בוטלה עדות הילד מדומא

בית המשפט ביקש לשמוע את עדות הניצול היחיד, אך הוא נמנע מלהגיע בשל 'מצב נפשי רגיש'.

ערוץ 7 , כ"ב בתמוז תש"פ

הבית בדומא
הבית בדומא
צילום: Abed Omar Qusini, רויטרס

התפתחות משמעותית במשפט דומא: הניצול היחיד מהאירוע, אחמד דוואבשה בן העשר לא הגיע להעיד בשל 'מצב נפשי רגיש', כך דווח ב'ידיעות אחרונות'.

בתחילת השבוע היה אמור להיגזר דינו של עמירם בן אוליאל הנאשם בהצתת השריפה בבית המשפחה, אך ההליך נדחה כדי לאפשר את עדות הילד.

השופטים בתיק המתינו לעד במשך שעות ארוכות ולאחר מכן בהסכמת נציגי הפרקליטות ועורכי דינו של בן אוליאל, הוחלט לוותר על העדות.

בן אוליאל הורשע לפני כחודשיים בביצוע הרצח של בני משפחת דוואבשה בדומא. עורכי דינו הבהירו כי בכוונתם לערער לבית המשפט העליון.

בשיחה עם ערוץ 7 סיפר עורך הדין יצחק בם, אחד מפרקליטיו של בן אוליאל, על הנקודות הבעייתיות בפסיקת בית המשפט.

"הכרעת הדין היא פרק המשך להחלטה שהתקבלה לפני שנתיים, לקבל את ההודאות שהוא מסר בעקבות עינויים שעבר. לדעתנו ההסתמכות על ההודאות הללו זה הפגם המרכזי", אומר עו"ד בם ומסביר כי "בית המשפט אומר שאם היה לחץ פיזי פסול וההודאות פסולות הרי שנכון שגם ההודאות שנמסרו יום אחרי העינויים פסולות, אבל לא אלה שהתקבלו יומיים אחרי העינויים". זאת בהתייחס להודאות שנתן בן אוליאל יומיים לאחר חקירתו כשהתבקש על ידי חוקריו לחזור על הודאתו.

עו"ד בם הבהיר כי לטעמה של הסנגוריה לא ניתן לקבל כל הודאה גם אם זו ניתנה יומיים לאחר אותם עינויים, שכן כל עוד ההודאה נגבתה בטרם פגש בן אוליאל עורך דין הרי שהוא היה נתון תחת חשש ופחד מחידוש העינויים שעבר ולכן הודה. עו"ד בם מעיר כי ניתן לשער שאם היה בן אוליאל אומר לחוקריו כי כל הודאתו אינה אלא שקר היו מחזירים אותו לאותם עינויים ואמצעי לחץ.

לעומת טענה זו "בית המשפט מקבל את ההודאה וקובע שיש בה גם פרטים קטנים", ואולם עו"ד בם קובע כי "ההודאה סותרת את הממצאים בשטח", והוא מפרט:

"מיד אחרי ההצתה הערבים שיצאו לבית וראו מה קורה בו אמרו שהם ראו שני אנשים רוכנים על גבי המנוחים. כלומר יש שני מציתים. לעומת זאת, עמירם, גם אחרי עינויים, אמר שהוא עשה הכול לבדו, לבד הצית, לבד כתב את הכתובות שאגב כתובות בשני כתבי יד שונים. אז או שמדובר בהודאת אמת והעדים שמסרו את העדויות שלהם באותו לילה ועברו ריענון קוגנטיבי סמוך לאחר מכן, שיקרו והיה רק מצית אחד, או שהם אמרו אמת ואז ההודאה של עמירם שניתנה תחת עינויים אינה אמת. זה לא יכול להיות גם וגם".

"בית המשפט אומר שהוא לא יכול לקבוע אם היה או לא היה עוד מישהו והדבר נשאר לוט בערפל, אבל בטוח שלפי איך שנמסרה ההודאה הוא כן המצית", מוסיף עו"ד בם.

"ישנה בעיה נוספת", אומר בם ומזכיר את הקביעה התלמודית לפיה אם כל השופטים מרשיעים פה אחד נאשם הרי שהוא יזוכה מאחר וככל הנראה עמדתו לא הובאה בפניהם כפי שראוי היה ולכן לא נמצא בין השופטים מי שיצדיק אותו. ברוח קביעה זו, אומר בם, "כשרואים את השחזור זה נראה יותר מדי טוב, כלומר שאם אדם שלפי הטענה בחיפזון נכנס לכפר והצית יודע פרטי פרטים אז כנראה מישהו ריענן את זכרונו... הבעיה היא שכל החקירות עד העינויים תועדו בזיכרון-דברים שזה תקציר של תקציר. לא כתבו מה הם אמרו לו ומה לא אמרו לו, ולכן כל מה שאנחנו יכולים לעשות זה לשער".

"יכול מאוד להיות שאף פעם לא נדע אבל כאשר מצטברים ספקות וגם ההודאה נמסרה בדרך לא דרך תחת עינויים ומה שנמסר לא תואם את עדויות העדים, כל זה אמור להביא לזיכוי".

על הסיכוי שלאחר העיסוק התקשורתית החד צדדי בפרשה ולמרות האמפתיה למשפחת דוואבשה, יבוא בית המשפט העליון ויזכה את בן אוליאל, אומר עו"ד בם כי גם אם קיימת אמפתיה לצערה של המשפחה, לא יכול להיות ששיטת משפט תיקח על עצמה סיכון לעיוות משפט ודין.

בדבריו מזכיר עו"ד בם כי היו בעבר מקרים בהם נקבע כי פלוני הוא אשם והתברר כי דווקא אלמוני הוא שביצע את הפשע. "כך היה ברצח החייל אולג שייחט. נעצרו חשודים שהודו ברצח החייל וכאב המשפחה היה עצום, אבל התברר שזה לא הם, ולמרבה המזל הצליחו לעלות על הרוצחים האמתיים. אמפתיה היא לא סיבה שלא לגלות את האמת".

"יש לי הרבה מאוד ביקורת כלפי בית המשפט אבל אני לא חושב שבבית המשפט העליון יש מישהו שמתוך מודעות, היה פוסק משהו שהוא לא מאמין בו רק בגלל הלחץ התקשורתי כאשר על כף המאזניים מונחים חיי אדם".