גדי איזנקוט
גדי איזנקוט צילום: פלאש 90

אחרי שהאלוף (במיל.) רוני נומה, דחה את ההצעה לשמש כמי שירכז ויוביל את המאבק בנגיף קורונה, הרמטכ"ל לשעבר גדי איזנקוט מעוניין בתפקיד.

ב-ynet פורסם כי בשיחה עם מקורביו אמר איזנקוט כי הוא מעוניין להיות האיש שיעמוד בראש המאבק בקורונה אך יהיה מוכן לקחת על עצמו את האחריות רק אם יקבל מינוי אישי מראש הממשלה בנימין נתניהו ולא משר הבריאות יולי אדלשטיין.

זאת משום שלהערכתו, ללא סמכויות מראש הממשלה שיהיו מוגדרות וברורות, אין אפשרות להצליח בתפקיד. איזנקוט גורס שרק אדם שיקבל סמכויות פיקוד מלאות ויעבוד תחת ראש הממשלה ישירות, יוכל להוביל שינוי.

כאמור, האלוף במיל' רוני נומה, שניהל את המשבר בבני־ברק בהצלחה מרובה, הודיע למנכ''ל משרד הבריאות פרופ' חזי לוי שהוא מוותר על תפקיד פרויקטור הקורונה, לאחר שהשר יולי אדלשטיין והמנכ''ל לוי לא העניקו לו סמכויות לניהול המשבר.

אדלשטיין רצה לראות את נומה בתפקיד ובימים האחרונים הוחלפו טיוטות בין הצדדים, שעסקו בשאלה אילו סמכויות ניהול יקבל נומה.

בסופו של דבר סירבו במשרד הבריאות להעניק לנומה את מלוא הסמכויות הדרושות לניהול המשבר והוא ויתר כאמור על תפקידו פרויקטור הקורונה.

על פי נתוני משרד הבריאות שפורסמו אמש (ראשון), ביממה האחרונה אובחנו בישראל 1151 חולי קורונה חדשים, ומספר החולים הפעילים עומד על 19,300.

151 חולים מאושפזים במצב קשה בבתי החולים. 47 מהם מונשמים. מאז פרוץ המגפה בישראל נפטרו 362 בני אדם לאחר שנדבקו בנגיף.

בתוך כך, צוות של חוקרים מהאוניברסיטה העברית בירושלים המליץ לממשלה לחכות עד לסוף השבוע כדי לראות אם העלאת המודעות, חובת חבישת מסכות וסגירת אולמות האירועים הועילו להגבלת ההדבקה.

"מסתמנת התייצבות מסוימת בקצב התפשטות המגפה, אך עדיין לא במידה מספקת. בקצב ההכפלה הנוכחי, בתחילת השבוע של ה-19 ביולי תידרש החלטה על החמרת צעדי המנע, כדי לבלום התדרדרות שעלולה להוביל לכשל ביכולת העמידה של מערכת הבריאות - מהסגרים אזוריים נרחבים ועד כדי הסגר מלא", כותבים החוקרים. "יש לוודא איסור מוחלט של התקהלויות בכל מקום סגור. יש להמתין עד סוף שבוע זה ולאפשר בחינה של השפעת צעדי המנע שבוצעו החל מ-2/7".

החוקרים החתומים על המסמך הם פרופ' ינון אשכנזי, פרופ' רן נירפז (בית חולים הדסה), פרופ' דורון גזית, פרופ' רונית קלדרון-מרגלית, ד"ר מיכאל אסף ופרופ' נדב כץ - ממכון רקח לפיסיקה ומביה"ס לבריאות הציבור באוניברסיטה העברית בירושלים.

התחזית שלהם ממשיכה להיות קודרת. "קצב העלייה במאושפזים נתמכים נשימתית עולה בדומה לקצב העלייה במספר הנדבקים החדשים. מאז תחילת אפריל, מדד זה חוזה באופן אמין גם את התמותה הצפויה ואת העומס בבתי החולים (התחזית היא לתוספת של כ-100 נפטרים נוספים עד סוף חודש יולי)", קבעו החוקרים במסמך שלהם.

עוד לטענת החוקרים, המדד החשוב עבורם הוא כמות החולים במצב בינוני-קשה, ובנוגע לכך הם אומרים שנותר עוד כשבוע של בדיקות: "ההשפעה במדד החולים הנתמכים נשימתית (בינוני+קשה) מעוכבת בכ-10-13 ימים ביחס לשינוי מגמות במגיפה (הנובעים למשל מביצוע צעדי מנע)".