בצעד חריג הגיש היום היועץ המשפטי לממשלה לשופטת דרורה פלפל, מבית המשפט המחוזי בתל-אביב, בקשה כי בית המשפט יבחן מחדש את הסכם הפשרה שהושג בין רשת קלאב הוטל לבין התובעים הייצוגיים: דני בירנבוים וולפגר פנחס, שבה קבע כי ראוי שבית המשפט ישקול מחדש את אישור ההסכם ויבטל אישור זה, או שבית המשפט יורה כל הוראה אחרת שתיתן מענה לקשיים שמעורר הסכם זה.
היועץ המשפטי החליט להתערב בעניין בהתאם לסמכות המוקנית לו על פי החוק (סעיף 1 לפקודת סדרי הדין (התייצבות היועץ המשפטי לממשלה), לאחר שהמועצה לצרכנות הביאה לידיעתו את דבר פרסומו של הסכם פשרה בהליך זה, וביקשה אותו להתייצב בהליך, לאחר שהגיעה למסקנה כי ההסכם עלול לפגוע בכלל חברי הקבוצה.
במכתב ליועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, ששיגרה מנכ"לית המועצה לצרכנות, גלית אבישי, כתבה כי הליך התובענה הייצוגית שהינו בעל היבטים חיוביים ופוטנציאל תרומה רב לתחום הצרכני ולתחומים נוספים של הגנת זכויות הציבור, כרוך גם בסכנות של פגיעה באינטרס הציבור על-ידי ניצול ההליך לרעה. מבדיקה שערכה המועצה לצרכנות עולה כי במקרים של השגת פשרה בהליך של תובענה ייצוגית ואישורה על ידי בית המשפט, עולה כי הבקרה של בית המשפט באישור הפשרה אינה בוחנת את הפשרה באופן המוודא שמירה על זכויות הצרכנים.
התביעה הייצוגית שעניינה השתתפות הרשת בתשלום בדמי האחזקה השנתיים שהיא גובה מבעלי יחידות הנופש במלונות הרשת המונים עשרות אלפי צרכנים, הוגשה באמצעות עו"ד אייל גולדנברג, נגד קלאב הוטלס אינטרנשיונל (א.ק.ה) בע"מ וקלאב הוטל ניהול (1996) בע"מ המיוצגים על-ידי עו"ד ד"ר א. קלגסבלד. נציגת המועצה לצרכנות בעניין זה היא עו"ד יעל כהן שאואט מהמחלקה המשפטית של המועצה. בתביעה נטען כי החברה לא שילמה את חלקה בדמי האחזקה וכתוצאה מכך התעשרה שלא כדין על חשבון בעלי זכויות הנופש, תוך הפרת הסכם ההתקשרות והטעית הרוכשים. הסכום הכולל של התביעה עומד על 13,867,400 ש"ח (שלושה עשר מיליון, שמונה מאוד שישים ושבעה אלף, ארבע מאות ש"ח)
בבקשה שהוגשה לבית המשפט מדגיש היועץ המשפטי כי הסכמי פשרה בתביעה ייצוגית, מחייבים זהירות מרובה, משום שהם עשויים לחייב ציבור שלם שלא היה צד להליך ולא נתן הסכמה אקטיבית לתוכן ההסכם. עוד הוא מבהיר כי הסכמים אלה טומנים בחובם סכנה מובנית של ניגוד עניינים בין התובע המייצג, שיש לו עניין מובן גם בהשגת שכר אישי רב, לבין הקבוצה. בהתאם קובע היועץ המשפטי לממשלה כי הסכם פשרה הנכפה על הקבוצה במסגרת ההליך הייצוגי צריך להיות כזה שברור וידוע כי הוא מיטיב עם הקבוצה ואינו פוגע בה. היועץ המשפטי לממשלה עומד על מספר מהליקויים העיקריים בהסכם הפשרה כמפורט להלן:
1. ההסכם כתוב בנוסח משפטי מסובך שאינו נהיר להדיוט, ואף למשפטן לא יקל להבינו.ואינו מבהיר לחברי הקבוצה מה הם הדברים שקיבל בהסכם ומה נתן תמורתם.
