שר החינוך מורה למערכת החינוך להיערך לפתיחת שנת הלימודים הבאה בזמנה, ושרי קבינט הקורונה יצטרכו להכריע בין שני מתווים עיקריים המוצעים להפעלת מערכת החינוך בראשית השנה הבאה.
במתווה הראשון ילמדו בתיכונים ובחטיבות הביניים באופן משולב פרונטאלי ומקוון וביסודיים ילמדו פרונטאלית. במתווה השני מכיתה ה' ומעלה ילמדו מרחוק והכיתות הנמוכות ילמדו בקבוצות קטנות ומתוגברות. קיים מתווה נוסף אך הוא דומה מאוד לזה השני.
פרופ' חיים שקד, נשיא המכללה האקדמית לחינוך חמדת הדרום, שומע על המתווים השונים ומבקר אותם ואת התנהלותו של שר החינוך, יואב גלנט.
את דבריו פותח פרופ' שקד בדברי הערכה להיערכות המוקדמת של משרד החינוך לשנה הבאה. "העובדה שמשרד החינוך נערך מראש היא טובה. בגל הראשון של הקורונה ההנחיות של המשרד הגיעו כל הזמן באיחור, בדקה התשעים וגם אחריה, ודרשו מבתי הספר להתארגן מעכשיו לעכשיו לשינויים מהותיים. זה שמנסים לחשוב מבעוד מועד זה כיוון נכון ואני שמח עליו".
עם זאת סבור פרופ' שקד, "את הנקודה המרכזית מחמיץ משרד החינוך, וזו ההידברות עם ארגוני המורים. בגל הראשון מה שהתפוצץ הוא לא שאלת הקפסולות, אלא אם המורים צריכים לעבוד מרחוק או לא, האם העבודה מרחוק נחשבת או לא שכר המורים, האם צריך להוסיף ימי לימודים או לא. את הסוגיה הזו שהייתה במוקד החיכוך בגל הראשון לא פתרו עכשיו וזו לדעתי שגיאה ראשונה".
ואולי, שאלנו את פרופ' שקד, השר גלנט מבקש לייצר תכנית בסיס שתקבל אישור של השרים ובהמשך ידון בפרטים מול נציגי המורים? האפשרות הזו אינה מניחה את דעתו של פרופ' שקד. "זו בדיוק הייתה השגיאה הראשונה שלו. כשהוא נכנס לתפקידו הוא החליט לבד מתי תסתיים שנת הלימודים בלי לדון עם ארגוני המורים. בסוף הוא גילה שארגוני המורים הם ארגונים חזקים מאוד והוא נאלץ להתקפל מהתכנית שאותה הוא הציב".
"גם אם חושבים שמדובר בגופים חזקים מדי זו המציאות, ואי אפשר לפרסם תכנית בלי להידבר עם הגופים החזקים שאיתם אתה צריך להסתדר. מה שקרה הוא שבסיום השנה הקודמת ארגוני המורים כופפו את השר ואילצו אותו להתקפל ובמקום שהשר יפנים ויודיע שהפעם הוא יתנהל אחרת וידבר מראש עם ארגוני המורים ויציג תכנית מוסכמת איתם, הוא לא עשה את זה. אני חושב שבגלל שבפעם שעברה הם כופפו אותו הוא ממשיך את העוינות ואת העימות שאינם טובים למערכת".
"הוא היה צריך לקרוא לרן ארז ויפה בן דוד לסגור דלת ולהגיע להסכמות מראש ולצאת במסיבת עיתונאים יחד איתם, כשהם לצידו, ולהציג מתווה מוסכם. לצאת לבד זו התעלמות מהנושא העיקרי שעמד על הפרק בסבב הקודם וגם התנהלות לא חכמה כי הוא כבר ראה איך זה עבד בפעם שעברה".
ואולי התנהלות זו היא תופעה החוזרת על עצמה כאשר גנרלים מגיעים למערכת הפוליטית ומתקשים להבין שבה העניינים מתנהלים אחרת, אין הנחיות ופקודות? "יכול להיות. אני לא יודע לנתח את התנהגות השר ולא מכיר אותו מספיק כדי לשער למה הוא פועל כפי שהוא פועל, אבל מה שחשוב הוא לשאול איך אנחנו יכולים להתנהל נכון יותר כדי שבגל השני ההתמודדות תהיה טובה יותר".
"בפעם הקודמת העימותים הללו היו לרעת כולם, הם פגעו בדימוי המורים ובתפקוד מערכת החינוך. בלי להיכנס לשאלת הלמה גלנט פועל כפי שהוא פועל, די ברור שבגל השני צריך לנהוג אחרת וצריך לתקוף את הדבר העיקרי שלא עבד בפעם הקודמת. במתווה שגלנט מציע לא נכתב כמה ישולם למורים ואם יעבדו מ רחוק או לא. זו סוגיה שהיא סופר קריטית".
ואולי המתווים שהציג השר גלנט הן רק הקצפת שמעל עבודה סדורה שכוללת התייחסות למכלול הפרטים והסוגיות, אך לא ניתן להציג אותם לתקשורת ולציבור בכותרות ברורות? פרופ' שקד מטיל ספק גדול אם אכן כך מתנהלים הדברים: "אם באמת מאחורי התכנית שמוצגת יש הרבה עבודת מטה קפדנית ועבדו על הפרטים ורק לא הלאו אותנו בהם אהיה שמח, אבל מאוד מופתע. בתרבות השלטונית שלנו יוצאים בכותרות מבלי לעשות את כל שיעורי הבית הנדרשים".
עוד מציין פרופ' שקד כי לטעמו "במסיבת העיתונאים ננקטו סכומי עתק שהתכנית צריכה לעלות ולא ברור למה צריך מיליארד שקלים לחודש. מאיפה זה בא? העלויות הרבה יותר קטנות ממה שדובר במסיבת העיתונאים. הרי אמצעי המיגון הם לא ציוד יקר וגם אם יעבדו בקפסולות לא יקלטו אלפי מורים כדי לחלק כיתות לשתיים. מדובר על לוגיסטיקה שלא מצריכה עלויות גבוהות כל כך. להערכתי מדובר בסכומים שנזרקו באוויר כדי לקוות ולקבל לפחות חלק מהסכומים הללו".
אם כך, יתכן שהשר גלנט מבין את האופן בו פועלת מערכת פוליטית והוא מבקש סכום גבוה כדי לקבל לפחות את חלקו? שקד סבור שכאשר הדרישה היא סכום מופרך וגבוה מדי גם המעט ממנו לא מתקבל.