רעידת האדמה מחייבת את מעורבות הצבא

התסריט האיום עלול להתחולל חס ושלום בכל רגע. רעידת אדמה ברמת שמונה בסולם ריכטר פוקדת את מרכז הארץ.

מאות מבנים קורסים על יושביהם, תשתיות מתמוטטות, דרכים וקווי תחבורה נחסמים, אבדות ונעדרים רבים. סביר להניח שאיש לא היה מצפה שמוקד חברת מקורות יטפל בכל ניתוקי המים, נהגים ימתינו למוקדנים של "נתיבי ישראל" שידווחו להם בעוד כמה שעות יפונו הכבישים, ואף רשות מקומית ולו הטובה ביותר, לא תסתפק בפקחיה לחילוץ הנפגעים הרבים. בכל המקרים הנ"ל מי שיתן את המענה הוא צבא ההגנה לישראל על עוצמתו, יכולותיו, כח האדם, שעות העבודה והמשאבים הכמעט בלתי מוגבלים שלו.

הוא יעשה את זה מן הסתם בתיאום הדוק ויעיל עם הרשויות השונות אבל הוא זה שיוביל את המערכה.

דוד בן גוריון הוא זה שהחליט שצה"ל הוא זה שיטפל גם בנושאים אזרחיים בהם רשויות המדינה הרגילות לא יכולות לתת מענה בשעת חירום, וכל עוד שרות החובה נמשך, יש לצה"ל בהחלט את המיומנויות הרלוונטיות. ההוכחות ההיסטוריות לא אחרו לבא. הצבא הוא זה שהציל את המעברות מקריסה בחורף הגדול של שנת 1950, וקרוב יותר לימינו, כל עוד לא התערב צה"ל בכל עוצמתו, תפקודן של רוב הרשויות המקומיות בצפון במהלך מלחמת לבנון השנייה היה קטסטרופה.

האם הצבא יכול לתת מענה לכל דבר? בוודאי שלא. האם גם בו אין בירוקרטיה מסורבלת, פקודות שמתבררות כשגויות וטעויות מערכתיות? בוודאי שיש. אבל גודלו, גמישותו היחסית ומיומנותו במצבי חרום יעילים פי כמה וכמה מהמערכת האזרחית.

ישראל נמצאת בימים אלו ברעידת אדמה. אם הגל הראשון באביב היה סוג של חמש בסולם ריכטר, כרגע אנחנו מתקרבים לשמונה. אנשי מערכת הבריאות עושים כמיטב יכולתם, אבל משרד הבריאות מעצם טבעו הוא משרד שאופיו רגולטורי, תקציבו מצומצם והמנגנון מסורבל. כרגע אין לישראל זמן. מהחניך המצטיין של העולם במאבק מול הנגיף הפכנו לגרועים ביותר בעולם המערבי. מערכת בדיקות איטית ומסורבלת, פיקוח משפטי שכהרגלו לא מבין את גודל השעה ודיונים עקרים על סמכויות ותקציבים מובילים לאסון שכרגע הוא "רק" כלכלי וחברתי.

שערוריית הבדיקות על טווח הזמן הגדול מדי שעובר בין הבדיקה לתוצאה, מובילה לחורבן. רבבות אנשים נכנסים מדי יום לבידוד תוך שיבוש מוחלט של אורח חייהם, פרנסתם ולעיתים שמחות משפחתיות להם חיכו כל ימיהם נפגעות בצורה איומה מחד, וגרף ההדבקה רק הולך ועולה מאידך. דומה שאין אחד במדינת ישראל שיכול להסביר מדוע לא יגויסו אלפי חיילים סדירים או אף מילואמיניקים לביצוע מעקב אפדמיולוגי שככל הנראה לא דורש מיומנות של תואר שלישי בביולוגיה, במקום להטיל את המשימה על האחיות הנלקחות מתוך מערכת הבריאות המשוועת לעזרה. דומה שקשה להסביר מדוע לא יוצבו חיילים לעזרת המשטרה בביצוע אכיפה הדוקה על המסכות, ולא נקלע למצב האבסורדי ולפיו אפילו אנשי פיקוד העורף הממונים על מלונות הקורונה (המעטים מדי) לא יכולים למנוע מבעד חולים לצאת מהמקום מחוסר סמכויות.

התשובה לאבסורד המסוכן מורכבת כנראה משני גורמים. הראשון הוא פרסנולי. ראש הממשלה אינו סובל/אינו סומך על שר הביטחון הקודם כמו גם על הנוכחי. התשובה השנייה היא כרגיל המשפטזיציה המעכבת ומסרבלת כל התמודדות עם מצב חירום.

רגע לפני הכניסה לסגר נוסף, שנייה לפני עליית עקומת החולים קשה וחלילה המתים, כדאי שמישהו פה יבין שהשאלה הראשונה שתשאל ועדת החקירה תהיה למה לא הפעילו את צה"ל. והעימות ההיסטורי בין נתניהו לבנט לא יהווה תשובה מספקת.

ועוד רשות שלא יזיק שתעצים את פעילותה. "כי בצרה גדולה אנחנו". הרבנות הראשית לישראל מסוגלת להפוך את י"ז בתמוז ליום תענית ותשובה עולמי. מסע הסברה נכון, שאין שום סיבה שלא יהיה מקובל על כל עולם התורה לגווניו עשוי להפוך את יום חמישי הקרוב ליום בו יכולים שערי השמים להבקע. הכדור נמצא ברחוב כנפי נשרים בירושלים. בע"ה משם צריכה לצאת הבשורה, ואם לא-אולי גם כאן כדאי לפנות לרבנות הצבאית...