בג״ץ החי"רניקיות

שילוב נשים כלוחמות נמצא בסדר היום כבר 25 שנה מאז בג"ץ אליס מילר, כולי תקווה שמקבלי ההחלטות ינהלו שיח מקצועי נטול סיסמאות ריקות

אל"ם (מיל') טל בראון , כ"ד בתמוז תש"פ

לוחמות. ארכיון
לוחמות. ארכיון
צילום: אביר סולטאן, פלאש 90

שילוב נשים כלוחמות בצה״ל הינו נושא הנמצא על סדר היום הציבורי כבר 25 שנה לפחות, מאז בג"ץ 4541/94 אליס מילר נגד שר הביטחון ואחרים.

בשנים האחרונות עלה הנושא לכותרות ביתר שאת עם בג"ץ ה"טנקיסטיות" והניסיונות הכושלים לשלבן בחיל השריון, עד להחלטת הרמטכ"ל הנוכחי לבצע ניסוי חוזר, מבוקר ומקצועי יותר מבעבר.

לאחרונה, ב-20/5/2020, הגישו מספר נערות עתירה לבג"ץ, בדרישה לפתוח את כלל תפקידי הלחימה בצה"ל לנשים, בכלל זאת את כל חטיבות החי"ר, היחידות והסיירות המובחרות.

על פניו נראה כי העתירה הינה חלק ממסע יחסי ציבור מתוקשר היטב ויקר, המבוסס על אג'נדות, תחושות ורגשות, אך נעדר בסיס עובדתי ומקצועי איתן, הנדרש בכדי להוכיח כי הוא משרת את הערך הראשון והנעלה בצה"ל- ערך הניצחון! 

ערך הניצחון בצבאה של מדינה וחברה חפצת חיים- טוב וצריך שיגבר על ערך השוויון, שמתקיים באזרחות באופן חלקי וכמעט באין זועקת. די כי אחזור על דוגמת ההפרדה המגדרית בתחומי הספורט ולא בכדי, שהרי כל החפץ בניצחון והכרעה ישיגם לרוב באמצעות שבירת השוויון וצבירת היתרון היחסי ביכולות, משאבים ונכסים המאפשרים את מיציו המרבי של היתרון האנושי והטכנולוגי, דווקא. 

על מנת להבהיר זאת באופן חד משמעי- על מדינת ישראל לשמור על עליונותה ויתרונותיה המשמעותיים מול אויביה בכל מימד, רמה ותחום. על צה"ל לשבץ את מגויסיו בתפקידים ההולמים את נתוניהם וכישוריהם, שיאפשרו עמידה בכל משימה בדבקות, נחישות ומקצועיות, תוך מיצוי מיטבי של הכוח ללא הסחת דעת ושיקולים זרים. 

במלחמה משלמים בדם ומסכנים חיים רבים ואף מדינה, להבדיל מתחרות ספורטיבית, בה משלמים בזיעה ומסכנים גביע ודירוג בליגה. לפיכך- בעימות בו רוצים לשרוד ולנצח, יש למצות כל יתרון המצוי ברשות הכוח, שיקדם את תבוסת האויב במהירה, במחיר דמים נמוך וללא הפרעה. 

על כן ישאל עצמו כל בר דעת את השאלה- האם שילוב נשים בקבוצת כדורגל או כדורסל גברים יתרום לניצחונה? התשובה ונימוקיה חדים וברורים משום מה. אך מדוע אין זה כך כשמדובר על שילוב לוחמות ביחידה קרבית מהשורה הראשונה כסיירת גולני, חטיבת הצנחנים והקומנדו הימי, לכאורה?! 

אבהיר נקודה מקצועית חשובה- אני בעד שירות נשים משמעותי בצבא. אינני פוסל שירות ותרומה מבצעית של נשים הנבחרות ומוכשרות בקפידה כלוחמות, באופן המשרת ביצוע של משימה ייעודית וייחודית, דבר שהוכח ופורסם במקורות זרים כמוצלח במסגרת ארגוני בטחון שונים, אחרים וחשאיים. אני גם בעד גיוס נשים למסגרות מגדריות המבצעות משימות ההולמות את יכולתן, כדוגמת פלוגת לוחמות האיסוף של גדוד איתם בגבול מצריים, אך מכאן ועד גיוס נרחב של נשים למסגרות לוחמות גבריות- התהום פעורה!

רבות נכתב, כולל על ידי, אודות הסיבות הפיזיולוגיות הברורות המשפיעות על יכולות וכשירויות הפרט והמסגרת כולה, הסיבות החברתיות והתרבותיות המשפיעות על לכידות, איתנות ומורל הכוח הלוחם, כמו גם הסיבות הפרקטיות הנובעות מהחיכוך עם השטח ולא עם החלומות. 

דרישה לנתונים

מרבית הכתבות, התגובות והראיונות בתקשורת הכללית, כמו לא מעט דיונים במוסדות שונים, נעדרים בסיס עובדתי הנסמך על נתונים ומחקרים שנערכו על ידי גופים וחוקרים מקצועיים אזרחיים וצבאיים, בין אם בצה״ל או בצבאות זרים ומנוסים. במקומות אלו כפי שנוכחתי לא פעם, מדברים בעיקר לרגש ובסיסמאות כגון "זכויות נשים" ו"שוויון להמון". לא פעם סוערות הרוחות כלפי המעזים לדרוש נתונים, או להציג עמדה מקצועית מנוגדת המבוססת על עובדות, ניסיון ומחקרים, שאינם עולים בקנה אחד עם תחושות הבטן והאג'נדה הפמיניסטית לכאורה.

הגיעה העת כי לקראת הסבב הנוסף במערכה על פתיחת כל תפקידי הלחימה לנשים, המשפיע על צביון ועתיד הצבא החברה והמדינה כולה, יחשוף צה״ל את נתוני הפציעות והפגיעות המצטברות בגוף ובנפש הלוחמות במשך שירותן ולאחר שחרורן; יגלה צה"ל את נתוני הנשר משירות כמו גם את תרומתן, כשירותן ומשכי שירותן האפקטיביים כלוחמות במערך הלחימה שבמילואים בפרט (אם מבוצעים כלל בהיקפים ראויים); הגיע העת שייחשף היקף ההטרדות המיניות והחריגה מפקודות השילוב הראוי בגדודים המעורבים ולא רק על ידי מפקדים; חשוב שיחשפו במלוא הדרם ההישגים הפיזיים של הנשים והמסגרות הלוחמות המעורבות בבחני הכשירות הקרבית והמבצעית. הווה ברור ומוכח, כפי שפורסם ב-2015 על ידי חיל הנחתים האמריקני שביצע מחקר מקצועי ויסודי בנדון2, כי כשירותה והישגיה של מסגרת מעורבת פחותים משמעותית ממסגרת מגדרית גברית, האם בצה"ל הוכח אחרת? האם באמת אכפת למישהו?! 

אנקדוטה שביכולתה להמחיש שיח לא מקצועי נוגעת דווקא לתחום בו לכאורה הצליח שילוב נשים כלוחמות צוות אוויר בחיל האוויר. בקרב הציבור בישראל נוצר במשך השנים הרושם שישנן בוגרות רבות לקורס הטיס היוקרתי מאז נפתח לנשים בעקבות תוצאות בג"ץ אליס מילר. התקשורת הישראלית נוטה לסקר את הסוגיה בהרחבה כל פעם שישנן בוגרות חדשות העונדות את כנפי הטיס במסדר הסיום הראוותני עם כתבת צבע והבלטה מוגזמת, אך הכצעקתה? בינואר 2018 פורסם שמאז בג"ץ אליס מילר בשנת 1995, סיימו את קורס טיס 49 נשים בלבד ומתוכן רק 40 טסות באופן פעיל נכון ליום פרסום הכתבה, מאז כמובן נוספו כמה טייסות בודדות לחיל האוויר אך האם ניתן להגדיר מצב זה כהצלחה ולפי איזה מדד בדיוק? 

15 שאלות ותהיות בענייני שוויון בצה"ל 

לקראת פתיחת בג"ץ החי"רניקיות אציע כי שופטות ושופטי בג״ץ הנכבדים, מפקדי ומפקדות צה״ל היקרים, חברות וחברי ארגוני "השוויון על חשבון ניצחון" הפועלים ללא משוא פנים לכאורה, יבחנו את המצב בשטח נכוחה, בעין מקצועית וללא מורא, וישאלו האם ראוי שתתקבל בהזדמנות זו פסיקה שתורה לצה״ל לפעול למען שוויון בין המינים באופן הבא:

1. השוואת משך השירות של חיילים וחיילות סדירים המשרתים באותן יחידות ותפקידים בכל הצבא. 

2. השוואת מועד הכניסה לקבע של קצינים וקצינות באשר הם- משך שירות אחיד לקצינים ולקצינות הכולל תוספת חתימה אחידה שלהם השפעה על השכר, צבירת הפז"ם והקידום כולל הדרגה.

3. השוואת הדרישות בתחום ההופעה והלבוש ובכלל זאת ביטול זכויות המפלות לטובה נשים בתפקידים הזהים לאלו אותם ממלאים גברים, כדוגמת: שיער ארוך ללוחמות אך לא ללוחמים, נעילת סנדלים בקיץ לפקידות ולפקידים שבאותו משרד משרתים, לק איפור וענידת תכשיטים כמקובל במגדרים ובקהילות השונים וכיו"ב. 

4. השוואת הכשירויות ומדדים הנדרשים בעבור לוחמים ולוחמות- קריטריון אחיד לכל החיילים/ות, המפקדים/ות והקצינים/ות. כדוגמת: ביטול ההקלות ללוחמות בבחני מסלול- מעבר אותם מכשולים בדיוק (כקיר בגובה אחיד וללא שימוש בספסל) ושימוש בסרגל ניקוד אחיד.

5. השוואת מדדי בחני הכושר- סרגל אחיד שאינו מפלה בין נשים לבין גברים בכל יחידות הצבא בהתאם למערך, להכשרה, לתפקיד ולדרג בו הם משרתים.

6. השוואת תנאי השיבוץ ללחימה בין נשים לבין גברים, על ידי ביטול האפשרות לנשים להתנדב ללחימה ולפרוש עם תחילת ההכשרה מרצונן החופשי, באם לא תואם את ציפיותיהן. ביטול תקופת "ההתנסות" לכאורה בטרום טירונות- הרי אתן כבר אמורות לדעת לאן הגעתן אחרי כל שנות הפרסום, השיווק והיח"צון.

7. השוואת היחס בדרישות המקצועיות באימונים בין נשים לבין גברים, ובכלל זאת: אימוני קרב מגע מלאים ומעורבים (ללא "הקלות" ו"רחמים"), עמידה מלאה בכל הדרישות הפיזיות של סדרות הנווטים (בכלל זאת "נווטי הבדד" ונשיאת המשקלים), סדרות המילוט, סדרות שבי (כולל "כל החוויה" על ידי חוקר גבר ללא הנחות ועדינות יתר), דרישות כושר קרבי מלאות, תרגול מתן סיוע רפואי כולל תרגול והדגמה של גבר על אישה (ולא רק הפוך כפי שלרוב מבוצע), שהייה במארבים ובעמדות הסתתרות תחת רשת הסוואה קטנה ונמוכה, ללא מתן אפשרות יציאה למשך 24-36 שעות לפחות.

8. השוואת היחס לימי ספורט ותחרויות בצבא על ידי ביצוע תחרויות ריצה, שחיה, וקרב מגע כמו גם משחקי כדור ללא הפרדה (אם אפשר להילחם יחד אז גם צריך להתחרות יחד).

9. השוואת הדרישות המבצעיות בשטח והקפדה של המפקדים על עמידה בהם ללא הנחות והקלות. משמע- שנשים יתמודדו, יאבקו ויסתערו על גברים אויבים כשהלוחם בעמדה המחפה, שהנשים תסחבנה משקלים חורגים ולא רק הגברים שתמיד מתנדבים וכיו"ב.

10. השוואת התנאים המחייבים להסמכה בתום קורס והכשרה ללא הקלה, עצימת עין או קריצה- איסור מתן הקלות פיזיות או ויתור על החסרת ימי אימון לקראת הסמכה, הנובעים גם מפערי מגדר ופיזיולוגיה של האישה כדוגמת מחזור חודשי.

11. השוואת תנאי השירות של חיילים וחיילות בסדיר, קבע ומילואים, בכל הדרגות והתפקידים (כולל אבות ואימהות לילדים) ובכלל זאת השוואת מרכיבי תגמול ושכר אחידים כציוד היגיינה לגבר ולא רק לאישה (גילוח עם סכין וג'ל מידי יום עולה כסף לא פחות מזה של האישה). משמע- ביטול כל הטבה, זכות או חובה המבוססת על הבדלי מגדר, והתייחסות להגדרות ודרישות מקצועיות לגופו של עניין ולא לגופו של מגדר האדם בלבד.

12. שוויון הזדמנויות לשירות במגוון תפקידים המאופיינים מזה שנים בעדיפות לנשים, על ידי פתיחת תפקידים נשיים מסורתיים לכאורה, גם לגברים. מדוע זה לא יתמודד בדיון השיבוצים (דש"ב) לתפקיד היועץ/ת רמטכ"ל לענייני מגדר (יוהל״ם) גם גבר! מדוע לא ישובצו יותר מש"קי ת״ש וחינוך ביחידות, האם גם גברים יכולים להיות "מורים חיילים", סייע לרופא שיניים, פקידי מבצעים בטייסות, מדריכי חי"ר ומדריכי סימולטור בחיל האוויר?

13. שוויון בהקצאת משאבים לתשתיות קיום במחנות ובבסיסים, המשמשות חיילות וחיילים (שירותים, מקלחות, מגורים וכיו"ב). 

14. שוויון בשירות המילואים- הקמת גדודים/ פלוגות/ מחלקות על בסיס לוחמות בכל המערכים בהן הן משרתות כדוגמת הגנת הגבולות. משמע- שיבוץ לשירות מילואים ללא אפליה מגדרית עד לגיל פטור ולא מסיבות אחרות שאינן שוויוניות על פי החוק.
15. השוואה בחשיפת נתונים סטטיסטיים הנוגעים לפציעות, אחוזי הצלחה, פיתוח וקידום, תוך העמדתם בפרופורציות הנכונות (כאמור: בין 0-3 בוגרות קורס טיס במחזור- לא נתפס בעיני כהישג אחרי 25 שנה, אלא יותר כאכזבה, החמצה או כישלון בכל קנה מידה; כמה טייסות פעילות וכמה גדודי, פלוגות או מחלקות של לוחמות יש במילואים?). 

לסיום

אם בעיני העותרות והגופים מצדדי השוויון המגדרי שבהן תומכים, נראה הכתוב בגדר בקשה מוגזמת, מופרכת או חריגה לכאורה, אזי הייתכן כי נעדרים הם ניקיון כפיים ותום לב, הנדרשים מהבאים לדרוש סעד מן הצדק בשערי בית המשפט הגבוה לצדק?!

הווה ברור כי העותרות הצעירות הן כלי שרת בידי ארגוני זכויות שונים שאינם מקדשים את ערך הניצחון ושמירה על חיי האדם. הרי אילולא כן, לא היו הם פועלים באופן מגמתי וקנטרני, בו שולחים הם נערות צעירות וחדורות מוטיבציה להילחם בעבורם ולהסתכן בגופן ונפשן על מזבח השוויון חסר ההיגיון. 

מקבלי ההחלטות בכנסת, בבית המשפט ובצבא נדרשים לנתח ולהבין את המשמעויות ולהתאים את החלטותיהם למציאות המורכבת בה אנו חיים, כמו גם לאיומים עימם כוחות צה"ל מתמודדים.

אמליץ למפקדי צה"ל לבחון בקפידה את מודל המסגרות הלוחמות הנשיות- חד מגדריות, כפי שבוצע כבר לפני עשור בחיל האיסוף הקרבי עם פלוגת "נחשול". בפלוגה התאפשר ללוחמות שעמדו בהישגים הנדרשים לשרת זו לצד זו בסדיר (אך משום מה לא במילואים) עם תנאים וציוד לחימה המותאם למאפייניה הפיזיולוגיים של האישה, לבצע משימות מבצעיות שהותאמו ליכולתן (לאחר מספר תחקירים על רמת הכשירות, היקף הפציעות ונשר חריג), שם יוכלו לשרת כלוחמות ללא ספקות והסחות דעת מיותרות. 

כולי תקווה שמקבלי ההחלטות ינהלו שיח מקצועי וענייני, נטול פניות וסיסמאות ריקות, השומר על צה"ל כצבא חזק, ערכי ומנצח!