גדי איזנקוט
גדי איזנקוט צילום: עודד אנטמן

הרמטכ"ל לשעבר גדי איזנקוט מתייחס לראשונה למועמדותו לתפקיד מנהל המאבק בקורונה.

בראיון לעיתון "ידיעות אחרונות" סיפר איזנקוט כי היה ניסיון של קבוצת אנשי צבא לקדם את מועמדותו לתפקיד הפרוייקטור לטיפול במשבר, אך הוא לא צלח.

"אני יודע שהייתה קבוצה מאוד רצינית בראשות טל רוסו. הם הציעו אותי, אני לא יודע דרך מי. הם שאלו אותי, 'אם יפנו אליך, אתה תיעתר?' אמרתי שאני חייל של המדינה לכל משימה. אבל לא חזרו אליי וזה לא הבשיל. אני לא מכיר מישהו רציני שהיו פונים אליו והוא לא היה מניח את כל הדברים האחרים בצד ומתגייס".

לדעתו של איזנקוט, "השלב הראשון נוהל בצורה סבירה, גם ביחס למדינות העולם. מה שהיה צריך לעשות בהמשך זה לבנות מבנה רציף של ניהול ושליטה שיודע לטפל גם בגל השני באופן איכותי. לפי התוצאות, זה לא בוצע. אני חושב שחבל, יש בזה סיכונים. אבל עדיין לא מאוחר לבנות אופרציה כזו".

לדבריו, איש צבא יוכל להוות יתרון משמעותי על פני אחרים, אם ינהל את המשבר. "היתרון של אנשי צבא זה שהם יודעים לחשוב על אסטרטגיה רבתי, לקרוא נתונים, לבצע הערכת מצב. אנשי צבא יודעים גם להחליט החלטות שלא מותנות בחדשות של השעה שמונה. הם מסתכלים חודש או שנה קדימה ויודעים להצביע על מגמות".

"הבעיה שנחשפה כאן, זה שמדינת ישראל לא השכילה לבנות מבנים ארגוניים שיודעים לטפל באתגרים שנוגעים בכלל מרכיבי הביטחון הלאומי, והם לא עניין ביטחוני נטו. אם זה היה עניין ביטחוני נטו, יודעים איך לטפל בו — יש קבינט, יש משרד ביטחון, יש צבא, יש שב"כ, יש מוסד וכולם יודעים להירתם. פה יש אירוע אחר, מורכב יותר. ההנחה צריכה להיות שיהיה גל נוסף, חמור יותר, והנחה נוספת שזה ילווה אותנו לפחות עד סוף 2021. לכן נדרש פה מענה רציף ואיכותי", הוסיף אינזקוט.

לדעתו יש גם לדאוג לשילוב נכון של הצבא בהתמודדות. "זה אירוע בריאותי, אבל הוא נוגע לכלל מרכיבי הביטחון הלאומי. לכן אני חושב שזה אירוע שצריך להיות מנוהל ברמה הלאומית, ושמערכת הביטחון וצה"ל צריכים לתפוס בו מקום משמעותי. מכיוון שצה"ל הוא צבא העם, יש קו שצה"ל משכיל לא לחצות אותו — הוא מסייע בכל מה שאפשר, הוא מעמיד לרשות המדינה את מערכות המידע שלו והיכולת להבין את העובדות, אבל מי שצריך לקבל החלטה על סגירת שכונות למשל, זה לא חיילים. מי שצריך להמליץ על גובה הקנס למי שלא עוטה מסכה, זה לא חיילים. זה קו שאסור לחצות".