אפס במבחן התוצאה

חברי הליכוד עמדו השבוע לראשונה למבחן על ההבטחה המרכזית שלהם במערכות הבחירות האחרונות - טיפול שיטתי במערכת המשפט.

ניצן קידר - ערוץ 7 , י"ז בתמוז תש"פ

אפס במבחן התוצאה-ערוץ 7
יו"ר הקואליציה מיקי זוהר בזמן ההצבעה
צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת

לאיש לא היה ספק שהממשלה הנוכחית אינה ממשלת ימין. אבל הצבעה אחת ביום רביעי הוכיחה את מה שרבים חשבו שיתגלה ברגע האמת - מדובר בממשלת שמאל, נקודה. בליכוד סיפרו במהלך יום ההצבעה על הצעתו של חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ' מימינה להקים ועדת חקירה פרלמנטרית שתבחן את ניגודי העניינים של השופטים, שהם מאוד רוצים. רגע לפני ההצבעה זה הפך לפארסה קואליציונית שמוכיחה היטב מי נמצא בצד הימני שבאמת רוצה שינויים במערכת המשפט, ומי חָבַר לכחול לבן שרשמה ניצחון ענק על הליכוד והוכיחה כמה הוא חלש ומתרפס בממשלה הנוכחית.

התגובה של סיעת ימינה להצבעה מספרת את הסיפור כולו, ובחרנו להביא אותה כאן. "למה מצביעים ימין ומקבלים שמאל? חסרו 11 קולות כדי להקים ועדת חקירה על השופטים. 13 חברי כנסת מהליכוד ומש״ס נעדרו בהוראת נתניהו ודרעי. אל תספרו לנו יותר שאתם באמת בעד שינוי במערכת המשפט".

אז איפה היו ישראל כ"ץ, חיים כץ, מירי רגב, יולי אדלשטיין, יובל שטייניץ ואפילו ראש הממשלה נתניהו בכבודו ובעצמו, שציטוטיו וביקורתו על מערכת המשפט חצו כבר מזמן קווים של 'פרווה'? ניחשתם נכונה. ממש במקרה, כולם היו עסוקים בדיוק ברגע שבו התקיימה ההצבעה. לחלק ניכר מהם, אגב, יש תירוצים שונים ומשונים. יובל שטייניץ השתמש בעצמו בתירוץ ניגוד העניינים, וטען שאינו יכול להשתתף בהצבעה משום שאשתו שופטת.

ומה עם ש"ס? להיכן נעלמו השר אריה דרעי, סגן השר יצחק כהן וחבר הכנסת משה ארבל? דרעי הרי מיתג את עצמו במערכות הבחירות האחרונות כ'אביר הימין', כ'בונה ההתנחלויות' המנסה למחות שוב ושוב את חרפת אוסלו. אבל לטפל במערכת המשפט? גם הוא חושש לגעת בתפוח האדמה הלוהט. מה עדיף? להיאבק על עקרונות שיכולים לעשות שינוי משמעותי במדינת ישראל, או להחזיק קואליציית שמאל? הבחירה של דרעי הייתה ברורה. אגב, ארבל עצר ממש שעה אחרי ההצבעה דיון בכנסת, וטען כי זו בושה שחסר נציג מצד הממשלה במליאה. את בושת ההיעדרות מהצבעה בנושא שבו הוא מתבטא לא אחת, הוא שכח מהר.

רגע, ומה עם השר יועז הנדל וחברו חבר הכנסת צבי האוזר, אלה שאומצו בחיבוק על ידי הליכוד כ'ימנים'? מתברר שכשצריך להקים ממשלה, כל התירוצים מתקבלים. השניים הרי לטענתם 'גילו אחריות' ומנעו 'הטרלה' מצד האופוזיציה. דווקא מפלגת יהדות התורה, שאינה מתלהבת כל כך מהמאבק במערכת המשפט, הוכיחה בגרות בסופו של דבר, לא מעט בזכות השתדלותו של חבר הכנסת ישראל אייכלר.

