הקורונה משתוללת. משתוללת. פה בחוץ ממש, בארצינו הקדושה, וגם בעולם. לי מרגיש, שהקב"ה רוצה שנפנים פה כמה מסרים.
קודם כל, סדרי עדיפויות. בעיניי, עלינו להתאפס חזק על מה חשוב לנו בחיים. מה עוקף את מה. האוכלוסייה המבוגרת במדינתנו, כרגע בעדיפות ראשונה! עלינו להיזהר איתם מאוד, הם נכס יקר שצריך לשמור עליו. הם אלו שהגנו על ארצנו לפנינו, עלו לארץ בקשיים רבים, ובזכותם אנו חיים פה בשפע הזה כיום. הם עברו משברים קשים, ויש לנו את החובה לשמור על זכותם הבסיסית להישאר פה חיים על אדמת הקודש, ולחזות בגאולה שתכף באה.
כן.
הגאולה בפתח. אנו חייבים להתעורר על עצמינו.
כיצד?
שיתוף אישי - הייתי בכל תקופת הקורונה, מאז שהמשק נפתח, בבני ברק. בבני ברק שומרים על הכללים באדיקות, בניגוד לשאר המדינה.
אני רואה את זה.
בעיניים.
יוצא לי להסתובב בכל אזור המרכז. ביחס לערים אחרות, וביחס למצב הכללי של העלייה בתחלואה במדינה, רוב מוחץ של האוכלוסייה בבני ברק מקפידה באדיקות על הכללים.
נכון, הייתה תחלואה גבוהה בעיר בתחילת הקורונה, אבל עכשיו? עלינו להתרכז בכאן ועכשיו.
הם עושים כל מאמץ כדי לא להידבק. הם למדו לקח. קצב העלייה בתחלואה הוא פחות גבוה ביחס לפעם הקודמת. כי הם מקפידים.
למה כולנו לא יכולים להתנהל ככה?
עוד דבר שאני שואלת את עצמי - למה עדיין יש כ"כ הרבה שנאת חינם בעם שלנו. בעיקר לחרדים. המגזר החרדי הוא מגזר מדהים.
לכולנו יש מה ללמוד מהם.
נכון, יש הרבה מחלוקות ושסעים בין מגזרים בעם המגוון שלנו. אבל הם בני אדם. וזה צריך להיות בראש סדרי העדיפויות.
הלוואי שעם ישראל כולו יתעורר כבר, ויבין, שבאמת, הגאולה לא רחוקה. כל הטירוף שהולך עכשיו בעולם, ובארץ זה לא סתם. אחרי שלוש מערכות בחירות, ומיד לאחריהן תקופת קורונה מתמשכת,
ארוכה,
קשה.
קשה חברתית,
כלכלית,
תורנית.
ערכית.
קשה. אבל גם מדהימה. אני באמת מאמינה שאנחנו רגע לפני הגאולה.
למה שלא נאמין בזה? זה כ"כ מחזיק אותנו, כל הזמן, האמונה הזאת.
אותי לפחות.
ולכן אני באמת באמת חושבת שעל כל אחד מאיתנו מוטל תפקיד.
מה תפקידנו?
# קודם כל. תפקיד בסיסי. להקפיד כמה שאנחנו יכולים, על הכללים הברורים של הקורונה. כן. קשה. לכולנו. אבל כולנו רוצים לגמור עם זה כמה שיותר מהר. כולנו!! ולכן צריך להקשיב לכללים.
# אחריות לאומית.
לחזק לחזק לחזק. כל אחד במקומו. אם כל אחד ייקח על עצמו-
~ לעשות חשבון נפש ולראות איפה עוד הוא יכול להתקדם, לעשות מעשה טוב.
~ להתפלל תפילה בכוונה גדולה שפשוט תעורר רחמי שמיים שהנגיף ייעלם, ושהמצב בעם ישתפר.
~ לעזור לאדם שמתקשה כלכלית כרגע.
כל אחד בשליחות שלו. זו לא סתם סיסמה. אנו חייבים לתפוס את כל התקופה הזאת כשליחות אחת גדולה. של כל אחד.
ולסיום, אני מרגישה שזה מאוד מתחבר לימים שבהם אנו נמצאים, ימי בין המצרים, הקורים בעיצומו של כל הטירוף הזה. כל דור שלא נבנה בית המקדש בימיו כאילו נחרב בימיו זוהי לא סתם אמירה ריקה. על כך אנו צמים. עושים חשבון נפש. מגיעים להבנה הזאת, שעלינו לעשות תיקון. תיקון יסודי.
בתפילה שמילותיי נגעו פה במישהו, והלוואי, שכולנו נתעורר על עצמינו.