​​​​​​​שב"כ יוכל לסייע למשרד הבריאות בחקירות האפידמיולוגיות עד ינואר 2021

ועדת החוץ והביטחון אישרה: משרד הבריאות ישיק את אפליקציית המגן 2.0 בתוך שבוע מאישור החוק במליאת הכנסת.

ערוץ 7 , כ"ז בתמוז תש"פ

צבי האוזר
צבי האוזר
צילום: דוברת הכנסת, עדינה ולמן

ועדת החוץ והביטחון בראשות ח"כ צבי האוזר (דרך ארץ) אישרה היום (א') את הצעת חוק הסמכת שירות הביטחון הכללי לסייע במאמץ הלאומי לצמצום התפשטות נגיף הקורונה, אשר תהיה בתוקף עד ה-20 בינואר 2021.

שמה של הצעת החוק עוד ישונה, כדי להדגיש את החשיבות שרואה הוועדה בכך שלצד האפשרות להסמיך את שב"כ לסייע למשרד הבריאות, יעשה משרד הבריאות שימוש במקביל גם בטכנולוגיה אזרחית לאיתור מגעים, ושניהם למטרת המאבק בהתפשטות נגיף הקורונה ובלימת שרשראות ההדבקה.

על פי הצעת החוק, ראש הממשלה וראש הממשלה החליפי יביאו לממשלה הצעה להסמכת שב"כ, לתקופה שלא תעלה על 21 יום, בכל פעם. הממשלה רשאית לאשר את הסמכת שב"כ לסייע למשרד הבריאות בביצוע חקירות אפידמיולוגיות, אם שוכנעה כי קיים צורך מיידי וממשי בכך בשל חשש להתפשטות רחבת היקף של המחלה.

הממשלה לא תסמיך את שב"כ אלא אם שוכנעה גם כי לא קיימת חלופה מתאימה להסתייעות בשב"כ ביחס לסיכון הנשקף לציבור מהמחלה, ולאחר שהונחה לפניה המלצת צוות השרים אשר הוקם לנושא.

על פי הצעת החוק, צוות השרים יבחן כל העת את הצורך בהמשך ההסתייעות בשב"כ, בהתחשב במצב התחלואה, בתרומת הסיוע של השב"כ לצמצום התחלואה ובקיומן של חלופות, והכל תוך התחשבות בפגיעה בזכות לפרטיות, תוך קבלת חוות דעת של הרשות להגנת הפרטיות. צוות השרים ידווח לממשלה על ממצאיו והמלצותיו לעניין המשך הצורך בהסתייעות בשב"כ, ואם לא יימצא הצורך בהמשך ההסתייעות, תבטל הממשלה את ההסמכה.

לאחר ההסמכה, יהיה רשאי משרד הבריאות להעביר לשב"כ בקשה לקבלת סיוע, ובלבד שמספר החולים החדשים, באותו יום או ביום שקדם לו, עלה על 200. יו"ר הוועדה אמר לחברי הוועדה במהלך הדיונים על הצעת החוק כי הוא רואה יתרון ברור לקביעת קריטריון חד, ברור ושקוף לציבור, אשר חריגה ממנו ניתן לראות כהתפרצות של הנגיף, וככזה החליטו חברי הוועדה לאמץ את רף ה-200 חולים ביום.

ועדת חוץ וביטחון
צילום: דוברת הכנסת, עדינה ולמן

חברי הוועדה קיבלו את עמדת הייעוץ המשפטי לוועדה, בראשות עו"ד מירי פרנקל שור, כי יש להבטיח פיקוח פרלמנטרי של הוועדה על החלטות הממשלה בנושא. חברי הוועדה הוסיפו להצעת החוק סעיף הקבוע כי החלטת ההסמכה של הממשלה תועבר לוועדת החוץ והביטחון, והוועדה תדון בה עד 5 ימים לאחר פרסומה. הוועדה רשאית לאשרה, לקצר את תוקפה, או לא לאשרה, ואם החליטה לא לאשר, יפקע תוקף הסמכה תוך 24 שעות מהחלטתה.

עם זאת, יו"ר הוועדה סבר כי ייתכן מצב בו הוועדה לא תראה צורך לבקר את החלטת הממשלה, והוועדה, יכולה לבחור שלא לדון בהחלטה, ואז יראו את ההחלטה כאילו אושרה, אך בכל מקרה לא ייתכן מצב שהוועדה לא תדון בשתי החלטות ברצף.

