פלסטינים שנפגעים בתאונות בשומרון לא נספרים על ידי הרשויות

דוח ​​​​​​​מבקר המדינה: חלק מהרשויות המקומיות פרסמו תכנים בפייסבוק בלי לוודא שאין בהם פגיעה בזכות לפרטיות ובזכויות יוצרים.

ערוץ 7 , כ"ב בתמוז תש"פ

מתניהו אנגלמן
מתניהו אנגלמן
צילום: עדינה ולמן- דוברות הכנסת

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן פרסם הבוקר (שלישי) את דוח הביקורת בשלטון המקומי לשנת 2020.

בדוח ישנם 12 פרקים בנושאים מערכתיים ובנושאים הקשורים לרשויות ספציפיות, כמו שימוש הרשויות המקומיות ונבחריהן ברשתות החברתיות, התמודדותן של רשויות השלטון עם תהליכי הרס המצוק החופי ופעולות להגברת הבטיחות בדרכים בתחומיהן של רשויות מקומיות בחברה הערבית.

המבקר בדק גם את פעולות הרשויות המקומיות באמצעות המתנס"ים, פעולות הרשויות המקומיות באמצעות עמותות עירוניות, הפיקוח על הבנייה בוועדות המקומיות לתכנון ולבנייה, והיבטים בהתנהלות הרשויות המקומיות בשומרון.

אנגלמן סיפר כי "אחת המטרות שלנו היא שהביקורת תהיה רלוונטית ואפקטיבית עבור הרשויות ועבור מקבלי השירותים מהרשויות המקומית. לרשות המקומית יש השפעה על כל אחת ואחד מאתנו ובאופן טבעי כל אדם מתעניין בראש ובראשונה במה שקורה על סף ביתו ולכן פעלנו להנגשת הדוחות''.

הוא פירט, ''בדו"ח זה בדקנו נושאים רוחביים ופרטניים ובאם הרשויות נהגו בחיסכון וביעילות, תוך עמידה בכללי המנהל התקין והצבענו על הליקויים שיש לתקן כדי לטייב את העשייה למען התושבים. אנו במשרד המבקר רואים חשיבות בביקורות חדשניות ופורצות דרך ואשר על כן ייחדנו פרק מיוחד בדבר פעילות הרשויות ונבחרי הציבור ברשתות החברתיות והקשר עם התושבים ברשתות אלו. כולי תקווה כי כלל נושאי הדוח ילמדו ע"י כלל הרשויות המקומיות".

ליקויים מרכזיים בדוח המבקר

שימוש הרשויות המקומיות ונבחריהן ברשתות החברתיות: פגיעה בזכויות הציבור, חסימת משתמשים, צנזור על פי מילות מפתח ומחיקת תגובות, ערבוב בין החשבונות ציבוריים לפרטיים, אלו רק חלק מהנושאים שעלו בדוח.

נכון לשנת 2018, שיעור המשתמשים בפייסבוק בישראל היה הגבוה ביותר ביחס לממוצע המשתמשים ברחבי העולם ועמד על 84%. גם הרשויות המקומיות ונבחריהן, עושות שימוש נרחב ברשתות החברתיות המקוונות (בעיקר פייסבוק, יוטיוב, אינסטגרם וטוויטר) להעברת הודעות ומסרים לציבור וביחסי ציבור לרשות. ל- 94% מהן יש חשבון בלפחות באחת הפלטפורמות.

מתוך 189 רשויות שענו על שאלון ששלח משרד מבקר המדינה לכל הרשויות המקומיות בישראל, ל- 168 רשויות יש חשבון בפייסבוק, ל- 78 רשויות יש חשבון ביוטיוב, ל- 71 רשויות יש חשבון באינסטגרם ול-17 בלבד יש חשבון טוויטר. 12 רשויות לא פעילות כלל ברשתות החברתיות.

