אין מתחרים בעולם למצלמה של 'אופק 16'

ראש סוכנות החלל הישראלית: שיגור 'אופק 16' היה מתוקתק יותר מכל השיגורים הקודמים. ליכולות הצילום שלו אין אח ורע בעולם.

שמעון כהן - ערוץ 7 , י"ד בתמוז תש"פ

אין מתחרים בעולם למצלמה של 'אופק 16'-ערוץ 7
שיגור הלווין 'אופק 16'
צילום: אגף דוברות והסברה, משרד הביטחון

אל משפחת לווייני אופק הצטרף הלילה 'אופק 16'. בשיחה עם ערוץ 7 מסביר ראש סוכנות החלל הישראלית, פרופ' יצחק בן ישראל, את מטרותיו של הלוויין והמשמעויות לגבי מיקומה של ישראל במשפחה המצומצמת של מעצמות החלל.

פרופ' בן יצחק שהיה בכל שיגורי הלוויינים הישראלים שהראשון בהם שוגר לפני 32 שנה מספר על תחושת התרגשות, על אף כל הניסיון שהצטבר והשנים שחלפו.

לזאת הוא מוסיף ומעיר כי "למרות ההתרגשות, השיגור הפעם בלט לטובה כי היה מתוקתק יותר מכל מה שזכרתי בעבר. המבצע התנהל על ידי חיל האוויר, מבצע לא פשוט ואני לא זוכר אירוע דומה שבו הכול עבד לפי לוח הזמנים", אומר בן ישראל ומעלה דוגמאות לתרחישים שיכולים היו לשבש את השיגור:

"תחשוב על מטוס נוסעים שעובר ממצרים ליוון כשאתה מבקש לשגר טיל, או אניית דייגים מחליטה לדוג באזור שבאחד השלבים של הטיל שמעלה את הלוויין לחלל הוא נופל בדיוק שם. יש 1001 היבטים כמו מזג אוויר ועוד. לנהל את כל זה ולהגיע למצב של שיגור בארבע בבוקר בדיוק כפי תוכנן זה ראוי לציון בפני עצמו".

בדבריו מציין פרופ' בן ישראל כי בעבר השיגורים היחידים מהארץ היו רק הביטחוניים, אך כעבור שנים רבות של שיגורים "בעקבות היכולת שנוצרה במערך הביטחוני התאפשר לנצל את היכולות שפותחו בתעשיה אווירית, באלביט, בתומר וברפאל איפשרו לנו להשתמש ביכולות הללו גם לפיתוח חלל אזרחי וזה קרה רק לפני פחות מעשור".

על מטרותיו של הלוויין ששוגר לפנות בוקר מזכיר בן ישראל כי משרד הביטחון פרסם את עיקרי מטרותיו. "מדובר בלוויין צילום אלקטרואופטי והמצלמה שבו וכל מה שמסביב אין להם מתחרים בעולם. אנחנו בשורה של מדינות שניתן לספור אותן על יד אחת שיכולות לפתח טכנולוגיה באיכות שכזו. אם תשאל על המדינות העצמאיות בפיתוח לוויינים אז נצטרך את שתי כפות הידיים כדי לדרג אותנו. היינו במקום שביעי בעולם בטכנולוגיית לוויינים קלי משקל. היום אנחנו במקום הרבה יותר גבוה מהמקום השביעי".

פרופ' בן ישראל מספר על משמעותו של המעמד הזה בצמרת עולם הלוויינים הבינלאומי גם בהיבט המדיני, כאשר מדינות נעזרות ביכולותיהם של הלוויינים האזרחיים הישראליים. דוגמא אחת לכך היא הלוויין ונוס ששוגר לפני שלוש שנים. "בזמנו סוכנות החלל הצרפתית הגיעה אלינו ואמרה ששמעה על איכות הלוויינים שלנו, אין להם כאלה, בואו נעבוד יחד, אתם תבנו את הלוויין ואנחנו חלקים אחרים בפרויקט כמו תחנות קרקע ונבנה לוויין צילום אזרחי שיצלם את כדור הארץ לזיהוי זיהומים במים ובחקלאות. הלוויין הזה כבר כמה שנים מסתובב בחלל ועושה את זה והוא היחיד מסוגו. קנינו מוניטין שהחל בפיתוח הביטחוני וסופו בפיתוח האזרחי לפיתוח לוויינים שאין להם מתחרים בעולם וזה עוזר לנו גם בהיבט המדיני".

באשר ליכולותיו של 'אופק 16' מספר פרופ' בן ישראל: "אלה מסוג הדברים שמערכת הביטחון לא אוהבת לדבר עליהם, אבל כשמדברים על ביצועי לוויין מדברים על הרזולוציה, הפרטים שניתן לראות בתמונה שהלוויין מצלם, יש את נושא הקצב, האם לוויין מצלם תמונה פעם ביומיים ונח או שהוא מצלם כמה שצילומים בהקפה אחת. בנוסף האם הוא נע במסלול קבוע, כלומר האם ניתן לקחת אותו קצת הצידה לצילום מזווית אחרת. בהמשך יש את עניין הדיוק ומדידת המקום שבו הוא צילם. הפרמטרים שקובעים את האיכות הם רבים ומלוויין ללוויין אנחנו משפרים חלק מהפרמטרים הללו".

האם שיגור לוויין שכזה מניב בעקבותיו לוחמת חלל מצידן של מדינות עוינות שאולי מנסות ליירט את הלוויינים הישראלים או לשבש את פעילותם? "נכון להיום, למרות מספר ניסיונות שנעשו על ידי הסינים הרוסים והאמריקאים לפתח טילים שמיירטים לוויינים, בסך הכול אין בחלל מלחמה. האזור הזה זה נחשב אקסטריטוריאלי מעל גובה של 100 קילומטר", משיב פרופ' בן ישראל ומספר על דוגמא להתנהלות האקסטריטוריאלית שבחלל: "אנחנו כבר עשר שנים שהאמריקאים מטיסים את האסטרונאוטים שלהם לתחנת החלל הבינלאומית עם רכב חלל רוסי. שיתוף פעולה כזה קשה למצוא בין רוסיה לאמריקה בתחומים אחרים ולפני שלושה עשורים הייתה מלחמה קרה בין שתי המעצמות".

ומה באשר לעתיד? "יש תכנית מפא"ת שמפתחת את הטכנולוגיה עבור צה"ל ושאר זרועות הביטחון. אני לא רוצה לתת כאן התראה גדולה מדי אבל אני יודע איזה לוויינים ישוגרו בשנה הקרובה. הפרטים על זה קצת מסווגים מכדי לומר אותם".