2. הסעד הנדרש בתביעה הוא שיחידות הנופש שלא נמכרו יובאו במניין היחידות לעניין השתתפות בהוצאות. עיון מדוקדק בסעיפי ההגדרות שבהסכם מגלה שההסכם אינו מחייב את החברה האחזקה אלא רק בהוצאות פוליסות הביטוח והמסים.
3. ההסכם אינו מסתפק בפשרה בנוגע לתביעה אלא חורג מהתביעה במספר נושאים שהם שורה ארוכה של שינויים בהסכמי הרכישה המקוריים של הרוכשים: רכיבי ההוצאות בהם ישתתפו חברי הקבוצה והוא מוסיף להם הוצאות חידוש ריהוט, מבנים וציוד. להוראה זו תחולה רטרואקטיבית המהווה פגיעה ישירה וחמורה בחברי הקבוצה הייצוגית; חברי הקבוצה מוותרים מראש על כל זכות, טענה ותביעה לגבי שיטת חישוב דמי האחזקה השנתיים המשוערים והסופיים, דרך ניהול החשבונות, ביקורת על המפקח מטעם הנתבעת, מועדי תשלום, הגדרת הוצאות התפעול הכלולות בדמי האחזקה, תוצאות של אי תשלום דמי אחזקה במועד; היועץ המשפטי ציין כי "נראה לכאורה כי הנתבעות מבקשות אגב תביעה זו שגילתה עיוות מסוים בשיטת החישוב שלהם לקבל הכשר מהקבוצה לשיטת החישוב שבה הם נוהגם בלי שמישהו יוכל לתבוע לגבי עיוותים נוספים שיתגלו בשיטת החישוב. לכאורה התנתה הנתבעת את הסכמתה להשתתפות חלקית בהוצאות האחזקה בשינו שורה ארוכה של תנאים בחוזי הרכישה שאינם נוחים לה"; היועץ המשפטי קובע שאין כל מקום להוראות אלה החורגות מהתביעה ובמיוחד לא שינויים לטובת הנתבעות שהתובע הייצוגי לא הוסמך לעשותם.
4. ההסכם קובע כי החברה רשאית לשנות הוראות שונות בחוזי החכירה, לרבות את השירותים הניתנים לכלל רוכשי זכויות הנופש.גם לסעיף זה אין על פניו כל קשר לנושא התביעה ולא ברור מה עניינו לכאן. לכאורה סעיף זה הוא תנאי מקפח בחוזה אחיד ועל כן בטל, כשלא רצוי שבית משפט יאשר הוראות הנחזות להיות תניות מקפחות.
5. בהסכם הפשרה נעשה "הליך מקוצר" של צירוף תביעה אחרת בין תובעים אחרים לנתבעות אחרות, היא התביעה כנגד קלאב אין. זו תביעה שהסכם הפשרה יצר אותה. הסכם לפשרה בתביעה ייצוגית שטרם הוגשה, וטרם נדונה וטרם אושרה. "נראה לנו כי אין להתיר אותה. היא עלולה להזמין גופים גדולים להשיג לעצמם חסינות מתביעות על ידי התקשרות מראש עם תובע ייצוגי שהם יבחרו לעצמם, ומה שנעשה כאן אינו רחוק מזה."
היועץ המשפטי אף הדגיש כי "החלופה של ביטול ההסכם היא החלופה המועדפת, שכן בעצם הצגת ההסכם כהסכם שאושר על ידי בית המשפט יש משום מסר לקוצה כי ההסכם מיטיב אתה. בשל מורכבותו הרבה של ההסכם, היקפו והצורך במידע משפטי רב, כמו גם כלכלי, הדרושים לצורת בחנתו והערכת כדאיותו, לא יכול חבר בקבוצה להיווכח בקלות אם ההסכם מיטיב אתו".
היועץ המשפטי אף עמד על סוגיה עקרונית ומהותית שעלתה מן העניין לפיה אם בעקבות פרסום פשרה בתביעה ייצוגית פונה חבר קבוצה לבית המשפט ומציג בפניו היבטים חדשים המשנים את פני התמונה ומראים כי ההסכם אינו טוב לקבוצה יכול בית המשפט לשנות את החלטתו גם בדיעבד; היועץ המשפטי לממשלה אף ציין שכעת נבחנת האפשרות לתיקון החוק באופן שיחייב הבאת הסכמי פשרה בתביעות ייצוגיות לאישור היועץ המשפטי כתנאי לאישורם בבית המשפט.
