נקנית בייסורים

שבועיים לאחר הולדת בתם הבכורה, הגיעו כוחות של משמר הגבול והמנהל האזרחי למעוז אסתר ולגבעה א',והרסו את ביתה של משפחת שליסל.

ערוץ 7 , כ"ב בתמוז תש"פ

נקנית בייסורים            -ערוץ 7
טופז שליסל וביתה תקומה
צילום: באדיבות המשפחה

שבועיים בלבד לאחר שחגגו את הולדת בתם הבכורה, הגיעו כוחות רבים של משמר הגבול והמנהל האזרחי למעוז אסתר ולגבעה א', מגבעות היישוב כוכב השחר, והרסו את ביתם של ידידיה וטופז שליסל.

מלבד ביתו של הזוג שליסל, שנאלץ להתמודד עם טראומה לא פשוטה, הרסו הכוחות 12 מבנים נוספים, הכוללים בתים של משפחות וזוגות צעירים נוספים.

בראיון יוצא דופן, מסבירה טופז על ההרס הכואב, על העוול באכיפה הבררנית ביהודה ושומרון נגד יהודים, ועל שגרת חייה של אמא צעירה בגבעה המונעת השתלטות ערבית על אדמות ארץ ישראל.

ספרי לי על הבוקר של הפינוי. מה בדיוק קורה שם?

"היינו אצל ההורים שלי באריאל, בגלל שהייתי ממש שבועיים אחרי לידה. באיזור שלוש לפנות בוקר בערך, הגיע צלצול של טלפון. ידידיה ענה, והודיעו לנו שיש כוחות משטרה גדולים בכוכב השחר, בדרך להרס בגבעה.

התארגנו הכי מהר שיכולנו, ארזתי כמה דברים לתקומה, הבת שלנו, ויצאנו. כשהיינו בדרך, התקשר אלינו כבר אחד הבחורים מהגבעה ואמר לנו שהכוחות בתוך הבית והבנו שלא נספיק להגיע. כשהגענו לכוכב השחר, עצרו אותנו בש.ג ולא נתנו לנו לעבור. שוטרים הגיעו לשם, עצרו את ידידיה, ואני ותקומה נשארנו לבד".

מה עלה בגורל הבית ותכולתו?

בבית עצמו היו דברים שנשברו, השוטרים העיפו את הכל החוצה. הם עשו את זה כמו רובוטים, באפס רגישות ומבלי להתייחס לעובדה שאשכרה מדובר בבית שגרה בו משפחה. הארון שלנו נשבר, יחד עם כלי מטבח שלי, וחפצים ורהיטים נוספים. את הבית עצמו שני שופלים הרסו עד היסוד", נאנחת שליסל.

זו הפעם הראשונה שהורסים לכם את הבית?

"היה כבר כמה פעמים חשש שיהרסו את הבית, חודשיים לפני החתונה שלנו, כשעוד לא גרתי בגבעה, והבית נבנה עבורנו לאחר החתונה. ובאמת היה פה פינוי; הרסו לחבר'ה את הבית, החרימו רכב, החרימו את העוקב מים שהיה לנו (אז בכלל עוד לא היה לנו חיבור למים אלא רק עוקב). אבל באופן כללי, יש כל הזמן חשש כזה, בא והולך".

אל מול ההרס והחורבן – מוסיפים אור ובניין! לוקחים עכשיו חלק בבנייה המחודשת של ההתיישבות הצעירה בגבעות כוכב השחר >>>

בצילומים מהאירוע, רואים ברקע מאחז בדואי ענק בלתי חוקי, כאשר דווקא את הגבעה הקטנה שלכם החליטו להרוס. למה זה קורה לדעתך?

"הלוואי שהייתה לי תשובה טובה לזה. ברור שמדובר באבסורד ובעוול שזועק לשמיים. לא צריך להיות מתנחל כדי להבין את זה. מעבר לזה, אני לא חושבת שהיחס לאכיפה נגדנו והאכיפה נגד הבדואים הוא אותו דבר. לנו מפנים והורסים ממניעים אחרים, כי יש גורמים שמפריע להם שיהודים יישבו את הארץ בגאון. לגבי הבדואים, אני פשוט לא חושבת שהם מעניינים אותם. לא מפריעה להם שהם משתלטים על אדמות שלנו, ולמעשה לאט לאט כובשים פיסת אדמה אחר פיסת אדמה. זה הזוי, אבל זה המצב".

