עשר שנים מלאו היום (ראשון) לפטירתו של הרב יהודה עמיטל זצ"ל, מותיקי הרבנים בציונות הדתית, מראשי ישיבת הר עציון באלון שבות וממקימי תנועת מימ"ד.
בשבת האחרונה העבירו תלמידיו של הרב עמיטל, בוגרי ישיבת הר עציון, למעלה ממאה שיעורים ברחבי הארץ והעולם לזכרו.
הערב בשעה 18:00 תקיים ישיבת הר עציון אזכרה במלאת 10 שנים לפטירתו והיא תועבר בשידור חי באתר ערוץ 7.
הרב חיים נבון כתב מוקדם יותר היום בחשבון הפייסבוק שלו: "עשר שנים מלאו לפטירתו של מורי ורבי הרב עמיטל זצ"ל, וכשאני מנסה לחשוב מה לשתף מכל מה ששמעתי ממנו וששמעתי עליו, אני שוב ושוב חוזר לאמרה אחת שלו".
"הרב קוק אמר שאם החורבן היה בגלל שנאת חינם, התיקון יהיה באהבת חינם", כתב הרב נבון. "על זה היה אומר הרב עמיטל, ניצול השואה: אמירה כזו הייתה נכונה לפני השואה. אבל אחרי השואה, כל יהודי שבוחר להמשיך להיות יהודי, אף שהוא יודע איזה מחיר משלמים על זה - כבר על זה הוא ראוי לאהבה רבה. אחרי השואה, אהבת יהודים אינה אהבת חינם".
הרב יהודה עמיטל (קליין) נולד בשנת תרפ"ד 1924 בטרנסילבניה שבהונגריה. בשנת 1944, עם הכיבוש הנאצי, נלקח למחנה עבודה בו שהה כשמונה חודשים. "הייתי זמן קצר מאוד בגטו ", ספר בעבר הרב עמיטל, "ואז נשלחתי למחנה עבודה". במהלך חודשי שהותו במחנה, הצליח הרב עמיטל לשמור על כשרות. "כשנפרדתי מהורי, אבי אמר לי: 'אני בטוח שאתה תגיע לארץ ישראל'". הרב שוחרר באוקטובר 1944 ושב לעירו, נאג'-ואראד. הוריו, אחיו ואחותו נרצחו בשואה.
בהגיעו לארץ המשיך הרב עמיטל את לימודיו והוסמך לרבנות. יום אחרי הכרזת העצמאות התגייס לצה"ל ולחם במלחמת העצמאות.
הרב עמיטל לימד בפרדס חנה, היה ממקימי 'ישיבת הדרום' ברחובות וכיהן כראש ישיבת ההסדר 'הר עציון' שבגוש עציון. "לקחתי על עצמי להיות ראש ישיבה משום שידעתי שאני צריך למלא את מקומם של חברים שלא ניצלו. זה נתן לי כוח לעשות משהו. העובדה הזאת שאני בין הבודדים שנשארו, זה נתן לי כוח. אחרת לא הייתי מקבל על עצמי תפקיד כזה. אני לא בא מבית רבנים ומנהיגים", סיפר. הרב עמיטל היה ממייסדי תנועת 'מימד' בשנת 1988, ובשנת 1995 כיהן כשר בממשלה. לאחר פרישתו מהחיים הפוליטיים, שב לעבודתו החינוכית כראש ישיבת ההסדר 'הר עציון'.
על החלפת שם המשפחה שלו סיפר הרב עמיטל: "יש פסוק שאומר 'שארית ישראל כטל' (מיכה ה', ו'). הרגשתי שהפסוק מתאר את המצב בו היינו בזמן מלחמת השחרור, כשהיינו בודדים ונלחמנו לבד כמעט נגד כל העולם כולו. חיפשתי איזה שם – אהיה כטל לישראל."
יום שחרורו של הרב עמיטל על ידי הצבא האדום באוקטובר 1944, היה יום שמחת תורה. על כך הוא אמר: "אצלי כל חג זה בעיה. בשמחת תורה, לדוגמא, דיברתי בישיבה על השואה, לא יכולתי לעבור שמחת תורה בלי השואה. לשואה, יש השלכות על כל החיים שלנו. כל מה שיש בארץ זה קשור לשואה, הכל מושפע מהשואה באופן בלתי מודע. זה משחק תפקיד גדול בחיים שלנו בארץ – כל פחד הקיום, ההישרדות".