציע משהו אטרקטיביים למתמחים המבוקשים."

למי המקצוע מתאים?

"יש נטייה לראות את חשבונאות כמקצוע מתמטי מאוד וזה לא מדויק", אומרת רו"ח ניצן. "אני כן חושבת שלימודי חשבונאות מתאימים לאנשים עם יכולת שכלית גבוהה ויכולת תפיסה גבוהה, אבל ממש לא צריך להיות גאון מתמטי בשביל להיות רואה חשבון, נדרשות בעיקר אמביציה ומוכנות להשקיע. זה מקצוע שיש בו המון מקום ליצירתיות ולשיקול דעת. לרואה חשבון יש אחריות על הצד הפיננסי של הארגון והוא מקבל החלטות ברמה רחבה. חלק גדול מרואי החשבון נותנים שירותי ייעוץ ומעורבים בתהליכים בתחומי ההשקעות ושוק ההון."

המקצוע עבר שינויים רבים בשנים האחרונות שבא לידי ביטוי בכניסתן של מערכות מחשוב שונות. האם את צופה שהמחשבים יחליפו בעתיד את רואי החשבון?

"היום הרוב מתבצע בתוכנות ממוחשבות. ב-10 השנים האחרונות יש בכל משרדי רואי החשבון הגדולים מחלקה המכונה "מחלקת מערכות מידע" או "מחלקת ייעוץ". תפקיד המחלקה הוא לבקר את מערכות המידע של העסק ולייעל אותן. היא גם מסייעת לארגון להטמיע מערכות מידע מותאמות לצרכי החברה", אומרת רו"ח ניצן. "הרבה מהבוגרים שלנו בשנים האחרונות משתלבים דווקא במחלקות האלו, כי יש להם את המיומנות המיוחדת הזו."

"תמיד היה צורך במשק למקצוע הזה ואין סיכוי שזה ישתנה. נכון שלאורך השנים נוצרו שינויים שונים באופי המקצוע, בעיקר בגלל התפתחות טכנולוגית, אך הן לא יהוו לחוות דעת של רואה חשבון. הטכנולוגיה מסייעת לעבודה אך היא לא יכולה להחליף שיקול דעת אנושי ומקצועי בקבלת החלטות עסקיות."