מנכ"ל ארגון עתים אלעד קפלן על עתירת הרבניות: "יש שינוי כיוון היסטורי"

מנכ"ל 'עתים' שוחח עם ערוץ 7 על העתירה לבג"ץ בדרישה לאפשר לנשים להיבחן במבחני הרבנות, "הכרה רשמית בלימוד התורה של נשים בישראל".

יהונתן גוטליב - ערוץ 7 , י"א בתמוז תש"פ

עו"ד אלעד קפלן, מנכ"ל ארגון 'עתים', מספר לערוץ 7 על ההתקדמות שחלה השבוע בעתירה שהגישו לבג"ץ נגד הרבנות הראשית בדרישה לאפשר לנשים לגשת למבחני ההלכה של הרבנות.

"יש התקדמות מבורכת בעם ישראל, מאות נשים עוסקות בלימוד תורה, אבל הקושי הוא שלימוד התורה הזה כיום אינו מוכר", אמר קפלן.

הוא הסביר: "יכול לשבת בחור ישיבה ללמוד חמש שנים בישיבה, ואחר כל לצאת עם הכרה רשמית, עם מסמכים שיאפשרו לו להתקבל לתפקידים ציבוריים, לקבל הטבות כספיות. בעוד אישה שלומדת את אותם לימודים תורניים, בהיקף אפילו יותר נרחב במסגרת מדרשה, לא תוכל לקבל את אותה הכרה על לימודיה ולכן לא תוכל להתקבל לאותם תפקידים במגזר הציבורי, תפקידים באשר הם, לאו דווקא תפקידים תורניים".

השבוע הודיע היועמ"ש אביחי מנדלבליט כי ישנו קושי משפטי בסירוב של הרבנות הראשית לאפשר לנשים לגשת למבחני הרבנות. "ההתפתחות שקרתה השבוע היא שלאחר שהעתירה הזאת הוגשה לפני כשנה וחצי קיבלנו את תגובת היועמ"ש לממשלה במסגרת העתירה ובה הכרה שהמצב החוקי שמפלה נשים לרעה, יש בו קושי משפטי והבטחה שיוקם איזה מסלול שיאפשר לנשים לגשת לבחינות שמקבילות לכל דבר ועניין לבחינות הרבנות".

לדברי קפלן, "התיק הזה עדיין מתנהל בבית המשפט. מחר בבוקר נשים לצערי עוד לא יוכלו להיבחן ולקבל הכרה על לימודיהן, אבל זה צעד חשוב קדימה. לאחר שנים שהרבנות סירבה להכיר בלימוד התורה לנשים, ולמעשה אותן נשים שפנו בבקשה להיבחן ככל אדם שלומד לימודי הלכה ותורה, ולקבל הכרה על אותן לימודים, ונתקלו בסירוב מוחלט, אז פתאום המגמה השתנתה, יש פה שינוי כיוון היסטורי".

הנשים העותרות לא דרשו לקבל הסמכה לרבנות, אלא רק הכרה על לימוד התורה שלהן. לדברי עו"ד קפלן, "יש דברים שצריכים להיפתר בבג"ץ ויש דברים שצריכים להיפתר בבית המדרש. המצב האידיאלי מבחינתי הוא שלא היינו צריכים להגיע לבית המשפט בכלל, כלומר הרבנות כבר הייתה מכירה בתופעה הזאת שהחברה הישראלית מכירה בה. מאות לומדות תורה בתופעה של הגדלת תורה ולימוד תורה עשיר ומעמיק ומאפשרת לאותן נשים לגשת לבחינות".

הוא הוסיף, "לגבי ההכרה התורנית, זה דבר שצריך לקרות בתוך בית המדרש ואני חושב שעם הזמן אנחנו רואים יותר ויותר הכרה בסמכות התורנית של נשים בצמתים שונים של העיסוק בתורה ובהלכה".

"אני לא חושב שיש פה צורך בהתערבות משפטית", אמר. "כי יש פה כבר תופעה חברתית קיימת. יש נשים שלומדות תורה ויש להן מאות תלמידות שדורשות בעצתן ובאות לקבל הכוונה הלכתית וזה משהו שקורה. יש כבר טוענות רבניות ויש כבר יועצות הלכה. ההכרה הזאת תבוא מתוך החברה עצמה, מתוך בית המדרש, וכך גם נכון שיעשה".

את העתירה הגיש ארגון 'עתים' יחד עם ארגונים נוספים שלא חרטו על דגלם את קידום היהדות דווקא. "אנחנו משתפים פעולה עם הארגונים שרוצים לקדם את המטרה הזאת של לימוד תורה לנשים, זה מה שכתוב בעתירה וזה מה שביקשנו במסגרת העתירה. כל מי ששותף לעתירה התכנס לשם המטרה הזאת. אם יש פעילויות אחרות בתחומים אחרים, זה לא רלוונטי לעניין הזה. זו עתירה שנועדה לקדם לימוד תורה של נשים והכרה שוויונית באותו לימוד תורה על ידי מדינת ישראל".

עו"ד אלה סקעת, מנהלת המחלקה המשפטית ב'עתים', הוסיפה: "אנחנו הגשנו עתירה שהמטרה שלה לבסס את המעמד של לומדות התורה בישראל. כן,שהן יוכלו גם להתפרנס מלימוד התורה שלהן וגם להמשיך ולעסוק בזה, כך שלימוד התורה של נשים לא יהיה עוד אפיזודה חולפת, אלא ממש חלק מהותי מהעם מכאן והלאה".

לדבריה, "אני חושבת שאם היה אפשר לפתור את הנושא הזה בלי בג"ץ זה היה נפלא. באמת ניסינו מספר פעמים לפנות אל הרבנות במטרה שימצאו פתרון לבעיה הזאת והם בחרו שלא להרים את הכפפה".