נתניהו וליצמן
נתניהו וליצמן צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

העיתונאי נחום ברנע מביא בטורו השבועי בעיתון "ידיעות אחרונות" ציטוטים מבכירים שמסבירים כיצד ישראל צללה לתוככי הגל השני של תחלואת הקורונה.

"בשיחות רקע אנשים שהיו אז בלב קבלת ההחלטות, מתי לדעתם הובסה ישראל בקרב נגד הקורונה. שניים השיבו ללא היסוס: ב־17 במאי 2020. ישראל, אמר אחד מהם, חתמה באותו יום את גורלה לעשר השנים הקרובות", כתב ברנע.

ברנע בין השאר מציין את ליצמן, שכיהן כשר הבריאות ולא היה רלוונטי. "המשבר דרש החלטות חדות, מהירות. ליצמן לא חד ולא מהיר. הוא היה נתון ללחצים כבדים של המגזר החרדי, בעיקר החצרות החסידיות, שרבניהן התקשו לתפוס את משמעות המגפה. בגלל הלחצים של ליצמן היה איחור של כמה ימים בסגירת המקוואות, מוסדות החינוך החרדיים ובתי הכנסת. גפני, נציג הליטאים, היה זריז יותר בהבנת הנקרא".

ברנע מציין על פי עדויות ששמע כי פרופ' סיגל סדצקי, ראש שירותי בריאות הציבור במשרד, הייתה נוקשה במיוחד. אנשים התלוננו שהיא מסרבת להקשיב. המזג הקשה שלה הרחיק לא רק אנשים מבחוץ, גם עמיתים מתוך המערכת. בכירים במערכת הבריאות, מומחים כמו פרופ' גבי ברבש ופרופ' זאב רוטשטיין, הורחקו לאחר שהביעו ביקורת.

"מגפה זה לא היי־טק. לנצח אותה זה ליצור תנאים שיגבילו את ההתפשטות. ברגע שהסרנו את התנאים האלה, עם שני מיליון ילדים ו־200 אלף עובדי הוראה, שום מנגנון בדיקה לא יכול היה לעצור את ההתפשטות. החזרנו את הגלגל לאחור, בבום אחד".

"האופוריה הזכירה את הימים לאחר מלחמת ששת הימים", אומר אחד שהיה שם. "האופוריה של ששת הימים חוללה את האסון של יום כיפור".

ברנע מציין כי ההחלטה שתהיה אולי היקרה ביותר היא ההחלטה להוציא את העובדים לחל"ת. באירופה ובארצות־הברית הממשלות אמרו למעסיקים, קחו כסף, ובלבד שתמשיכו להעסיק את העובדים שלכם. בישראל הממשלה אמרה, אתם יכולים להוציא את העובדים לחל"ת, אנחנו נפצה אותם.

"אילו היינו שומרים על העובדים במקומות העבודה וממשיכים לתת להם ביטחון תעסוקתי, היינו במשבר שנתיים־שלוש ואחר כך מתאוששים. כך יצרנו משבר לעשר שנים, עשור אבוד. החברות התייעלו; הכלכלה חטפה מכה אנושה".

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו