ציפורה קולט, מחברת הספר 'עוגן של תקווה', חושבת שהמסר העולה מספרה יכול להביא תקווה ועצה רבה להתמודדות בזמן משבר הקורונה.
"הספר הוא אוטוביוגרפיה ומספר על חוויות והתמודדויות שונות במצבים מאוד מאתגרים", אומרת קולט.
לדבריה, "מדובר קודם כל בעלייה לארץ ישראל שהיתה חוויה עצומה עבור כל המשפחה ואני הייתי בת עשר כשזה קרה, לצד התמודדות עם השינויים והרגלי המנטליות. אני זוכה להביא את כל הפנים של הדברים".
"ההתמודדות הבאה היתה המפגש עם מי שהיה בעלי הראשון. הייתי צעירה מאוד, בת 19 כשהתחתנו, מלאה מאוד באידיאולוגיה וברצון לא לשפוט. התחתנתי איתו למרות שהיה גרוש וגדול ממני ב-20 שנה. אני פורשת את הקשיים, הבעיות בשלום הבית ובסופו של דבר את הבריחה מארה"ב וממנו", מוסיפה קולט. "אני משתדלת ללוות את הדברים לא רק בתיאור אלא מספרת גם כמה חסד היה וכמה הקב"ה היה איתי".
קולט התמודדה גם עם מחלת הסרטן לפני 20 שנים וגם אותו הצליחה לנצח. "גם מהתקופה הזו יש לי המון תובנות, של שמחה לצד עצב. "כל הספר שזור בהמון אמונה ובתובנות שאני מנסה להעביר הלאה".
לדעתה יש למסרים שבספר דרך לגעת בהרבה בעיות שנתקלים בהם בימים אלה. "כל התמודדות יכולה להוליד כוחות נפש עצומים. דווקא בקורונה אנחנו יכולים לראות שלצד הקושי הגדול - של חרדה וחוסר ודאות לגבי מה שהולך להיות והריחוק מהילדים והנכדים - אפשר לזכות ולראות דברים חיוביים".
"יש עכשיו את ההזדמנות להיות כל המשפחה יחד וזה מאחד, משמח ולעתים אפילו קצת מעצבן, אבל בעיקר בונה את הנפש וגורם לנו להסתכל פנימה. זה מדהים לראות איך כל משפחה מרגישה שהמפגשים הללו הם זכות שלא היתה תמיד קודם", מסכמת ציפורה קולט.