היועץ המשפטי החליט להתערב בעניין בהתאם לסמכות המוקנית לו על פי החוק (סעיף 1 לפקודת סדרי הדין (התייצבות היועץ המשפטי לממשלה), לאחר שהמועצה לצרכנות הביאה לידיעתו את דבר פרסומו של הסכם פשרה בהליך זה, וביקשה אותו להתייצב בהליך, לאחר שהגיעה למסקנה כי ההסכם עלול לפגוע בכלל חברי הקבוצה.
במכתב ליועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, ששיגרה מנכ"לית המועצה לצרכנות, גלית אבישי, כתבה כי הליך התובענה הייצוגית שהינו בעל היבטים חיוביים ופוטנציאל תרומה רב לתחום הצרכני ולתחומים נוספים של הגנת זכויות הציבור, כרוך גם בסכנות של פגיעה באינטרס הציבור על-ידי ניצול ההליך לרעה. מבדיקה שערכה המועצה לצרכנות עולה כי במקרים של השגת פשרה בהליך של תובענה ייצוגית ואישורה על ידי בית המשפט, עולה כי הבקרה של בית המשפט באישור הפשרה אינה בוחנת את הפשרה באופן המוודא שמירה על זכויות הצרכנים.
התביעה הייצוגית שעניינה השתתפות הרשת בתשלום בדמי האחזקה השנתיים שהיא גובה מבעלי יחידות הנופש במלונות הרשת המונים עשרות אלפי צרכנים, הוגשה באמצעות עו"ד אייל גולדנברג, נגד קלאב הוטלס אינטרנשיונל (א.ק.ה) בע"מ וקלאב הוטל ניהול (1996) בע"מ המיוצגים על-ידי עו"ד ד"ר א. קלגסבלד. נציגת המועצה לצרכנות בעניין זה היא עו"ד יעל כהן שאואט מהמחלקה המשפטית של המועצה. בתביעה נטען כי החברה לא שילמה את חלקה בדמי האחזקה וכתוצאה מכך התעשרה שלא כדין על חשבון בעלי זכויות הנופש, תוך הפרת הסכם ההתקשרות והטעית הרוכשים. הסכום הכולל של התביעה עומד על 13,867,400 ש"ח (שלושה עשר מיליון, שמונה מאוד שישים ושבעה אלף, ארבע מאות ש"ח)
בבקשה שהוגשה לבית המשפט מדגיש היועץ המשפטי כי הסכמי פשרה בתביעה ייצוגית, מחייבים זהירות מרובה, משום שהם עשויים לחייב ציבור שלם שלא היה צד להליך ולא נתן הסכמה אקטיבית לתוכן ההסכם. עוד הוא מבהיר כי הסכמים אלה טומנים בחובם סכנה מובנית של ניגוד עניינים בין התובע המייצג, שיש לו עניין מובן גם בהשגת שכר אישי רב, לבין הקבוצה. בהתאם קובע היועץ המשפטי לממשלה כי הסכם פשרה הנכפה על הקבוצה במסגרת ההליך הייצוגי צריך להיות כזה שברור וידוע כי הוא מיטיב עם הקבוצה ואינו פוגע בה. היועץ המשפטי לממשלה עומד על מספר מהליקויים העיקריים בהסכם הפשרה כמפורט להלן:
1. ההסכם כתוב בנוסח משפטי מסובך שאינו נהיר להדיוט, ואף למשפטן לא יקל להבינו.ואינו מבהיר לחברי הקבוצה מה הם הדברים שקיבל בהסכם ומה נתן תמורתם.
2. הסעד הנדרש בתביעה הוא שיחידות הנופש שלא נמכרו יובאו במניין היחידות לעניין השתתפות בהוצאות. עיון מדוקדק בסעיפי ההגדרות שבהסכם מגלה שההסכם אינו מחייב את החברה האחזקה אלא רק בהוצאות פוליסות הביטוח והמסים.
