אילוסטרציה
אילוסטרציה ISTOCK

בני זוג שלא עטו מסכה כנדרש נעצרו על ידי שוטרים, ובבירור שנעשה התגלה כי השניים הם חולי קורונה מאומתים שאמורים היו להיות בבידוד אך בחרו להפר אותו. עם עורכת הדין תמר גמליאל, מומחית לתביעות נזיקין, שוחחנו על ההשלכות הכלכליות שעשויות להיות למפרי בידוד במידה וימצאו את עצמם תחת תביעה נזיקית.

עו"ד גמליאל קובעת כי מפרי בידוד במכוון חשופים בהחלט לתביעת נזיקין, גם אם בפועל הציבור הרחב אינו עושה די שימוש בכלי זה שבכוחו להרתיע מדביקים פוטנציאליים. "ברגע שאנשים יבינו שההחלטות שהם מקבלים וההפרות שהם בוחרים להפר חושפים לעבירות פליליות מנהליות וגם לתביעות אזרחיות ושהם עלולים לשלם לא מעט כסף, אולי זה יגרום להרתעה ונראה פחות מקרים כאלה".

על מנת לתבוע תביעת נזיקין נגד מי שהדביק במכוון אזרחים, כמו בכל תביעת נזיקין, יש להוכיח נזק. "לא תמיד הנזק צריך להיות גדול. גם אם מדובר בהידבקות מחולה מאומת שהפר בידוד ניתן לתבוע על אבדן ימי עבודה, פיצוי על סגירת העסק או במקרים חמורים יותר אם נזקקים לאישפוז וכיוצא באלה".

גמליאל מדגישה בדבריה שתביעה זו אינה חלופה לקנסות המינהליים ולעבירות הפליליות. "המדינה חייבת לדאוג לאכיפה מול המפרים ולדרוש מהם לתת את הדין. לא מדובר רק על הפרת בידוד אלא על חולה מאומת שמפיץ מחלה ביודעין. זו עבירה חמורה יותר".

ומה קורה במצב של הדבקה מרצון כפי שמתרחש בתופעת 'מסיבות ההדבקה' שנפצו בעיקר בארה"ב אבל הגיעו גם אלינו לישראל? במקרה זה, מעריכה עו"ד גמליאל, סביר להניח שהמדביק יטען שהדבר היה בהסכמה וקיים אשם תורם של הנדבקים, אבל הדבר אינו מוחק את החבות שלו. "זה לא פוטר מכל אחריות".

"מדובר בדברים שהם משפטיים ואנשים לא ממהרים להגיש תביעות, אבל אנחנו חווים היום גל שני שחלק גדול ממנו הוא כתוצאה מאותן הפרות של ההוראות. מבלי להיכנס לשאלת הצדק שבהנחיות ולפגיעה שלהן בכולנו, אלו הנחיות שנועדו לשמור על הבריאות שלנו וכשכל אחד עושה מה שמתחשק לו בניגוד להנחיות הוא חושף את הסביבה שלו לנזקים. אם נדבקתי כתוצאה משהיה ליד חולה מאומת שבחר להפר את ההנחיות אני מתכוונת להיפרע ממנו על הנזקים שנגרמו לי, לא רק כדי לקבל את הכסף, אלא גם כדי להביא להרתעה שתפחית את מקרי ההידבקות".

גמליאל מציינת כי אמנם קשה להוכיח מעל לכל ספק קשר ישיר בין הקרבה לאותו מדביק במודע לבין ההידבקות עצמה, אך "בתביעות אזרחיות, שלא כמו בדין הפלילי, לא צריך להוכיח מעל לספק סביר אלא במאזן הסתברויות , כלומר ברמת סיכוי של 51 אחוז שהדבר נגרם כתוצאה מחשיפה לאותו חולה. אם הייתי בעבודה ולאחר מכן במרכול ובעבודה לא נדבק אף אחד ובמרכול שבו היה אותו חולה מאומת כן, יש יותר סיכוי שההידבקות נובעת מהחשיפה אליו".

לתביעת הנזיקין אין תקרה והיא תלויה בהיקף ההפסדים והנזקים שנגרמו, ולמעשה כל סכום אפשרי להיכלל באותה תביעה. "אם אני בעל עסק שנסגר בגלל חולה מאומת ונגרמו לי הפסדים של אלפי שקלים אין סיבה שלא לתבוע".

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו