פרופ' דב שורץ, חוקר בפקולטה להנדסה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב ולשעבר המדען הראשי של הוועדה לאנרגיה אטומית, עומד בראש צוות מומחים רב תחומי שחקר את מאפייני הגל הראשון של הקורונה בישראל.
המודלים שבנו החוקרים גובשו לדו"ח מקיף ומעמיק שניתח את התפתחות המגפה בישראל. המשך ניתוח הנתונים נוכח הגל השני משמשים את החוקרים לקביעת התחזית שללא צעדי סגר מידיים חדרי הטיפול נמרץ לחולי קורונה בבתי החולים יוצפו בתוך כחודש בחולים הזקוקים להנשמה, באופן שעלול להביא לקריסתם. "אם לא תיעשה פעולה דרסטית להקטנת קצב התפשטות המגפה, הרי שבתוך חודש נגיע לתוספת של כמה מאות נפטרים", אומר פרופ' שורץ.
לדברי פרופ' שורץ, מכיוון שרק בעוד שבועיים נוכל לדעת אם הצעדים החלקיים שהממשלה נקטה בשבוע האחרון היו מוצלחים, עלינו לפעול עוד קודם. פעולות כאלו יכולות להיות סגר כולל, שצריך יהיה להטילו בשבוע הבא לכל היותר, והקמה מיידית של גוף אפידמיולוגי מתכלל. אפשרויות נוספות להפחתת קצב התפשטות המגפה יכולות להיות : סגר בסוף השבוע (מחמישי בערב עד ראשון בבוקר) וסגר בשעות הערב והלילה.
על מנת לעבור בשלום את תקופת המעבר מקדם פרופ' שורץ בימים אלו יוזמה ל"סגר מלחמה בקורונה מרצון" (בדומה ל"מלווה מלחמה מרצון" שהונהג ערב מלחמת ששת הימים) של הציבור בכלל ושל בני ה- 67 ומעלה ואלה בעלי גורמי סיכון משמעותיים בפרט, כחלופה לסגר מלא.
לדבריו, רצוי לשקול תנועה אזרחית או קריאה מצד 'זקני הדור' ודמויות בכירות, לא פוליטיות, שיפנו את בני 67 ומעלה להיות בבידוד מרצון בבתיהם למשך כמה שבועות.
פרופ' שורץ מוסיף ואומר ש"סגר מלחמה בקורונה מרצון" מחייב "אמנה" בין המדינה לבין כל אזרחיה: על כל הגילאים שמתחת ל- 67 יהיה להתחייב לקיים את שגרת הקורונה (עטית מסכה, שמירת מרחק, שמירה על היגיינה, ואי התקהלות מעבר לכ 10 אנשים, במרחבים סגורים ופתוחים ועוד) ולקיים "סגר מרצון" בסופי שבוע ובשעות הערב והלילה, ועל קבוצת האזרחים הוותיקים להתחייב לכניסה ל"סגר מרצון" למשך חודש, למען ילדיהם, נכדיהם, ניניהם והמדינה.
"כיליד תש"ח, שזכיתי בשנת 2013 בפרס בן גוריון על פעילותי למען המדע, ביטחון המדינה והחינוך המדעי לילדי הנגב, מרגיש שבנוסף לאלה חובתי לעשות את כל שאוכל על מנת להוריש לילדותיי, נכדי ונכדותיי מדינה ללא סכנת המגפה הזו", אומר פרופ' שורץ.