בביקורת, שהחלה בעקבות פנייה של אזרחים לנציבות תלונות הציבור שבמשרד מבקר המדינה, נמצא כי הרשויות המקומיות לא ערכו הליך סדור ומתוכנן, לרבות הכנת נהלים ותוכניות עבודה, בנוגע למטרות השימוש ברשתות החברתיות ולאופן השימוש בהן בדרך מיטבית ויעילה.

עוד נמצא בביקורת כי חלק מהרשויות המקומיות פרסמו תכנים בלי שווידאו שאין בפרסום משום פגיעה שלא כדין בזכויות כגון הזכות לשוויון, הזכות לפרטיות וזכויות יוצרים.

בנוסף עלה בביקורת כי חלק מהרשויות המקומיות מצנזרות תגובות ופרסומים מראש ובאופן אוטומטי לפי מילות מפתח שנקבעו מראש. ברוב הרשויות, היו בעת הבדיקה משתמשים חסומים, והן נוהגות במקרים מסוימים להסתיר או למחוק תגובות.

בביקורת נמצאו ראשי רשויות המעסיקים עובדי רשות בתפעול חשבונותיהם האישיים ברשתות החברתיות, המכילים גם תעמולה פוליטית, למרות האיסור בדין.

משרד הפנים לא נתן את דעתו לעצם השימוש שהרשויות המקומיות ונבחריהן עושים ברשתות החברתיות, וממילא לא קבע כללים כלשהם בעניין, בין היתר קביעת מתכונת אחידה (סטנדרטיזציה) בתחום.

בנוסף, משרד המשפטים לא נתן דעתו לסוגיית השימוש של גופים ציבוריים ברשתות חברתיות שבבעלות גופים פרטיים בין-לאומיים בהיבט של המותר והאסור, ולא קבע הנחיות שיבטיחו את התאמת הדינים הקיימים לעידן הדיגיטלי.

התמודדותן של רשויות השלטון עם תהליכי הרס המצוק החופי

על אף שחלפו תשע שנים מאז שהחליטה הממשלה שיש להגן על המצוק החופי, במרבית קטעי המצוק טרם בוצעו הגנות ימיות, ומומשו רק 8.6% מהתקציב שנקבע בתוכניות החברה להגנת המצוק. הגנות יבשתיות שבאחריות הרשויות המקומיות טרם בוצעו. התוצאה היא סכנה אמיתית הנשקפת לשלום הציבור

על אף שבעשורים האחרונים המצוק שלאורך חופי ישראל מתמוטט ונסוג מזרחה בתהליך דינמי בשל כוחות הטבע ופעילות האדם, משרדי הממשלה האחראים על קידום ההגנה על המצוק, החברה הממשלתית להגנות מצוקי חוף הים התיכון בע"מ (להלן - החברה להגנת המצוק) והרשויות המקומיות שבתחומן קיים מצוק, לא נקטו בפעולות מספקות כדי להגן עליו, למנוע את התמוטטותו ולהגן על שלום הציבור.

כתוצאה מכך עלולות להיגרם פגיעות קשות, ובכלל זה סיכון לחיי אדם, הרס מבנים ותשתיות, אובדן שטחים, פגיעה בגנים לאומיים ובאתרים ארכיאולוגיים ופגיעה בתדמית ובפוטנציאל הפיתוח של הרשויות המקומיות לאורך החוף. הדבר יוצר בעיה מיוחדת באזורים בהם קיימים ריכוזי אוכלוסייה בסמוך למצוק.

בשנת 2011 החליטה הממשלה לטפל בנושא, בין היתר במישור התכנוני ובמישור התקציבי, והטילה את האחריות למימונן, תכנונן וביצוען של ההגנות בים על הממשלה, וביבשה על הרשויות המקומיות.

הממשלה העריכה אז כי אומדן עלויות הקמת ההגנות הימיות והיבשתיות על המצוק ותחזוקתם במשך 20 שנה נעה בין 878 - 1,378 מיליון ש"ח. הממשלה אישרה תקציב לשלב א' לביצוע הגנות על המצוק בגובה 500 מיליון ש"ח, מהם 360 מיליון ש"ח להגנות ימיות ו-90 מיליון ש"ח להגנות יבשתיות.