3. ההסכם אינו מסתפק בפשרה בנוגע לתביעה אלא חורג מהתביעה במספר נושאים שהם שורה ארוכה של שינויים בהסכמי הרכישה המקוריים של הרוכשים: רכיבי ההוצאות בהם ישתתפו חברי הקבוצה והוא מוסיף להם הוצאות חידוש ריהוט, מבנים וציוד. להוראה זו תחולה רטרואקטיבית המהווה פגיעה ישירה וחמורה בחברי הקבוצה הייצוגית; חברי הקבוצה מוותרים מראש על כל זכות, טענה ותביעה לגבי שיטת חישוב דמי האחזקה השנתיים המשוערים והסופיים, דרך ניהול החשבונות, ביקורת על המפקח מטעם הנתבעת, מועדי תשלום, הגדרת הוצאות התפעול הכלולות בדמי האחזקה, תוצאות של אי תשלום דמי אחזקה במועד; היועץ המשפטי ציין כי "נראה לכאורה כי הנתבעות מבקשות אגב תביעה זו שגילתה עיוות מסוים בשיטת החישוב שלהם לקבל הכשר מהקבוצה לשיטת החישוב שבה הם נוהגם בלי שמישהו יוכל לתבוע לגבי עיוותים נוספים שיתגלו בשיטת החישוב. לכאורה התנתה הנתבעת את הסכמתה להשתתפות חלקית בהוצאות האחזקה בשינו שורה ארוכה של תנאים בחוזי הרכישה שאינם נוחים לה"; היועץ המשפטי קובע שאין כל מקום להוראות אלה החורגות מהתביעה ובמיוחד לא שינויים לטובת הנתבעות שהתובע הייצוגי לא הוסמך לעשותם.
4. ההסכם קובע כי החברה רשאית לשנות הוראות שונות בחוזי החכירה, לרבות את השירותים הניתנים לכלל רוכשי זכויות הנופש.גם לסעיף זה אין על פניו כל קשר לנושא התביעה ולא ברור מה עניינו לכאן. לכאורה סעיף זה הוא תנאי מקפח בחוזה אחיד ועל כן בטל, כשלא רצוי שבית משפט יאשר הוראות הנחזות להיות תניות מקפחות.
5. בהסכם הפשרה נעשה "הליך מקוצר" של צירוף תביעה אחרת בין תובעים אחרים לנתבעות אחרות, היא התביעה כנגד קלאב אין. זו תביעה שהסכם הפשרה יצר אותה. הסכם לפשרה בתביעה ייצוגית שטרם הוגשה, וטרם נדונה וטרם אושרה. "נראה לנו כי אין להתיר אותה. היא עלולה להזמין גופים גדולים להשיג לעצמם חסינות מתביעות על ידי התקשרות מראש עם תובע ייצוגי שהם יבחרו לעצמם, ומה שנעשה כאן אינו רחוק מזה."
היועץ המשפטי אף הדגיש כי "החלופה של ביטול ההסכם היא החלופה המועדפת, שכן בעצם הצגת ההסכם כהסכם שאושר על ידי בית המשפט יש משום מסר לקוצה כי ההסכם מיטיב אתה. בשל מורכבותו הרבה של ההסכם, היקפו והצורך במידע משפטי רב, כמו גם כלכלי, הדרושים לצורת בחנתו והערכת כדאיותו, לא יכול חבר בקבוצה להיווכח בקלות אם ההסכם מיטיב אתו".
היועץ המשפטי אף עמד על סוגיה עקרונית ומהותית שעלתה מן העניין לפיה אם בעקבות פרסום פשרה בתביעה ייצוגית פונה חבר קבוצה לבית המשפט ומציג בפניו היבטים חדשים המשנים את פני התמונה ומראים כי ההסכם אינו טוב לקבוצה יכול בית המשפט לשנות את החלטתו גם בדיעבד; היועץ המשפטי לממשלה אף ציין שכעת נבחנת האפשרות לתיקון החוק באופן שיחייב הבאת הסכמי פשרה בתביעות ייצוגיות לאישור היועץ המשפטי כתנאי לאישורם בבית המשפט.