הרב דרור אריה
הרב דרור אריהצילום: עצמי

אילו הפנייה לבג"ץ לכפות על הרבנות מבחני הסמכה לנשים, הייתה עניינית ונטולת אינטרסים, היה מקום לדון בשאלה התיאולוגית, אולי יש מקום להסמכת רבניות.

אך לצערנו, הארגונים שעתרו לבג"ץ למשל עיתים וקולך, כבר הוחזקו כגופים שמטרתם לפרק את ההגמוניה של הרבנות הראשית, הם מתכסים באצטלא של ציונות דתית, ושל דאגה לסקטור הנשי המקופח, אך למען האמת הם משתמשים בנשים ככלי ניגוח לשרת את אינטרס העל- הפרטה, מחיקה וטשטוש תווי הפנים של מדינת ישראל ממדינה יהודית למדינת כל אזרחיה.

מרכז רקמן מבית היוצר של אוניברסיטת בר אילן שגם הוא שותף לעתירה, מקדם אג'נדה מגדרית מובהקת. 

לכן השאלה התיאולוגית איננה השאלה המרכזית, אלא שאלת המניע.

השיטה שחוזרת על עצמה לעתור לבג"ץ שגם הוא מזדהה עם תפיסת העולם המגדרית, היא לא מוסרית ולא ישרה.

התנועה הפמיניסטית הרדיקלית התאהבה בהצלפה בכל סממן לאומי, גברי,יהודי, ופוגעת בראש ובראשונה בנשים עצמן.

תסמונת הפירוק של המבנים המסורתיים, על ידי לוחמות השוויון, הוא מסוכן אך לא מדאיג.

אנו עדים להתפכחות רחבה של ציבורים נרחבים שהחלו למאוס במשחק הילדותי, הרואה בכל דבר שזז אפליה נוראית. אולי ארגונים אלו ניצחו בבית המשפט, אך הפסידו בגדול בדעת הקהל.

ועוד מילה, רבנות אינה נקנית בכפיה, בגלות היו רבנים מטעם הפריץ, הם לא קנו מעמד של כבוד והשפעה על צאן מרעיתם, רועי ישראל וגם הרועות ברחו תמיד מן השררה, מפני שהשפעת הרוח בישראל, רוח ה' היא, וכוחה מהתבטלותה לרצון ה'. בעתירה דנן יש התבטלות לרצון הקרן החדשה.