הפיתוח הטכנולוגי שעוזר לעיר שלכם להילחם בקורונה

לא משנה אם מדובר ברעידת אדמה קטלנית, שריפה משתוללת או מאבק בנגיף, לאנשי פיקוד העורף יש תמיד מטרה אחת - להציל חיים.

אלמה קינן, אתר צה"ל , כ"ב בתמוז תש"פ

הפיתוח הטכנולוגי שעוזר לעיר שלכם להילחם בקורונה-ערוץ 7
האפליקציה בשימוש צה"לי
צילום: דובר צה"ל

כבר שנתיים שענף "אג"מים" (אגירה ומיצוי מידע) מייצר ומוביל את "מפעל המידע" בפיקוד העורף. אנשיו מנגישים מידע נחוץ לגורמים הרלוונטיים בארץ ובעולם במצבי חירום בקנה מידה גדול ומורכב.

"הרעיון", מסביר רס"ן י', קצין מודיעין בענף, "הוא לקשר בין הצורך הקיים לבין האנשים שיכולים לספק אותו".

כשעלו חששות מפני התפרצות נוספת של נגיף הקורונה בישראל, הענף הוביל פיתוח טכנולוגי כפיילוט, שסיפק תוכנה חדשה לעיריית ראשון לציון. המטרה: לקבל תמונת מצב ברורה בזמן אמת של מוקדי ההדבקה והחולים, ולהנגיש אותה למשתמש בקצה.

רס"ן י' מציין כי הכלי החדשני מאפשר לרשויות ממש 'לרדת לפרטים', ולשייך, בין היתר, חולי קורונה לרחובות ולבתי ספר: "בסוף, ההתמודדות שלנו היא בגדר מאמץ רב-זרועי, שמתחיל בהבנת מקור הבעיה. התרומה שלנו מתבטאת בהסתכלות הקונקרטית ובשיקוף ההתפתחויות.

אחד היתרונות הגדולים של הפיתוח הוא העבודה על רשת בלמ"סית (בלתי מסווגת), מה שמאפשר לכל אחד להשתמש בו מכל מחשב. איך זה עובד? התוכנה מציגה מסגרת כוללת בחלוקה למוקדים - מה מספר החולים הפעילים, כמה נוספו מהיממה הקודמת, כמה נפטרו לצד אלו שהחלימו, מה מספר הבדיקות שבוצעו וכמה תושבים נמצאים בבידוד. "זו תשתית שמדברת עם כולם וכולם מדברים איתה", מתאר רס"ן י' בפשטות.

התוכנה, כך על פי התגובות, אכן הצליחה, וכיום 120 רשויות ברחבי הארץ משתמשות בה. בעזרתה, הן יכולות לסמן מקומות עם תחלואה גבוהה ולזהות אזורים 'נפיצים'. רס"ן י' מוסיף שב"אג"מים" פתוחים לקבל פניות מהרשויות, שמסרו פידבקים חיוביים על האפליקציה ושואלות לגבי תוספות ופיתוחים אחרים, שעשויים לעזור בהמשך הדרך. "המערך קשוב להן 7/24, ככה היכולות הטכנולוגיות מתחדדות עם הזמן", הוא מדגיש.

ומה לגבי ההמשך? אנשי הענף נערכים כבר עכשיו לקראת החזרה המתוכננת ללימודים בספטמבר. "זה הכול עניין של תזמון", טוען קצין המודיעין, "כדי שהמערכת תהיה ב'גרסה' הכי טובה של עצמה, היא צריכה לעבוד כל הזמן ולהשתפר כמה שיותר מהר".

צילום: דובר צה"ל

הסיוע של "אג"מים" לא נעצר כאן, וממשיך גם מעבר לים. כך קרה ב-2019, אז יצאה משלחת החילוץ של פיקוד העורף לאלבניה, בעקבות רעידת האדמה העוצמתית ביותר שפקדה את המדינה זה ארבעה עשורים. המשימה המרכזית אז, באסון שגבה את חייהם של יותר מ-50 בני אדם, הייתה לתמרן ולהציל את הפצועים מבין ההריסות. לכך נדרש צורך בנתונים מדויקים ובתדרוך מקיף. כאן בדיוק נכנסו לתמונה אנשי הענף.

"השתמשנו בכלי מיוחד לאיסוף נתונים מהמהנדסים בשטח", נזכר הקמ"ן, "עוד לפני שהגיעו לשם, הסברנו לחיילים לאן הם עתידים להיכנס, מה היקף ההריסות ואיך לפעול בצורה המיטבית בתנאים המורכבים שמולם".

"אנחנו מפתחים תשתיות להתמודדות עם איומים, גם אם הם בלתי נראים, או כאלו שאין לנו שליטה עליהם. היום זו מגפה, ומחר זה עלול להיות אסון טבע", מדגיש קצין המודיעין, "אנחנו מחברים את חתיכות הפאזל - לא משנה איזה סוג ורמת קושי הוא".

בימים אלה שוקד הענף גם על אפליקציה לכיבוי והצלה, שתשמש את מערך כיבוי האש, תשלב גורמים מדעיים שונים - ותדע לצפות ולהתריע מפני שריפות שעלולות לפרוץ. "הקורונה, באופן אירוני, הוציאה מאיתנו את היכולת הזאת בצורה מאוד חיובית, וככה נוכל להיות ערוכים לאתגר הבא", מבהיר רס"ן י'.

"ההישג הוא שהצלחנו לחזק את תחושת הביטחון בכל מה שנוגע להבנת המצב, עוד מוקדם לסכם וכך נמשיך לעשות", מסכם הקמ"ן, "לאויבים שלנו הרי לא אכפת שיש קורונה, והאיום לא התחלף. אנחנו נגן על העורף בכל מצב ובכל זמן".