עם עליית מספר המאובחנים בנגיף הקורונה וההגבלות המגיעות בגינה עולה שאלת השימוש במד חום דיגיטלי אוטומטי במקומות ציבוריים גם במהלך שבת.
ישנו עולם הלכתי, שאינו מיועד לאנשי שגרה, 'משנת חסידים', יש לו מערכת הלכתית ענפה, מדויקת וקוהרנטית המיועדת לחסידים בלבד, מאידך ישנו עולם הלכתי מדויק וקוהרנטי שאינו מיועד למצב שגרה אלא מיועד לשעת הדחק.
משבר הקורונה הוא מצב כאוטי ומתמשך, שמחד אינו מוגדר פיקוח נפש גמור, שכן לא הותר בו חילול שבת באופן גורף ומאידך לא ניתן לנהוג מבחינה הלכתית כבמצב של שגרה.
כדי להיטיב להבהיר את משמעות שעת הדחק בתקופה זו, ניקח כמשל ונמשל עיון הלכתי הקשור לענייננו - כניסה בשבת דרך שערים בו נבדק כל הנכנס באופן אוטומטי ע"י מדי חום דיגיטליים.
הנכנס בשערי בתי חולים וכיו"ב גורם להפעלת מד החום הדיגיטלי, ולכן יש לברר האם יש לאסור בשבת דבר המוגדר פסיק רישא באיסור דרבנן.
בשבת רגילה דרך הפסיקה המקובלת היא לציין שהדבר כרוך במחלוקת שו"ע ורמ"א, השו"ע בהלכות שבת סימן שיד סעיף א, מבהיר כי מותר לנעוץ סכין בחבית עץ, שכן אין הוא מתכווין ליצור פתח בכלי, אלא שבהכרח נוצר בחבית פתח, כיוון שהוא אינו מתכווין לכך, והאיסור ביצירת פתח בחבית הוא איסור דרבנן. לדעת השו"ע הדבר מותר ואילו הרמ"א מחמיר בדבר, ולדעת הפמ"ג יודה הרמ"א להתיר בתרי דרבנן דהיינו שגם האיסור לפתוח פתח בחבית הוא דרבנן וגם האופן של העשיה הוא בשינוי שאף הוא נחשב מדרבנן.
לכן הכניסה של אדם בשבת בפתח כזה היא ללא כוונה להפעיל את מד החום, והפעלת מכשיר חשמלי ללא חוט להט מוגדרת לדעת רוב ככל הפוסקים כאיסור דרבנן והוא בכלל המחלוקת המדוברת. כל זה בשבת רגילה, אבל עתה אם אנו מגדירים תקופה זו כשעת הדחק, יש להקל בפסיקת ההלכה, כמו שהפוסקים נוהגים לגבי שירות צבאי שיש לו היבטים של פיקוח נפש אך באופן שאינו ישיר, למשל אימוני הצבא מביאים אותנו להקל בהפרשים שבין ארוחה בשרית לחלבית או זמני התפילות וכיו"ב.
גם לתקופה זו יש היבטים של פיקוח נפש ונכון להגדירה כשעת הדחק, ופסק הגרש"ז אויערבך בשו"ת מנחת שלמה חלק ב סימן ע"ב כי בשעת הדחק הפוסק כשו"ע יכול לפסוק כדעת הרמ"א לקולא וכן להיפך, יתר מזה כתב הש"ך בכללי ההוראה שלו, שבשעת הדחק ניתן לסמוך אפילו על דעת יחיד כלשהי ורק באיסורי דרבנן, (הט"ז יו"ד, רצג סק"ב, סבור שאף באיסור דאוריתא ניתן להסתמך על דעת יחיד), לדעת המנחת שלמה מחלוקת בין השו"ע ורמ"א אינה בכלל דעת יחיד ויש להתיר כן אף במחלוקת באיסורי דאוריתא. ולפי זה, בכל מחלוקת בין השו"ע לבין הרמ"א נוכל לבחור כדעה המקלה שביניהם וכל שכן כשמדובר בעניין שהוא דרבנן ובתנאי שהדבר נוגע להנחיות משרד הבריאות בתקופה זו. כמובן שאחת ההנחיות היא לערוך בדיקת חום בכל כניסה למתחם סגור, ממילא גם בהיבט זה הפוסקים כרמ"א יוכלו לפסוק כשיטה השו"ע שמקל בעניין זה.
וכשיש צורך יוכלו הפוסקים אחר שיקול הדעת, להסתמך אף על דעת אחד הראשונים אף שלא פוסקים כמותו, בדבר שעניינו מדרבנן, וכדעת הש"ך שפוסקים לרוב כמותו.
הכותב הוא ראש בית המדרש הדר חכמים