יודגש כי למרות ההפרשים המשמעותיים בין האומדנים החלקיים והעדכניים לביצוע חלק מההגנות והמוערכים ב-1,476 מיליון ש"ח, ובין ההערכות שהוצגו לממשלה בשנת 2011 למיזם כולו, אין למי מהגורמים המעורבים בנושא מידע מלא ומבוסס בדבר היקף התקציב הנדרש לצורך ביצוע מלוא ההגנות.

אף שחלפו תשע שנים מאז החליטה הממשלה שיש להגן על המצוק, במרבית קטעי המצוק טרם בוצעו הגנות ימיות שהיו באחריות המשרד להגנת הסביבה והחברה להגנת המצוק. ביצוע תקציב הפעולות של החברה להגנת המצוק מאז הקמתה בשלהי 2013 ועד סוף 2018 הסתכם בכ-26 מיליון ש"ח - 8.6% בלבד מהתקציב שנקבע בתוכנויותיה. החברה לא יישמה רבים מהמיזמים שתוקצבו בתוכניות העבודה שלה וטרם הקימה הגנות ימיות באזורים שונים, גם באזורים שהוגדרו דחופים.

הגנות יבשתיות שהיו באחריות הרשויות המקומיות טרם בוצעו ומרבית הרשויות המקומיות שנבדקו גם לא נקטו פעולות הכרחיות ומיידיות להבטחת שלום הציבור בסביבת המצוק ולא נקטו אמצעי בטיחות נדרשים כדי להרחיק את הציבור מהסכנה הנשקפת לו מהתמוטטות המצוק, בין היתר אזורים שבהם קרו התמוטטויות.

סוגיות בסיסיות שהיו במחלוקת בין הרשויות המקומיות לבין משרדי הממשלה ובין משרדי הממשלה עצמם בכל הנוגע למימון ההגנות היבשתיות טרם נפתרו, מה שמעכב את הביצוע, ואין למי מהגורמים האחראים לביצוע ההגנות תוכנית כוללת לביצוען, לרבות סדרי עדיפויות בהתאם לתקציב ולמצב הפיזי של המצוק. כיוון שבהיעדר הסכמות נוצרו חסמים שונים בביצוע ההגנות על המצוק, ראוי שהממשלה תקיים דיון מקיף בנושא ותקבל החלטות אופרטיביות לקידומו. על משרדי הממשלה הנוגעים לדבר, החברה להגנת המצוק והרשויות המקומיות לפעול במשותף לתיקון הליקויים שהועלו, לאתר את החסמים בקידום ביצוע ההגנות על המצוק ולפעול להסרתם, כדי לייעל את הטיפול במצוק ולמנוע עיכובים נוספים בהגנה עליו, ולנקוט את כל האמצעים הנדרשים למניעת סכנה לציבור בעקבות התמוטטותו.

פעולות להגברת הבטיחות בדרכים בתחומיהן של רשויות מקומיות בחברה הערבית

שיעור הנפגעים בתאונות דרכים בחברה הערבית גבוה מחלקם באוכלוסייה וקיימת מעורבות יתר של נהגים בחברה הערבית בתאונות דרכים חמורות. בין היתר, בשל מודעות נמוכה לכללי הבטיחות בדרכים ובשל ליקויים רבים בתחום התשתיות ברשויות הערביות הפוגעים בבטיחותם של משתמשי הדרך- מכבישים לא סלולים ועד אי הגבלת מהירות התנועה בקרבת בתי ספר. דוח זה תורגם במלואו לערבית לטובת הפצתו והנגשתו לתושבי הרשויות הערביות בישראל.

