סיון רהב מאיר
סיון רהב מאירצילום: ללא קרדיט

היום צום י"ז בתמוז, וגם הוא – בצל הקורונה. מי האמין בחג הפסח האחרון שחגגנו בסגר, שנציין גם את ל"ג בעומר ואת שבועות ואת מסיבות הסיום, ונגיע עד לימי האבל על חורבן ירושלים – והכול תוך כדי המגיפה העולמית.

אז היום לפני כ-2,000 שנים נפלו חומות ירושלים. למה הן נפלו? למה בהמשך חרב בית המקדש? לא רק בגלל האויב החיצוני, אלא בגלל התגובה שלנו לאויב החיצוני.

זה תמיד המבחן: הבחירה שלנו מה לעשות בעת צרה. אלוקים שולח את טיטוס (או את הקורונה), אבל הסיבה לנפילה הסופית אינה רק האויב, אלא איך אנחנו מחליטים לפעול מולו.

בעבר בחרנו בשנאת חינם, פילוג וסכסכנות, חוסר אמונה, בריחה מהייעוד המשותף שלנו – ועל זה אנחנו צמים עד היום. הכותרות של הימים האחרונים מפחידות. שוב מתברר כי האיום הוא לא רק הקורונה, אלא איך אנחנו ביחד פועלים מולה. הלוואי שנלמד את הלקח.