הוועדה החליטה לחייב את משרד הבריאות, במסגרת הצעת החוק, להשיק טכנולוגיה לאיתור מגעים (יישומון 'המגן 2.0') תוך שבוע מיום פרסומו של החוק, להפיץ אותה ולקדם את השימוש בה בקרב הציבור הרחב.

הוועדה קבעה כי הטכנולוגיה תהיה ללא עלות, ושימשו בה יעשה רק מתוך רצונו החופשי והסכמתו של המשתמש. יתרה מכך הוועדה חייבה בהצעת החוק את שר הבריאות לגבש תכנית לאומית לעידוד השימוש בטכנולוגיה זו, ולהקצות את התקציב הדרוש למימוש התכנית, וכל זאת גם תוך שבועיים ממועד פרסום החוק.

יו"ר הוועדה סיכם עם משרד הבריאות במהלך דיוני החקיקה, כי כל אדם אשר יקבל הודעה על היותו חולה מאומת, יקבל בהודעה גם אפשרות לשתף עם כלל המגעים שלו את היותו חולה, דרך יישומון המגן, וכן אפשרות נפרדת לשתף עם החוקרים האפידמיולוגיים את נתוני המיקום שלו, וכל זאת במטרה, אם יבחר אותו אדם, לקצר את זמני כניסתם לבידוד של מי שייתכן ונדבקו ממנו.

הצעת החוק מבהירה כי השב"כ לא יעמוד בקשר עם חולה או עם אנשים שבאו במגע קרוב עם חולה וכן לא יעסוק בפעילות פיקוח ואכיפה על הפרת חובת בידוד, ואף לאן יסייע להן.

עוד קובעת הצעת החוק כי אדם שקיבל הודעה על כך שהיה במגע קרוב עם חולה, ומשום כך חייב להיכנס לבידוד, יהיה רשאי לפנות למשרד הבריאות בבקשה לבחינה חוזרת של הנתונים שעל בסיסם התקבלה ההודעה, ונקבע כי משרד הבריאות ישיב להשגה תשובה מנומקת, בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ-24 שעות מהגשתה.

בכך אימצה הוועדה את הצעתו של ח"כ אבי דיכטר לקיצור של תקופת המענה, אשר עמדה על 3 ימים בהצעת החוק הקודמת שאישרה הוועדה, מתוך רצון של הוועדה לוודא את השתפרות משרד הבריאות, ולחזק את אמון הציבור במערכות. בהקשר זה יצוין כי במהלך הדיון היום ערך ח"כ אוריאל בוסו ניסוי, התקשר למוקד משרד הבריאות, והפסיק לאחר כ-30 דקות בהן לא קיבל מענה.

הצעת החוק קובעת את סוגי המידע אותו רשאי השב"כ לעבד, וסוגי המידע אותו רשאי להעביר למשרד הבריאות, אודות אדם שאובחן כחולה, ואנשים שבאו עמו במגע בקרוב, בתקופה של עד 14 ימים לפני אבחונו כחולה. הצעת החוק קובעת גם את משך הזמן בו יישמר המידע בשב"כ ובמשרד הבריאות.

נוסח הצעת החוק שאושר בוועדה מרחיב ומחדד את המידע אשר מחוייבים השב"כ ומשרד הבריאות לדווח לוועדת החוץ והביטחון בכל שבוע על פעילותם לאור הצעת החוק. כמו כן משרד הבריאות יעביר דיווח שבועי לוועדה על כמות המשתמשים שהתקינו את יישומון המגן 2.0, כמות האנשים המצויים בבידוד בשל התראה שקיבלו מיישומון זה, והיקף התקציב שהושקע בקידום השימוש ביישומון.

בדיון היום ביקש יו"ר הוועדה להמשיך ולברר את סוגיית המוכנות של הממשלה לקדם בקרב הציבור את השימוש ביישומון המגן 2.0 לאחר השקתו, לאור חוסר הבהירות בתובות אשר קיבלה הוועדה בדיונה ביום חמישי, ולמעשה לאורך כל דיוניה בנושא החלופות האזרחיות לשימוש בכלי השב"כ.

מנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' חזי לוי, שלח היום מכתב ליו"ר הוועדה, בו הוא מתחייב לקידום מהיר של היישומון, תוך השקעה של כ-8 מיליון ש"ח בקמפיין ציבורי משמעותי. עינב שימרון גרינבוים, סמנכ"ל הסברה ויחב"ל במשרד הבריאות, מסרה לוועדה כי כ-4 מיליון ₪ יושקעו בקמפיין הערוצי הדיגיטל, כ-3 מיליון ₪ בערוצי הטלוויזיה, והשאר בעיתונים וברדיו. קמפיין הדיגיטל, אמרה, יעלה עוד השבוע, עם התאמה לקהלי יעד שונים, ולאורך הדרך, לאור התוצאות, המשרד ערוך להשקיע מאסים נוספים בנושא, אם יידרש.