לקידום הבטיחות בדרכים בחברה הערבית נודעת חשיבות עליונה שכן שיעור הנפגעים בתאונות דרכים בחברה הערבית גבוה מחלקם באוכלוסייה וכן קיימת מעורבות יתר של נהגים בחברה הערבית בתאונות דרכים חמורות.

בתחומי החינוך וההסברה נעשו בשנים האחרונות פעולות משמעותיות על ידי משרד החינוך והרשות הלאומית לבטיחות בדרכים לקידום נושא הבטיחות בדרכים בחברה הערבית, אלא שלא נבדקו באופן שיטתי מידת האפקטיביות של כלל תוכניות הלימוד בנושא ושל הפעילויות שמעבירים יזמים פרטיים.

בתחום התשתיות העלתה הביקורת ליקויים הפוגעים בבטיחותם של משתמשי הדרך ברשויות המקומיות שנבדקו: מדרכות וכבישים לא סלולים; ליקויים בהסדרי התנועה ובהתקני הבטיחות; בסביבת חלק ממוסדות החינוך נמצאו ליקויי בטיחות כגון אי-סימון מעברי חציה, מעקות בטיחות לא תקינים ותנועת כלי רכב החוצה צירי תנועה של התלמידים, אי-הגבלת מהירות התנועה בקרבת בתי הספר.

על הרשויות המקומיות להציב את נושא הבטיחות בדרכים בין הנושאים שבראש סדר העדיפויות שלהן. נדרשת מעורבות רבה יותר של הרשויות המקומיות בחברה הערבית לקידום נושא הבטיחות בדרכים ולהובלת פעולות שיתנו מענה לאוכלוסיות בסיכון ולמוקדי הסיכון.

פעולות הרשויות המקומיות באמצעות המתנס"ים

חשבתם פעם על מי הם מפעילי החוגים שבמתנס"ים אליהם אתם שולחים את ילדיכם? מבקר המדינה מצא בביקורת שנעשתה במספר מתנ"סים כי מפעילי החוגים לא נדרשים להציג אישור בדבר היעדר עבירות מין. עוד נמצא כי חלק מהמתנ"סים לא פועלים להנגשת הפעילות לאוכלוסיות מוחלשות לרבות באמצעות מתן הנחות בתשלום על הפעילות. ממצאים נוספים והמלצות ליישום בטקסט המצורף.

המתנ"סים משמשים זרוע ביצועית של הרשויות המקומיות בתחומי התרבות, הפנאי והחינוך הבלתי פורמלי, ולהם תפקיד חשוב במארג החברתי של הקהילה שבה הם פועלים. בשנת 2019 פעלו בישראל כ- 200 מרכזים קהילתיים ב-161 רשויות מקומיות, שנתנו שירותים לכ-1,500,000 איש. בבסיס הקמתם ופעולתם עומד הרעיון של שיתוף הקהילה באזור שבו פועל המתנ"ס, וניתן דגש רב על מעורבות נציגי הקהילה בניהולם.

בהפעלת מתנ"סים כמרכזים קהילתיים שותפים, נוסף על הרשויות המקומיות, שני גופים עיקריים: החברה למתנ"סים - מרכזים קהילתיים בישראל בע"מ (החברה למתנ"סים), וחברות בנות של הסוכנות היהודית לארץ ישראל ומגביותיה.

בביקורת נמצאו ליקויים בהסדרת הפעילות של הרשויות המקומיות באמצעות מתנ"סים סוכנותיים; בהסדרת פעילות משרד הפנים למול החברה למתנ"סים; בהנגשת פעילות המתנ"ס לקהילה; בהבטחת ביטחונם האישי של ילדים ובני נוער; במינוי חברי הנהלות המתנ"סים; ובהתקשרויות הרשויות המקומיות עם המתנ"סים בתחומן ותקצובם.

מאידך נמצא בביקורת כי המתנ"סים שנבדקו נותנים דגש על פעילות בתחומי התרבות, החינוך והספורט בקהילה שבאזורם, מקיימים פעילות ענפה ומגוונת המיועדת לכל שכבות הגיל, ובכך הם מגשימים את ייעודם הלכה למעשה. עוד נמצא כי בכל המתנ"סים שנבדקו חלק הארי של התקציב משמש לטובת פעילות המתנ"ס, והם פועלים בהתאם לשיעור המרבי המותר של הוצאות הנהלה וכלליות ממחזור הפעילות, כפי שמופיע בנוהל התמיכות ממוסדות המדינה.

מוצע כי משרד החינוך, בשיתוף החברה למתנ"סים, הנמצאת באחריותו, ובסיוע משרד הפנים, ימשיכו להרחיב לרשויות מקומיות נוספות את דפוס הפעלת המתנ"ס, תוך המשך מתן דגש על רשויות הנמצאות בפריפריה החברתית-כלכלית והגיאוגרפית.

בביקורת נמצא כי חלק מהרשויות המקומיות ומהמתנ"סים שנבדקו אינם פועלים לסייע לאוכלוסיות מוחלשות בהשתתפות בפעילויות ובחוגים במתנ"ס ואילו אחרים כן פועלים לסייע להן. משרד מבקר המדינה ממליץ לרשויות האמורות לבחון את האפשרות לסייע למשפחות עם קשיים כלכליים בהשתתפות בחוגים ובפעילויות המתקיימים במתנ"ס לרבות באמצעות גיבוש מדיניות למתן הנחות וקביעת נוהל הנחות. היעדר פעולות לשילוב אוכלוסיות מוחלשות בפעילות הכללית של המתנ"ס עלול להנציח פערים חברתיים ולמנוע את שילובן במרקם החברתי.

פעולות הרשויות המקומיות באמצעות עמותות עירוניות

למרות שהעמותות העירוניות היו אמורות, בין היתר, להקל את העומס הכספי מהרשות על ידי גיוס כספים ממקורות אחרים, מבקר המדינה מצביע על תלות כלכלית של העמותות ברשויות המקומיות ויותר מכך - חלק מהרשויות משתמשות בעמותות שלא במסגרת המטרות שנקבעו להן ואף משתמשות בעמותות כצינור להעסקת כח אדם

הקמת עמותות עירוניות על ידי הרשויות המקומיות נועדה לתכלית ראויה: לאפשר ביצוע משימות בתחומי החינוך, הספורט והרווחה באופן שיאפשר צמצום הבירוקרטיה והנגשת השירותים לתושב.

אף שאחת המטרות המרכזיות של העברת פעילויות מהרשות המקומית לעמותה עירונית היא הקלת העומס הכספי מעל הרשות על ידי גיוס כספים ממקורות נוספים, ממצאי הביקורת מצביעים על תלות כלכלית של העמותות ברשויות המקומיות.

חלק מהרשויות המקומיות פועלות באמצעות עמותות שלא במסגרת המטרות שנקבעו להן, וחלקן אף משתמשות בעמותות כצינור להעסקת כוח אדם.

חלק מהרשויות המקומיות לא חתמו עם העמותות העירוניות על הסכמים שיעגנו את הפעילויות והשירותים שעליהן לספק, ולא הסדירו את השימוש של העמותות בנכסים העירוניים שהוקצו להן.

מומלץ לחזק את מנגנוני הפיקוח של הרשויות המקומיות על העמותות העירוניות, ולהדק את שיתוף הפעולה והתיאום בין משרד הפנים ורשם העמותות בתחום הפיקוח והבקרה על העמותות העירוניות על מנת שאלו יבוצעו באופן יעיל ומיטבי.

