
בנושאים בהם ממשלת החירום פועלת בשיתוק יש חזית שנפגעת ומשלמת את המחיר.
למדינת ישראל אין את הפריבילגיה והיכולת לאבד את חזית הלחימה בנגיף, זו מכה אחת יותר מדי. בשיאו של המשבר הרפואי - כלכלי במדינת ישראל ייצאו לשבות בשבוע הבא ארגון האחים והאחיות במחאה על מחסור חמור בתקנים בבתי החולים, אליהם יצטרפו הרופאים המתמחים במאבק על התקנים החסרים, עבודה בתורנויות ארוכות לעייפה של 26 שעות 8-10 פעמים בחודש.
מחאות אלה מצטרפות לשביתת העובדים הסוציאליים הקורסים תחת הנטל והשכר הזעום. הרופאים, האחיות והעו"סים הם חוד החנית, אנשים העומדים בחזית הלחימה בנגיף, גל אחרי גל, נפגעים וקורסים. אלה הם מי שאוספים את הרסיסים של אותם חיים שנפגעו מהמשבר, מי שמהווים את שירותי החירום של מדינת ישראל.
הם נמצאים בקו הראשון ולהם צריך לדאוג, הם משאב חיוני ומוגבל! הצוותים צריכים להיות מטופלים, הם עייפים ומותשים, נדרשים לתפקד בעצימות גבוהה ללא רגיעה בין גלי הקורונה, הצעד הכי חשוב שצריך לנקוט בו הוא רכישת האמון שלהם בחזרה, הם שם בשביל כולנו וזה המינימום שמגיע להם, תנאי עבודה הגיוניים ובסיסיים.
צריך להגדיר את התנאים שיאפשרו לצוותים לעבוד ולטפל בקורונה, תקצו תקציבי חירום לנושאים בנטל, תהיו שם עבורם כפי שהם עבורנו. ערבות הדדית, אחדות, רעות הן לא מכבסת מילים- הם ערכים באמת.