פיני יצחקי, ממטה הסברה הלאומי, נשאל ע"י יו"ר הוועדה, האם השקת היישומון אינה נתפסת כמאמץ הסברתי לאומי, ומשום כך צריכה להיות מובלת ע"י המט ההסברה שהוקם בדיוק לצרכים אלה? יצחקי השיב כי "המנדט שלי הוא תכלול כלל מאמצי ההסברה, אך גורמי המקצוע המובילים את הנושא הם משרד הבריאות וכן המשרד לענייני מודיעין, אשר ישולב בנושא באופן כלשהו", וכי הוא מובחן לבחון מולם אפשרות של לקיחת אחריות.

יו"ר הוועדה עמד על כך כי יקבל יעדים ברורים של כמות הורדות של היישומון, לפי ציר זמן מסוים, על מנת שהוועדה תוכל להשתמש בקריטריון זה כדי לעקוב אחר הצלחה או כישלון של הקמפיין. רונן הרלינג, מ"מ מנכ"ל המשרד לענייני מודיעין – המשרד עליו הטילה הממשלה את תכלול בחינת החלופות האזרחיות לכלי השב"כ – הזכיר כי כבר בדיונים קודמים אמר כי החל מאחוז דו ספרתי של אזרחי המדינה יש ליישומון אפקטיביות מסוימת, אך הודה כי בעת כתיבת תפיסת ההפעלה של החלופות, עליה המשרד עמל, לא נקבע מספר יעד של הורדות לצורך הגדרת אפקטיביות גבוהה של היישומון.

יו"ר הוועדה פנה לרפי מירון, ראש אגף טכנולוגיה במטה לביטחון לאומי, וביקש מהמטה, אשר אמור לתכלל את כלל המשימות הלאומית בנושא המאבק בנגיף הקורונה, וביקש ממנו לנסות להתחייב הוא ליעדים מדידים לגבי היישומון. מירון השיב על פי ההסכמה של חלוקת האחריות בין כלל גורמי הממשלה, המגן 2.0 הוא באחריות של משרד הבריאות מהפיתוח ועד לשיווק לאזרח. מירון הסכים עם יו"ר הוועדה כי מדובר במאמץ לאומי, אבל הוא אינו גורם היודע לשפוט קמפיין הסברה מבחינת עלויות ותכנים, והוא סומך על משרד הבריאות, לשכת הפרסום הממשלתית והגורמים איתם הם נועצים.

יו"ר הוועדה המשיך והתעקש על יעד קונקרטי של הורדות ציר זמן, ומירון השיב כי החשיבות היא לאפקטיביות לפני החורף, ולכן יעד להצלחה, ככל שינקבו בו גורמי המקצוע, צריך להיות מושג בתחילת ספטמבר, כלומר בעוד בחודש וחצי.

לאחר סיום הקראת סעיפי החוק והדיון בהם, דנה הוועדה בעשרות הסתייגויות שהגישו חה"כ אורנה ברביבאי, אלעזר שטרן, אלי אבידר וסיעת מרצ. חלק מההסתייגויות הוטעמו כבר במהלך דיוני הוועדה, בנוסח הוועדה, ואלו שלא עלו להצבעה ונדחו כולן ברוב קולות.

לאחר מכן העלה יו"ר הוועדה, ח"כ האוזר, את הצעת החוק כולה לאישור לקריאות שניה ושלישית. ההצעה אושרה ברוב קולות, כאשר חה"כ גדעון סער, שרן השכל, איתן גינזבורג, מיכאל מלכיאלי ויו"ר הוועדה תמכו, אל מול התנגדותם של חה"כ אבידר, משה יעלון, יואב סגלוביץ' ומאיר כהן.

יו"ר הוועדה הגיש בקשת דיון מחדש על אישור הצעת החוק, וזו, כאמור, תדון מחר, בשעה 11:30 בחדר ועדת החוץ והביטחון. אם תדחה הרביזיה, צפויה הצעת החוק לעבור לדיון מליאת הכנסת כבר מחר, ואם תאושר הצעת החוק, תכנס מיידית לתוקפה הסמכת שב"כ לסייע למשרד הבריאות למשך 21 יום.