צבי פישמן
צבי פישמןצילום: עצמי

אין זה סוד שראש הממשלה, בנימין נתניהו, זקוק למשהו דרמטי בכדי לשלוף את עצמו מהביצה הטובענית שאליה צנח בגלל ההחמרה הבריאותית בישראל.

אולמות הקולנוע סגורים, אך זה לא מונע מהציבור לפחד מסרט האימה שנקרא "קורונה 2". כדי להחיות את רוח האומה, ולהציל את עצמו, ביבי צריך להיות קוסם ולשלוף ארנב גדול מכובעו.

הארנב הזה יכול להיות יהדות התפוצות. הגיע הזמן שהוא יודיע על תחילתו של פרויקט עליית חירום לאומית להצלת יהדות התפוצות. ראשית, זה יסיח את דעתנו מדכדוך הקורונה. שנית, זה ירים אותו מהבוץ ויבטיח את מקומו בהיסטוריה כמנהיג ציוני נועז עם חזון. שלישית, פרויקט לאומי רציני הרותם את כל כוחות האדם והמשאבים של ישראל, יהווה מנוע דינאמי להחיות את הכלכלה המתרסקת של ישראל, ולספק עשרות אלפי משרות, החל ממתכנני ערים, אדריכלים, עובדי בניין, מורים באולפן, עובדים סוציאליים, אנשי מקצוע בתחום הרפואה, בעלי מרכולים וכו'.

רביעית, זה יציל שלל רב של יהודים שחס ושלום יאבדו עם גסיסת הגלות שמתרחשת לעינינו, דרך וירוס הקורונה, אנטישמיות גוברת ואלימות, או באמצעות התבוללות הולכת וגוברת.

במה תהיה כרוכה תוכנית כזו? מבלי להציג הצעה בת 20 עמודים, הנה כמה רעיונות לגרום למוחות היהודים החכמים שלנו לחשוב באופן יצירתי - מחוץ למסגרות העלייה הקיימות, שלא נחצבו בהר סיני, אך נמשכו כמעט זמן רב, ללא הצלחות בולטות לאחרונה מזה 10 שנים.

תַקצִיב

ברור שדרוש כסף רב למיזם לאומי ענק כזה. כשישראל כבר צריכה לסייע לצבא העובדים המובטלים שלה, היכן יימצאו הכספים לספוג בהצלחה נחשול עצום של עולים חדשים למדינה? ראשית, אני מציע כי הסוכנות היהודית, ההסתדרות הציונית העולמית, ועוד אירגונים דומים, יתארגנו מחדש לחלוטין ויצטמצמו כדי להפחית את התקציבים האסטרונומיים שלהם.

אפשר להשתמש בעשרות מיליוני דולרים כדי לעזור לעולים נזקקים ממדינות פחות אמידות מאשר אמריקה - (ויש המון עולים פוטנציאלים ממעמד הבינוני מאמריקה שאינם יהודים עשירים). שיפוץ גורף זה של הסוכנויות הפרה-הסטוריות הקיימות עשוי למשוך 100 מיליון דולר פלוס לפרויקט עליית החירום, ובכך לאפשר הקמת סניפי "נפש בנפש" לדוגמא, ללוות עולים חדשים מכל מדינה ברחבי העולם היהודי.

בנוסף, אם משרד התפוצות רוצה להגביר את הקשר של ישראל עם יהדות התפוצות, תנו ליהודי התפוצות להרים את החשבון, או פשוט לחסל את המשרד לענייני תפוצות לגמרי. שום כמות של חינוך יהודי אינה יכולה לסתור את קצב ההטמעה והתעמולה האנטי-ישראלית בקמפוסים בקולג 'ברחבי צפון אמריקה. חבל על הזמן. זה בזבוז כסף.

הדבר היחיד שיכול לעצור את שיעור נישואי התערובת של 60-70% הוא העלייה. נישואי תערובת מתקיימים גם בישראל, אך זה כלום בהשוואה לאסון הגובר בתפוצות. ואם לביבי אין אומץ לסגור את המשרד לענייני התפוצות, תנו לו לפחות לשנות את שמו למשרד הגלות. במקום לתאר את הגלות בצורה אלגנטית, תקראו לה בשמה - קללה.

בשלב הבא, ביבי יצטרך לצאת בעוד אחת מהפניות הדרמטיות המפורסמות שלו למיליונרים והמיליארדרים היהודים הרבים בעולם, שיאפשרו להם להיות הנדבנים הגדולים שישלמו את החשבון כדי להחזיר יהודים למולדת היהודית - מרוסיה, מקסיקו, ארגנטינה, דרום אפריקה, אוסטרליה, אמריקה וכל השאר.

