נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, התייחס היום (ראשון) במהלך ישיבת הממשלה לרשת הביטחון הכלכלית למשק עליה הוחלט בישיבה.
"נגיף הקורונה הוביל את המשק הישראלי למשבר כלכלי כבד וההתמודדות עם המציאות הזו מחייבת הכרה במשמעויות שלה ונקיטת פעולות משמעותיות. רשת הבטחון שהוצגה וצעדי המדיניות הנוספים, הן של הממשלה והן של בנק ישראל מכוונים בדיוק לנקודה הזאת", אמר הנגיד.
לדבריו, "זה הזמן לנצל את כריות הביטחון שיש ברשותנו – כדי לשכך את פגיעת המשבר, ולאפשר למשק ולציבור לעבור אותו תוך פגיעה מינימלית".
"מאחורי המספרים והנתונים יש אנשים. המדיניות צריכה לאפשר את שגרת החיים לצד הנגיף, והתאוששות מהירה כשנוכל להחזיר את המשק להפעלה מלאה. רשת הבטחון הכלכלית שגובשה, גם בסיוע בנק ישראל, תקל על שכירים, עצמאים ועסקים קטנים שנפגעו מהמשבר לצלוח את התקופה עד להתאוששות המשק, בצורה שתאפשר להם לחזור לפעילות עסקית ולצרוך באופן מהיר יותר. בכך היא מאריכה למעשה את ה"גשר הכלכלי" שנדרש למשק על מנת לצלוח את המשבר", הוסיף ירון.
"להערכתנו, אומדן העלות התקציבית הפוטנציאלית של רשת הביטחון עליה הכריזו ראש הממשלה ושר האוצר היא כ-15 מיליארדי ₪ בשנת 2020 - מעבר למה שכבר תוקצב בתכניות הקודמות – וכ-27 מיליארדי ₪ בשנת 2021. סכומים אלו לא כוללים את הרחבת האשראי בערבות הממשלה. חשוב לזכור שמדובר בעלות פוטנציאלית, בהנחה ששיעור האבטלה לא ירד אל מתחת ל-10%. במקרה כזה הגירעון עשוי להגיע השנה לכ-13 אחוזי תוצר, וב-2021 ל-7 אחוזים ויחס החוב לתוצר לכ-76 אחוזי תוצר בסוף 2020 ולכ-78 אחוזי תוצר בסוף 2021", ציין ירון.
"עם זאת, אני רוצה להדגיש – יש לממשלה יכולת לממן את התכנית. האמון של השווקים הפיננסיים בכלכלה הישראלית ובמחויבות הממשלה לשמירה על משמעת פיסקאלית, שנבנה לאורך שנים רבות, עומד כעת לזכות המשק הישראלי ויסייע לנו לצלוח את המשבר הזה מבחינת צרכי המימון שלו. מובן שכאשר המשבר ישכך יהיה צורך לטפל גם בהפחתה הדרגתית של החוב שנצבר – ועוד יצטבר – במהלך הטיפול במשבר", טען ירון.