בליכוד חשבו שהם עושים טריק מתוחכם לשימור הקואליציה, אבל המפלגה יצאה בסופו של דבר עם הפסדים בכמה חזיתות. הראשונה והמרכזית - מול כחול לבן. נתניהו הוכיח שאיומי הבחירות שהוא משגר באמצעות עושי דברו בליכוד ריקים מתוכן. למרות הסקרים המחמיאים (בעיקר למפלגת ימינה, שרושמת התחזקות על חשבון הליכוד) - לקחת את המדינה לסחרור נוסף בעיצומו של משבר הקורונה זה צעד שגם ראש הממשלה הזחוח והיהיר ביותר מבין שהציבור לא יסבול. נתניהו, בפעם הראשונה זה שנים, מתחיל להתרגל למגבלות הכוח. ריבונות? בתיאום עם כחול לבן. תקציב? יואיל בטובו להגיע להסכמות. מהלכים לשדרוג מערכת המשפט? לא בממשלה הזו.

חזית נוספת שפתח נתניהו היא מול יהדות התורה. גפני לא רצה להצביע בעד ההצעה של סמוטריץ'. לא בגלל שהוא לא מסכים איתה לגמרי, כמו בשל הגישה הניטרלית שהוא מעדיף לנקוט בנושאים מסוג זה. אבל כאמור, לצד מסע השכנועים של חברו לסיעה אייכלר, גם מהליכוד נשלחו כל מיני טהרנים למיניהם ללחוץ על גפני. רק לאחר ההצבעה הוא הבין וזעם. למקורביו אמר בכעס שנתניהו ישלם על התרגיל שעשה לו. גם לשר דרעי הוא יזכור היטב את ההתרחשות הזו.

החזית השלישית של נתניהו כבר הופכת להיות קבועה. אופוזיציה של חמישה חברי כנסת, שעובדת באופן אינטנסיבי ומאירה אותו שוב ושוב באור בלתי מחמיא בעליל. שבוע אחד הוא מכריז הריבונות שנכנע לאמריקנים, בפעם אחרת הוא אביר הקורונה שבנט חושף במערומיו. והפעם, בצלאל סמוטריץ' גילה לכולנו את האמת: נתניהו חושב על שרידותו הפוליטית. הדברים האחרים מעניינים אותו קצת פחות. הזעם לגבי מערכת המשפט? כנראה הצגה. הכול דיבורים.

האם הפעם הוא ישלם על זה מחיר? יושב ראש האופוזיציה לפיד מבטיח להביא למליאה הצעה להקים ועדת חקירה לפרשת הצוללות. אומנם קשה מאוד לסמוך על חבריו לאופוזיציה, במיוחד ליברמן וחבריו שמזגזגים לפי הצורך, אבל הצעה כזו תביך את כחול לבן, ובעיקר את שר המשפטים הלוחמני אבי ניסנקורן, אם לא יתמוך בה. היכונו לסיבוב ב' בשבוע הבא. יהיו עוד הרבה מבוכות כאלה לבנימין נתניהו בקדנציה הנוכחית.

הסכם חברון ב'

זוכרים את תוכנית הריבונות? זו שהוכרזה בקול גדול? גם שם המרחק בין דיבורים למעשים גדול מאוד. ממידע שהגיע לידי 'בשבע' מתברר כי בעת האחרונה עולה בשיחות עם ארצות הברית האפשרות שהחלת ריבונות בחברון תיצור בעיות ומצב נפיץ. החלת הריבונות על השכונות היהודיות דורשת להכניס תחתיה גם מספר מסוים של פלשתינים. האמריקנים, אגב, מוכנים לשמוע על מתווה כזה. דווקא במערכת המדינית הבכירה בישראל יש התנגדות.

מצד אחד, איש אינו מצליח להעלות על דעתו שחברון תישאר מחוץ למפת הריבונות או בתור מובלעת. גם נתניהו, פוליטיקאי ציני, יודע שלהפוך את מערת המכפלה ואת תושבי חברון למובלעת, עשרות שנים אחרי שחזרו ויישבו את עיר האבות, יהיה צעד משמעותי בדרך לסופו הפוליטי. מצד שני, ההתנגדות להכניס גם את ערביי חברון לתוך תוכנית הריבונות נחרצת לא פחות.

פנינו השבוע לכמה משרי הממשלה לשאול את עמדתם בנושא. שרת ההתיישבות ציפי חוטובלי הבהירה ל'בשבע' כי בליכוד עומדים על כך ש"כל היישובים כולל היישוב היהודי בחברון הם חלק מהדרישה הישראלית לריבונות". לדבריה, בכל המפות שהיא מכירה חברון נמצאת בתוך מפת הריבונות לכתחילה ולא בדיעבד. מחלק משרי הליכוד שמענו דברים דומים, אבל באורח מדאיג, חלק ניכר מהשרים המכהנים אינם מתבטאים בסוגיה. הם ממתינים על הגדר לראות מה ילד יום. חלקם מעריכים כי הריבונות אינה נמצאת מעבר לפינה, ולכן התבטאויות לוחמניות כלפי ראש הממשלה כעת הן צעד מיותר.

אבל זו לא רק הריבונות. זה חוסר מעש גם כלפי הנעשה בשטחי C. לפני הבחירות שוחחנו עם בכיר במערכת המדינית שהבטיח שלאחריהן ייעשה הכול, כולל תוכניות שימנעו השתלטות פלשתינית על האזורים החשובים הללו. במהלך השבוע האחרון פנינו בנושא למשרד ראש הממשלה, למשרד הביטחון (שבתקופת השר הקודם מינה אדם מיוחד שירכז את הנושא) ואף למינהל האזרחי. כולם בחרו למלא פיהם מים.

איש מהגורמים הרשמיים במדינת ישראל האמונים על הטיפול בשטחי C, כולל ראש הממשלה עצמו, שדיבר גבוהה על הנושא בעבר, אינו מסוגל אפילו לומר אם הם פועלים מול 'תוכנית פיאד' - אותו מתווה סדור של הרשות הפלשתינית להשתלטות הולכת ומתרחבת על שטחים ישראליים. אין גורם רשמי אחד מבין שלושת אלה שהוזכרו פה, שיכול לספק מענה לגבי השאלה אם מתקיים מאבק אמיתי מול הבנייה הפלשתינית הבלתי חוקית המואצת באזור.

דיון שהיה אמור להתקיים בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת בנושא, נדחה שוב ושוב. במינהל האזרחי ענו לנו באופן אבסורדי שהתשובות לשאלות ששאלנו יינתנו בדיון. כי תשובות אמיתיות אין. גם למינהל יש בעיות וחוסר כוח אדם משווע באכיפה בשטחי C. בניגוד לשר הביטחון הקודם, עבור השר הנוכחי בני גנץ מדובר בעניין שכלל אינו נמצא בסדר העדיפויות.

דווקא מלשכתו של נתניהו, שכאמור הצהיר לא אחת על מחויבותו לפעול לטיפול במתרחש בשטחי C, ציפינו לתגובה. נתניהו שקוע עמוק בדיבורים על תוכנית המאה, הטומנת בחובה הקפאת בנייה בשטחים אלה באופן שישראל לא תוכל לעשות דבר בעוד הפלשתינים ימשיכו לעשות ככל העולה על רוחם.

גם כאן התשובה היחידה שקיבלנו הייתה משרת ההתיישבות חוטובלי. בשיחה עם ראש הממשלה היא ביקשה להגיש תוכנית סדורה של משרדה, כדי לקבל סמכויות לטיפול הן באכיפת הבנייה הבלתי חוקית בשטחי C והן במניעת נגיסות נוספות כעובדות בשטח. "הנושא הזה חשוב ובוער וצריך להקדיש לו את מלוא תשומת הלב", אומרת השרה חוטובלי. אחרי הייאוש מהציפייה שראש הממשלה ומשרד הביטחון יעשו משהו אופרטיבי בנושא, אולי תבוא הישועה דווקא ממשרד ההתיישבות. נמשיך לעקוב.

לתגובות: nitsankeidar@gmail.com