סוגיות נבחרות במשק המים בשומרון

בעקבות תשתיות שלא טופלו בעשרות השנים האחרונות ועלייה ניכרת בצריכה המים, סבלו תושבי יהודה ושומרון מאספקת מים לא סדירה במשך שנים. אחת הבעיות עליהן מצביע המבקר היא שתוכנית האב שהייתה אמורה לסייע ולתגבר את משק המים באזור טרם יצאה לפועל

במרבית היישובים בשומרון אירעו בשנים 2018-2015 הפסקות רבות באספקת המים, מכמה סיבות, העיקריות שבהן - תשתיות שלא טופלו בעשרות השנים האחרונות ועלייה ניכרת בצריכת המים, מפאת הגידול במספר התושבים שלא לווה בגידול מקביל במקורות המים.

ממצאי הדוח העלו כי תוכנית האב שהכינה רשות המים לתגבור משק המים והביוב באזור יהודה ושומרון טרם יצאה לפועל; כי שתי מועצות מקומיות לא השלימו הכנת תוכניות אב לאספקת מים ליישוביהן ושתיים נוספות לא עדכנו תוכניות אב שהכינו לפני 13 שנה ו-20 שנה, אף על פי ששיעורי הפחת בהן עלו בהרבה על ממוצע פחת המים הארצי; כי באזור שומרון הוקם תאגיד מים אחד אשר חברות בו שתי רשויות מקומיות בלבד; כי שש הרשויות המקומיות האחרות בשומרון מספקות בעצמן שירותי מים וביוב לתושביהן וכי שיעור מקבלי ההטבה של תשלום מים מופחת בשלוש רשויות מקומיות בשומרון בשנת 2019 הסתכם בפחות מ-50% מקרב הזכאים, לעומת כ-83% מקרב הזכאים בכלל הרשויות בישראל.

ממצאי הדוח הצביעו על ליקויים במתן שירותים לתושבי שומרון בתחום המים והם מחייבים טיפול הן ברמה הלאומית והן בקרב הרשויות המקומיות. לשיפור אספקת המים, ובכלל זה טיפול יסודי בתשתיות, שתכליתו לצמצם את אובדני המים מחד גיסא ולהגדיל את מקורות המים מאידך גיסא.

היבטים בהתנהלות הרשויות המקומיות בשומרון

אחד הנושאים בהם עסק מבקר המדינה מתייחס לתאונות דרכים בשומרון. מהדוח עולה כי תאונות דרכים שמעורבים בהן פלסטינים בלבד אינן מקוטלגות על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ואינן נכללות בנתונים שמפרסמת הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים ובשל כך משרד התחבורה אינו מחשיב אותן בתקצוב הטיפול בתשתיות התחבורה בשומרון.

ממצאי הדו"ח העלו כי תאונות דרכים שמעורבים בהן פלסטינים בלבד אינן מקוטלגות על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ואינן נכללות בנתונים שמפרסמת הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים ובשל כך משרד התחבורה אינו מחשיב אותן בתקצוב הטיפול בתשתיות התחבורה בשומרון; רשויות הקולטות במוסדותיהן תלמידים מהרשויות בשומרון, גבו אגרה שנתית עבור "שירותים נוספים" עבור כל תלמיד בתעריפים גבוהים פי כמה מאלו שנקבעו בחוזרי מנכ"ל משרד החינוך, ומבלי שמשרד החינוך קבע מהם אותם שירותים ולפי איזה מפתח תחושב עלות כל שירות;

שמונה הרשויות המקומיות בשומרון לא עדכנו במרוצת השנים את חוקי העזר, גם לא כאשר היה צורך להתאים את חלקם לשינויים בחקיקה וכי החובה לפרסם פריטי מידע רב באתר המרשתת לא הוטלה על הרשויות באיו"ש. ליקויים עלו גם בתחום הביקורת הפנימית.

מבקר המדינה ממליץ לגופים ממשלתיים ומוניציפליים לעדכן את הנתונים שבידיהם על כלל תאונות הדרכים באיו"ש, בפרט לאורך כביש 55, ולשקלל נתונים אלו לצורך שדרוג כבישים והסדרת אמצעי בטיחות. כן נדרש טיפול של משרד החינוך בתחום גביית אגרת חוץ, והרשויות המקומיות נדרשות לתקן ליקויים בתחום חוקי העזר והביקורת הפנימית.

