הרב עדו רכניץ
הרב עדו רכניץצילום עצמי

מדינת ישראל נמצאת בבעיית מנהיגות קשה. הבעיה איננה בצורך לבחור במדיניות הנכונה ולאזן בין הבריאות לכלכלה.

הבעיה נמצאת בצורך להתמודד עם הפגנות העצמאים שכמעט התדרדרו להתפרעות אלימה, עם הפגנות שמאל הקיצוני והחרדים נגד הסגרים שכן התדרדרו להתפרעות אלימה, עם שביתת העובדות הסוציאליות והאחיות ועם המהומה בוועדת הקורונה של הכנסת.

במילים אחרות, כרגע האתגר הוא בצורך למצוא את התהליך הנכון לניהול המשבר. בעת הזו לאזרחים אין אמון בממשלה ובהחלטות שלה, מקבלי ההחלטות עצמם מתווכחים זה עם זה בפרהסיה, הציבור שנדרש לשלם מחיר יקר חושש שהוא הפראייר התורן ועליו להגן על עצמו כי אף אחד לא יעשה זאת בשבילו. ככה לא יוצאים למלחמה.

שני סוגים של מנהיגות

כדי להבין מה עלינו לעשות כדאי לחזור קצת לתיאוריה ואפילו למקורות. בספרות ישנה הבחנה בין מנהיגות סמכותית למנהיגות משתפת. מנהיג סמכותי מניח שהוא יודע יותר טוב מכולם מה נכון לעשות, ורואה את תפקידו לקבל את ההחלטות, ולתת הוראות לכפופים לו. לעומת זאת, מנהיג משתף הוא סוג של מנצח על מקהלה שמקבלת את ההחלטות ביחד.

גם בתנ"ך מצאנו ביטוי לשני סוגי המנהיגות. שאול המלך היה מנהיג סמכותי שכפה את רצונו על העם בכוח, אולם, כאשר העם התנגד הוא נאלץ לסגת "כי יראתי את העם ואשמע בקולם" (שמואל א, טו, כד).

לעומת זאת, דוד המלך היה מנהיג משתף שהאזין באופן עקבי לעצות מקורביו, ומעולם לא התעמת עם הציבור שלו. טרם שדוד הפך למלך הוא התגורר בצקלג אם אנשיו, אותם מכנה המקרא "מרי נפש". כאשר דוד ואנשיו חזרו לצקלג וגילו שהכפר שלהם נשרף והמשפחות שלהם נפלו בשבי, התמודד דוד עם מרד של ממש "ותצר לדויד מאוד, כי אמרו העם לסוקלו, כי מרה נפש כל-העם, איש על בניו ועל בנותיו; ויתחזק דויד, בה' אלוהיו" (שם, ל, י). דוד לא התעמת עם העם אלא הצליח להוביל אותם אחריו למרדף עד לחילוץ בני המשפחה.

שותפות באחריות ובסמכות

בגל הראשון של הקורונה חווינו מנהיגות סמכותית. המשבר נוהל באופן מוצלח מאד בידי כמה מנהיגים בודדים, ובראשם, ראש הממשלה. אולם, כעת, בעיצומו של הגל השני ברור לכל שאין פתרון קל, ועל המנהיגים לבחור בין פתרון גרוע לפתרון גרוע יותר. במצב כזה, יש הכרח לגייס את כל המערכות למשימה, וגיוס כזה יקרה רק בשיתוף מלא – גם באחריות וגם בסמכות.

דומני שהדרך לבצע זאת היא לפרק את קבינט הקורונה ולהקים אותו מחדש בשיתוף נציגי המגזר החרדי והערבי, כמו גם מזכ"ל ההסתדרות ונציג של העצמאים, וגורמים נוספים. בקבינט כזה ניתן יהיה לומר למזכ"ל ההסתדרות – "אנחנו מקצים 100 מיליון ₪ לתוספות שכר, אתה תבחר למי ניתן אותם – לאחיות או לעובדות הסוציאליות".

תהליך כזה יגייס את העובדים למאבק במגפה, ויעמיד אותם בצד אחד עם הממשלה. כך גם לגבי העצמאים והחרדים שמפגינים – הם יראו את הנתונים, ויהיו שותפים להחלטות ויוכלו להסביר לציבור בחוץ מה הוחלט ולמה. בנוסף, ידון הקבינט בחלופות השונות להתמודדות עם המגפה – האם משרד הביטחון יוביל או משרד הבריאות, וכל החלטה שתתקבל תזכה לאמון רחב, שיאפשר ביצוע שלה. בחירה בתהליך כזה, תוביל לגיוס לאומי למאבק בקורונה ולנכונות רחבה לשלם מחירים בטווח הקצר והבינוני.

את היתרונות שבמנהיגות משתפת ניתן לראות בהמשך חייו של דוד המלך. כאשר בנו אבשלום מרד בו, ודוד נאלץ לברוח מירושלים בחוסר כל, מי שהתייצבו לצדו היו דווקא אותם מרי הנפש. מנהיגות משתפת יוצרת ברית בין העם למנהיגיו, ברית לה אנו זקוקים כעת.

הרב ד"ר עדו רכניץ הוא מנהל המחקר במכון משפטי ארץ ומומחה למחשבה מדינית