הדיון הנוסף בפסק דין "הבוגדת" - בעוד חודש

לתיק "הבוגדת" יש משמעויות רחבות למעמד המשפחה, לאקטיביזם השיפוטי ולזכות הקניין, ולמעמד בתי הדין הרבניים.

יהונתן גוטליב - ערוץ 7 , י' בתמוז תש"פ

בית המשפט העליון
בית המשפט העליון
צילום: יהונתן ולצר/TPS

לאחר מספר דחיות נקבע המועד לקיום דיון הנוסף בבג"ץ ב"פסק דין הבוגדת", והוא יערך בארבעה באוגוסט בפני הרכב מורחב של תשעה שופטים.

הדיון יתקיים לאחר שבניגוד לעמדת היועמ"ש, החליטה נשיאת ביהמ"ש העליון אסתר חיות לקיים דיון נוסף בנושא בבג"ץ (דנג"ץ), בהרכב מורחב של תשעה שופטים, בראשו תעמוד היא עצמה.

יחד עם הנשיאה ישבו בהרכב המשנה לנשיאה השופט חנן מלצר, השופט עוזי פוגלמן, השופט ניל הנדל, השופט נעם סולברג, השופטת דפנה ברק-ארז, השופט יצחק עמית, השופט דוד מינץ והשופט אלכס שטיין.

שלושת האחרונים הם השופטים שדנו והכריעו בבג"ץ הבוגדת עליו יתקיים דיון נוסף. השופטים שטיין ומינץ, הנחשבים לשמרנים, פסקו בדעת רוב כי אין לשנות את החלטת בית הדין הרבני הגדול בתיק זה, וזאת בניגוד לעמדת השופט יצחק עמית.

ארגון 'תורת המדינה' המלווה את הנושא הגיב לפרסום. לדברי הרב יאיר קרטמן, ראש מכון 'תורת המדינה': "דנג"ץ הבוגדת' הוא שיאו של הליך משפטי, שמשמעותו היא נתינת לגיטימציה משפטית לבגידה במסגרת המשפחה והצרת סמכותם של בתי הדין הרבניים. פסק הדין יעסוק בנאמנות מינית כשיקול משפטי בחלוקת הממון בין בני זוג, והוא בעל השלכות על מבנה המשפחה, על מערכת היחסים בין בג"ץ לבין בתי הדין הרבניים ועל מערכת היחסים בין המחוקק לבין בג"ץ".

לדבריו, "משמעות הדנג"ץ עלולה להיות חורבנה של המשפחה היהודית במשפט הישראלי ומחיקת העצמאות של בתי הדין הרבניים, בתחום השיפוט המצומצם שעדיין נותר להם. מדובר בפסק דין העלול לצאת כנגד קודשי ישראל ואבני היסוד של המוסר היהודי. מי שייתן ידו לתהליך הזה או יאפשר לו לעבור 'במשמרת שלו', יהיה חתום על ניפוץ הצו 'לא תנאף' מדמותה של מדינת ישראל, ועל אובדן משפט התורה במדינת ישראל".

הפרשה נוגעת לפסק דין של בית הרבני הגדול משנת 2017, אשר קבע כי דירת מגורים שהגיעה לרשות בעל מירושה תישאר ברשותו בעת הגירושין. הבעל הביא כטענה מסייעת לכך שלא התכוון להעניק זכויות בדירה לאשה לו ידע את דבר בגידתה של אשתו בו במהלך נישואיהם. בדברי אחד מהדיינים, נאמר כי אכן קיומה של בגידה מסייעת (אך לא מכריעה) להוכיח כי אין רצון מצד הבעל להעביר את רכושו לאשתו על אף נישואיהם.

יש לציין כי על פי החוק בישראל, נכס המתקבל בירושה לידי אחד מבני הזוג, אינו נכס בו שותפים בני הזוג באופן אוטומטי עם בואם בברית נישואין. בית הדין הרבני הגדול פסק, כאמור, על פי לשון החוק.

האישה עתרה לבג"ץ על מנת לבטל את פסק הדין, כשעמדתו של הדיין שהתייחס לבגידה כמרכיב בחלוקת הרכוש, עומדת במוקד הפניה. בג"ץ, ברוב של שני שופטים מול אחד, אשרר את פסק הדין בעיקר מטעמים של נתינת מקום לאוטונומיה השיפוטית של בתי הדין הרבניים וכיבוד האוטונומיה של היחיד ביחס לרכושו.

האישה עתרה שוב לבג"ץ על מנת לקבל דיון נוסף ולבטל את פסיקת בג"ץ. אל הבקשה לדיון הנוסף הצטרפו ארגוני נשים, שאף הגישו בקשה להצטרף כידידי בית המשפט בהליך עקב משמעותו הרחבה.