"ייתכן שתידרש התערבות צבאית באיראן"

במלאת חמש שנים להסכם הגרעין עם איראן עורך סגן נשיא מכון ירושלים לאסטרטגיה סיכום מדאיג ומזהיר: יש לוודא שטראמפ לא נסוג מהסנקציות

שמעון כהן - ערוץ 7 , כ"ט בתמוז תש"פ

"ייתכן שתידרש התערבות צבאית באיראן"-ערוץ 7
כור מים כבדים באראק, איראן
צילום: רויטרס

השבוע צוין יום השנה החמישי להסכם הגרעין שנחתם על ידי נשיא ארה"ב, ברק אובמה, מול האיראנים. האם כעבור חמש שנים ניתן לומר שההסכם קירב אותנו למטרותיו או אולי להיפך?

דיויד ויינברג, סגן נשיא מכון ירושלים לאסטרטגיה וביטחון, מתייחס לסוגיה בראיון לערוץ 7 וקובע: "אנחנו במצב קשה מול האיראנים שמנסים לייצר פרוזדור שליטה יבשתי שיעי מהמפרץ ועד המזרח התיכון, כולל חלקים גדולים של עיראק סוריה ולבנון.

היא מקימה בסיסים אוויריים וימיים בים התיכון ובים האדום ובעיקר בסוריה כדי להגדיל כוח במזרח התיכון, היא מכניסה כוחות מליציה באזורי סכסוך נוספים כמו תימן, היא מחרחרת מדון ומסייעת לחתרנות בהרבה מדינות במזרח התיכון, היא מתמקדת בערעור המשטר הירדני, מחמשת זרועות גרילה בגבולנו הצפוני והדרומי, חיזבאללה וחמאס וג'יהאד איסלאמי וכך גם מחתרות ביהודה ושומרון. איראן מממנת טרור נגד מטרות ישראליות ויהודיות ברחבי העולם ובונה יכולת גרעינית לטווח הארוך".

"איראן במלחמת סתרים ארוכה מאז תחילת שנות השמונים נגדנו והיא ממשיכה בכך. הסכם הגרעין שחתם ממשל אובמה עם האיראנים לא עצר את החתירה האיראנית באזור ולא את התכנית הגרעינית שלה".

בדבריו מביע ויינברג דאגה ממציאות בה בקדנציה השניה, אם ייבחר, ינסה טראמפ לנסות ולהגיע להסדר היסטורי עם האיראנים. "ממשל טראמפ נהג בתבונה כשהוא ניפץ את הסכם הגרעין של אובמה וכאשר הממשל שלו הטיל סנקציות על ייצוא הנפט שלהם. אסור שהאמריקאים ייסגו מהלחץ הכבד על איראן. לא רק ביידן עלול לעשות זאת, אלא גם טראמפ עלול לרצות להגיע להסדר היסטורי עם האיראנים כמו שניסה מול סין, צפון קוריאה והפלשתינים. מדובר בדפוס פעולה קבוע, קודם מגיע לחץ כלכלי, אחר כך שיחות מהירות שמטרתן הסכם היסטורי שעלול להיות מסובך ומעורפל יותר מאשר בעל ערך ולכן מדינת ישראל צריכה להיזהר בעניין הזה".

"עד שהוא עומד לבחירה טראמפ נמנע מלפעול מול האיראנים מה שיקשה עליו להיבחר שוב, וכך גם בעימות הכלכלי עם סין", אומר ויינברג ומציג את חמש הנקודות שיש להסדיר מול האיראנים: "האחד הוא סוף מוחלט לתכנית הגרעין האיראנית כולל העשרת אורניום לייצור הפלוטוניום לצמיתות וללא תאריך פקיעה. אצל אובמה יש תאריך פקיעה שמתקרב. העניין השני הוא להציב משטר בדיקות חודרני בניגוד למשטר החלש והמגוחך שנקבע בהסכם של אובמה. שלוש, סוף לתכניות פיתוח הטילים הבליסטיים. ארבע, נסיגה מהמוצבים הקדמיים בסוריה שאותם היא בונה כדי לאתגר אותנו. חמש, הפסקת המימון האיראני ליכולות הצבאיות של חיזבאללה וחמאס. כל עסקה עם איראן שלא תכלול את זה תהיה מסוכנת ולא ברת קיימא".

"האיראנים משחקים את המשחקים הקבועים שלהם. הם מציעים ויתורים מזויפים כמו הפסקת יירוט מיכליות הנפט בתמורה להסרת הסנקציות האמריקאיות על ייצוא הנפט. הם מסלפים דברים, מעמידים פנים שהם עושים ויתורים בזמן שהם לא עושים ויתורים כלל".

בדבריו דוחה ויינברג את התיאוריה לפיה דווקא הנסיגה של טראמפ מההסכם היא שהובילה להפקרות ולחוסר פיקוח. "אובמה חתם על ההסכם עם האיראנים שלא היו בו מרכיבי פיקוח רציניים ובנוסף הוא גם חתם על עסקה איתם בנושא הגרעיני שעוד מעט פוקעת ונותנת להם אפשרות חופשית לפיתוח נשק גרעיני, ובנוסף לזה לא נכללה התייחסות למשטר האיראני ולהתנהגות שלהם באיזור כולו. לכן נדרשת עסקת חבילה שתעסוק בכל המרכיבים או שתידרש התערבות צבאית שתעצור את ההתקדמות האיראנית בגרעין ובסוריה".

להערכתו של ויינברג התערבות צבאית שכזו קרובה. "יתכן שאנחנו פוזלים גם לאפשרות הצבאית. בראש ובראשונה ישראל, כי ישראל מחויבת לכך שאם ארה"ב לא תעצור את מירוץ הגרעין האיראני נפעל גם באמצעים המוגבלים שיש לנו. בוודאי שמנו לב לסדרת הפיצוצים המסתוריים שהיו באיראן בששת השבועות האחרונים, כולל פגיעה במתקני גרעין בנתאנז, שם הציבו האיראנים צנטריפוגות מתקדמות להעשרה מהירה של אורניום. מובן שאנחנו לא יודעים מי אחראי לפיצוצים הללו, אבל ניתן לנחש שלארה"ב ולישראל יש ידיעה רבה יותר לגבי מה שעומד מאחורי הפיצוצים הללו. הכוונה היא לומר לאירנים שהמודיעין המערבי מודע לכל מקומות המסתור שלהם ויגיע לכל מקום, ולכן לא כדאי להם להמשיך בתכניות הגרעין הללו ולהתמקם על גבולנו הצפוני בסוריה ובוודאי לא כדאי להם לנסות לפגוע בתשתית אזרחית ישראלית כמו שהיה באחרונה. נוכל לפגוע בכל תשתית איראנית אזרחית פי כמה וכמה".