איך אתם כזוג צעיר ותינוקת שממש עכשיו נולדה, ממשיכים הלאה אחרי אירוע כזה?

"קודם כל הלכנו לאסוף את הדברים שלנו מבין ההריסות. העגלה של תקומה היתה בבית ולי בכלל לא נתנו להיכנס לשם. גם הרסו את השביל אז לא באמת יכולתי להוריד אותה. גיסתי הלכה אחר כך להביא לי אותה ברגל. היא אספה לי עוד כמה בגדים שלה שהיו שם. יש עדיין דברים בחוץ שעוד לא סיימתי לארגן אותם כי עדיין קשה לי, אבל לאט לאט מחזירים את הדברים לבית החדש, שנבנה בימים אלו. אז איך ממשיכים? ברור שזה אירוע קשה גם נפשית, אבל מרימים את הראש, וזוכרים את החזון והמטרה שלשמה הגענו לפה. לא חשבנו שהחיים פה יהיו דבש. זה קשה, אבל המטרה יותר חשובה".

אני אעשה רגע זום אאוט, בהמשך למה שאמרת: מה גורם לזוג צעיר ללכת ולגור במקום שתנאי המגורים בו הם לא הכי סבירים בלשון המעטה, במקום ללכת לשכור דירה בהתיישבות יותר מבוססת ומפותחת?

"שאלה טובה. זה נעשה מתוך אמירה שארץ ישראל היא שלנו ויש לנו את הזכות להתיישב בה, ושאם אנחנו לא נהיה כאן, הבדואים יכולים להשתלט על האיזור שאנחנו נמצאים בו. הם כבר עשו את זה פעם; פעם הם היו מגיעים כמעט עד לכוכב השחר, והיו רואים את העדרים שלהם ממש קרוב ליישוב. לא היה פה כלום, אף אחד לא העז לצאת מהיישוב החוצה.

וברוך השם בזכות זה שהגענו לכאן אנחנו כבר רואים שינויים: הציר פה התחיל להיות יותר מטויל. יש פה יותר אנשים שיוצאים החוצה, וזה בזכות ההגעה שלנו למקום (בעלי פה כבר כמה שנים, אני בשנה האחרונה פה). רואים שיש פה שינוי. מעבר לזכות שיש לנו לשבת בכל מקום בארץ, יש לנו את החובה לעשות את זה, חובה שלנו כיהודים, שחזרנו לארץ, ליישב כל חלקת אדמה פנויה, ולרשת אותה. כמו שכתוב בתורה. אנחנו לא הגענו לעולם כדי לחיות חיי נוחות".

ספרי לי קצת על החיים שלך כאמא צעירה בגבעה.

"נפתח בזה שאלו באמת לא חיים כמו בכל יישוב", אומרת שליסל בחיוך. "אבל מדובר בחיים מדהימים ומעצימים. החיים פה מבוססים על פשטות, על עבודת אדמה לצד לימוד תורת ארץ ישראל, והגשמתה בפועל במציאות. תחושת השליחות פה היא עצומה: אנחנו יודעים שבעצם נוכחותנו כאן אנחנו מונעים השתלטות עוינת על המקום. כאמא לתינוקת בת שבועיים זה אכן מאתגר פי כמה, כי לא פשוט לגדל ילדה בתנאים כאלה. אבל זה גם מעצים ומחזק פי כמה, כשאת יודעת מה השליחות שאת עושה כאן".

מה המסר שלכם לעם ישראל בעקבות האירועים של פינויים לעיתים תכופות בגבעות יהודה ושומרון?

"המסר שלנו הוא שעוד ועוד יהודים יבואו ויצטרפו אלינו להתיישבות הצעירה, לחזון הגדול של יישוב אדמות ארץ ישראל. אם יצטרפו אלינו עוד רבים למשימה הזו, כבר לא יוכלו להרוס לנו כל כך בקלות. ומי שלא יכול לעשות זאת בעצמו, מוזמן לקחת חלק ולהשתתף איתנו בתרומה למפעל האדיר הזה".

פותחים את הלב למען חלוצי הגבעות! לאחר ההרס, תורמים עכשיו לבניית גבעות כוכב השחר >>>