הפיקוח על הבנייה בוועדות המקומיות לתכנון ולבנייה

בכ-50% מהוועדות לתכנון ובנייה שנבדקו נמצא מחסור בפקחים, 98% מהוועדות לא הכינו סקר עבירות בניה כנדרש, 58% מהוועדות לא הגישו דיווחים כנדרש ליחידה הארצית לאכיפה, כ-60% מהוועדות לא העבירו ליחידה הארצית לאכיפה דיווחים לצורך רישום במרשם הפלילי, 43% מצווי ההריסה המינהליים שהוציאו הוועדות לא בוצעו

תופעת עבירות הבנייה היא נרחבת, ועלולה להביא לשימוש לא מושכל במשאב הקרקע, לפגיעה באיכות החיים והסביבה ואף לסיכון הציבור. לרוב, עבירות אלו גלויות לעיני כול ולפיכך אופן ההתמודדות עימן משפיע גם על מידת אמון הציבור בגורמי האכיפה. נוכח חשיבות הנושא וכניסתה לתוקף של רפורמה בנושא (תיקון 116 לחוק התכנון והבנייה) ראה משרד מבקר המדינה חשיבות לערוך ביקורת מערכתית בנושא.

בביקורת נמצאו ליקויים מערכתיים בהיערכות של הוועדות המקומיות לפקח על הבנייה וכן ליקויים בפעולות האכיפה:

בכמחצית מהוועדות נמצא מחסור במפקחים, עיקרו בוועדות קטנות ופריפריאליות; 98% מהוועדות לא הכינו סקר עבירות בנייה כנדרש בחוק; 58% מהוועדות לא הגישו דיווחים כנדרש ליחידה הארצית לאכיפה על פעולות האכיפה שלהן בשנת 2018; רק 41% מהוועדות העבירו ליחידה הארצית לאכיפה דיווחים לצורך רישום במרשם הפלילי כנדרש; בחלק ניכר מהוועדות (38% ) רמת הפיקוח הוערכה על ידי התובעים כטעונת שיפור; רק כמחצית מהוועדות דיווחו על ביצוע אכיפה יזומה של עבירות בנייה; 43% מצווי ההריסה המינהליים שהוציאו הוועדות לא בוצעו; קיים מחסור בתכניות מתאר מפורטות ביישובים ערביים והדבר עלול לגרום להתרחבות תופעת עבירות הבנייה.

מבין תריסר ועדות שנבדקו לעומק, מחציתן פעלו ללא תכנית עבודה ליחידת הפיקוח, לשלוש מהן בלבד הייתה מדיניות אכיפה עדכנית; תשע מהוועדות לא דיווחו לרשם המקרקעין על חריגות בנייה; בחלק מהוועדות נמצא מחסור בציוד וכלי עזר האמורים לשמש בביצוע האכיפה, וסביבת עבודה לקויה של מפקחי הבנייה; שתי ועדות בלבד הקצו תקציב ייעודי מראש להריסות.

בדיקת תהליכי אכיפה בארבע ועדות מקומיות (בני ברק, גבעתיים, חוף אשקלון וטירה) העלתה שיהוי, קיטוע וחוסר אפקטיביות של פעולות האכיפה; בוועדה המקומית טירה יש תופעה נרחבת של עבירות בנייה שאינן נאכפות.

לנוכח הממצאים ממליץ משרד מבקר המדינה לבחון חלופות לטיוב מערך הפיקוח והאכיפה בוועדות המקומיות ובתוך כך לשפר את התפקוד של ועדות מקומיות קטנות; לחזק את הממשקים בין התכנון, הרישוי והפיקוח ולקדם תכניות מתאר הנותנות מענה לצרכי האוכלוסייה; להגביר את פעולות האכיפה היזומה ולמצות את סמכויות האכיפה כדי שהאכיפה תהיה יעילה ואפקטיבית.