אכיפה דורסנית ושיטור יתר במצעד הלהט"ב

תלונה הוגשה ליועמ"ש המשטרה בגין התנהלות המשטרה סביב אירועי הלהט"ב: שיטור יתר, פגיעה בחופש הביטוי, ההתקהלות, המחאה ועוד.

ערוץ 7 , י"ז בתמוז תש"פ

עצרת הלהט"ב בירושלים
עצרת הלהט"ב בירושלים
צילום: חזקי ברוך

עו"ד מנשה יאדו מארגון חוננו הגיש תלונה ליועמ"ש משטרת ישראל בגין פגיעה בזכויות היסוד של המתנגדים למצעד הלהט"ב על ידי המשטרה.

בין היתר עיכבה המשטרה אזרחים לחקירה ללא אינדיקציה ברורה של כוונת ביצוע עבירה, דרסה את חופש המחאה והביטוי של הציבור המתנגד למצעד, הפעילה שיטוריות יתר ואף הפרה תנאי מעצרים. בנוסף, הוגשה תביעה אזרחית נגד התנהלות המשטרה.

בתלונה נטען כי במשטרה מקפידים על סביבה סטרילית סביב המצעד, ללא מתן אפשרות למחאה חוקית נגדו. "בני אדם המסומנים כמסוכנים עשויים להיעצר בכל רדיוס בעוטף ירושלים ולספוג הטרדות משטרתיות.. שלא מוכרות משום התנהלות משטרתית אחרת. התנהלות משטרת ישראל בענין זה חוטאת לעקרונות הדמוקרטיה ולמגילת זכויות הפרט".

בין הדוגמאות המופיעות בתלונה צוין כי המשטרה מעכבת אנשים מדי שנה רק בשל היותם מסומנים כמסוכנים למצעד. אחד מהם הוא י', בחור המופיע בחוברת משטרתית שכותרתה "מצעד הגאווה עוטף ירושלים 2017", שם נמצאת תמונתו עם פרטיו האישיים.

מידי שנה עובר למצעד, מגיעים לביתו שוטרים או משוחחים אימו טלפונית ומתריעים בפניו על המצעד. מופעלים עליו דרישות ואיומים חסרי בסיס חוקי כי אל לו להגיע למצעד.

לדברי עו"ד יאדו משטרת ישראל לא אמורה לאיים בצורה כזו "אם מותר מותר, ואם אסור אסור.. לא ניתן להפעיל לחצים בעל פה".

השנה הגיע י' לירושלים עם ארוסתו לצורך קניית טלית וטבעת נישואין, ללא שידעו כלל על המצעד. בעודם צועדים ברחוב מונבז הגיעו שוטרים וביקשו מי' פרטים. השוטרים עיכבו את י' ואת ארוסתו והביאו אותם לתחנת המשטרה. י' שוחרר לאחר שעות עיכוב ארוכות לתוך הלילה.

בנוסף, התייחס עורך הדין לכך שלמתנגדי המצעד לא ניתנת אפשרות מחאה. השטחים שסביב ה'שטח הסטרילי' אמורים להיות מותרים במחאה, אולם בפועל "חרדי או נער עם חזות מתנחל שיתקרב לשם או חלילה יניף שלט, יעוכב לתחנה ויוחזק שם עד תום המצעד".

במכתבו הוא דורש לייחד שטחים אפקטיביים מחוץ למתחם לצורך מחאת המתנגדים. הוא אף התייחס לרצח שירה בנקי וציין כי הרצח "בוצע על ידי רוצח מועד שיצא ממאסר והכריז לכלי התקשורת כי בכוונתו להמשיך במלאכתו, ולמרות זאת לא הופעלה נגדו שמירה באורח מפליא ותמוה. אין בו כדי ללמד על הכלל, ומניעת הסיכום הבא צריכה להיעשות לא בהשחרת כל ציבור המתנגדים".

עוד נכתב כי המשטרה מפעילה שיטור יתר תוך שימוש שלא כדין בדיני המעצרים. ארבעה בחורים עוכבו לחקירה במחסום חיזמה, עוד לפני שעבור מגזרת בנימין לתוך ירושלים. לאחר ששהו בתחנה שעות מספר שוחררו הארבעה, כאשר שניים מתוכם כלל לא נחקרו.

לדבריו, תכליתו האמיתית של העיכוב היתה לשמור על המעוכבים בתחנה כדי שלא יתפרעו בעיר. "אין פרוצדורה כזו בדין הישראלי.. המשטרה עושה שימוש שלא כדין בעיצום המעצרים".

"הדברים שלובים, אין ספק שהקצאת מתחמי מחאה הולמים תוך הוצאת צווי הרחקה מנהליים תצמצם את הסיכון למחאה לא ממוסדת, שעלולה לגלוש לאלימות, ותצמצם את השימוש הלא חוקי והמקומם של המשטרה בדיני המעצרים.. כך תופחת בצורה משמעותית הפגיעה בזכויות הפרט, הביטוי והמחאה בנושא שנמצא בלב ליבה של מחלוקת חברתית טעונה", טען עורך הדין.

"במצעד האחרון המשיכה משטרת ישראל במדיניות האכיפה הדורסנית נגד הציבור המתנגד למצעד. האכיפה הדורסנית פוגעת שלא כדין בחופש הביטוי, המחאה וההתקהלות של המתנגדים, ופוגעת בזכויות הפרט כגון חירות. הפגיעות מתבטאות במעצרים לא חוקים, ובשלילת היכולת להפגין ולמחות בצורה אפקטיבית נגד המצעד. בעקבות זאת הוצאנו פניה ליועמ"ש המשטרה בדרישה לשנות ולאזן את מדיניות האכיפה של המשטרה, באופן שיאפשר מחאה אפקטיבית נגד המצעד, יבטל את מעצרי השווא ויאפשר דיונים מקדמיים בפרוצדורות מנהליות מקובלות כנגד הרחקות גורפות של מתנגדים. כמו כן, אנחנו מגישים תביעות אזרחיות כדי שבמקביל לערוץ המנהלי מול המשטרה נוכיח בביהמ"ש את צדקת הטענות שלנו", נאמר בסיום התלונה.