חינוך: "תנו לעם היהודי ללכת!"

למען האמת, מרבית יהודי הגלות לא יעלו לארץ למרות הקורונה והמהומות ברחובות עריהם הנוכריות. הם כל כך משוכנעים במעונותיהם הנוחים, כל כך מאוהבים בזהותם הזרה, וכל כך מתבצרים באשליותיהם ש"זה לעולם לא יקרה כאן באמריקה ", רוב היהודים בגלות לא יחשבו להגיע לארץ המובטחת עד שקבוצות הפראיים ישברו דלתותיהם, ואז יהיה מאוחר מדי.

לפיכך, ראש ממשלת ישראל, יהיה אשר יהיה, הוא או היא צריך לקרוא לכל הרבנים בתפוצות, לכל מנהיגי הארגונים היהודיים הגדולים, לכל עורכי העיתונים היהודיים ולכל ההורים: "מנהיגים יהודיים בעולם, מחנכים יהודיים, הורים של הדור הבא, תקראו לקהל שלכם, לחבריכם, לקוראיכם ולילדיכם לצאת לישראל עכשיו! תנו לעם היהודי ללכת הביתה!"

קליטה: ערי עולים

בואו נתחיל בנייה כעת של ערי עולים, שימצאו ברחבי הארץ, במושב השרוף של הרב שלמה קרליבך הסמוך למודיעין, על ידי שדה התעופה החדש "רמון" בנגב, ועל הגבעות העקרות בין עפרה לשילה. בכל עיר עולים יהיה בית חולים חדש לכל הרופאים היהודים שיגיעו; פארקי תעשייה-הייטק וסטארט-אפ, לגאונים מעמק הסיליקון; אולפני קולנוע נרחבים בעבור יהודי הוליווד; אצטדיוני ספורט, מגרשי טניס, אגמים מלאכותיים, דיורים מוגנים יוקרתיים לגיל הזהב, בתי אבות, סטארבקס, בלומינגדלס, ומוסדות חינוך מכל הזרמים. עבור יהודי וויליאמסבורג, קראון הייטס, בורו פארק, לייקווד ומונסי, יוקמו ערים חרדיות חדשות כמו ביתר עילית. אנו נבנה עבורם העתק של גשר ברוקלין אם נצטרך!

יש אנשים שאומרים כי העולים נקלטים טוב יותר על ידי הצבתם בערים קיימות, מעורבבים עם הישראלים, אך לעיתים קרובות זה גורם לתחושת בידוד, ועולים רבים מחליטים לחזור למקומותיהם. ערים עולים אולטרה-מודרניות, כמו מחנות האוהלים "מעברות" של פעם, ייצרו תחושה של קהילה ותמיכה, כולם יחד, כולם בשביל אחד ואחד בשביל כולם. פרויקט עלייה לאומי יעניק לעולים החדשים תחושת אמונה וביטחון, מתוך תחושה שלישראל באמת אכפת. ערי עולים יהיו כמו מרכזי קליטה גדולים, אשר יאפשרו את המעבר למגורי קבע ברחבי הארץ.

משפחות שרוצות להישאר יכולות להישאר. בתחילה, עולים צעירים רווקים יכולים לחיות באוהלים, משפחות קטנות בקראוונים ומשפחות גדולות יותר בקראווילות עד שבניית מבני הקבע יסתיימו. את הצעירים יעודדו להתגייס לצבא או להתגייס לפרויקטים של שירות לאומי, כמו עזרה בבניית התשתיות והכבישים של ערי העולים בעצמם, לצד ישראלים, ללא עובדים זרים, ועם קורסים להכשרה במקצועות עבודה רבים. סוכנויות תעסוקה מיוחדות יסייעו למבוגרים למצוא מקומות עבודה. מענקי ממשלה, שנתרמו על ידי יהודים עשירים ברחבי העולם, יהיו זמינים לעולים הזקוקים לעזרה כלכלית.

האפשרויות אינסופיות. כך גם הפרטים של מאמץ לאומי גדול כזה. כאן אנו פשוט מציגים כמה רעיונות בסיסיים. כדי להרים את מטוס העלייה הג'מבו הזה מהקרקע, אנו זקוקים לראש ממשלה אמיץ. מנהיג לאומי שלא חושש לחלום. כמות עוצמתית "בולדוזר" להוצאת העגלה הציונית מהבוץ ולהובלת הלאום קדימה בזעקה של "קדימה! אחריי! אם תרצו, אין זו אגדה."