שרה העצני הכהן
שרה העצני הכהןצילום: חזקי ברוך

מחר (רביעי) צפוי להתקיים בכנסת דיון מיוחד על שחרור גופת המחבל סאדק גראבלי שרצח את דוד משלי בשנת 94' ומת ממחלה בכלא הישראלי. חברי הכנסת מתן כהנא ועוזי דיין מובילים את הקריאה למנוע את מסירת גופתו.

שרה העצני הכהן, ראש תנועת 'ישראל שלי' שחברה למטה המאבק נגד עסקאות טרור, לא שוקלת את הסיכויים לנוכח ניסיון העבר, אלא מעדיפה להתמקד במה שראוי ונכון שיקרה.

"אני לא יודעת מה הסיכוי ולא עושה את חשבונות הממשלה. אני יודעת מה ראוי שיקרה. אנחנו מציינים בימים אלה שש שנים ל'צוק איתן' ולחטיפת גופותיהם של הדר גולדין ואורון שאול ואזכיר גם את אברה מנגיסטו ואת הישאם אסאעד שמוחזקים בידי חמאס בעזה. הדרישה, גם ובעיקר של המשפחות השכולות, היא היא לשחרר את הגופות על ידי לחץ אחר ולא על ידי שחרור מחבלים".

"הקמנו מטה של כמה ארגונים שיפעיל לחץ בכיוון הזה וימנע עסקאות כאלה שמביאות רק להמשך הטרור ולא לעצירה של מעגל האימה הזה", אומרת העצני הכהן המבהירה כי גם אם את המאבק מובילים שני חברי כנסת הראי שקולם הוא קול הגיוני ופופולארי. "לא פופולארי, בעיקר לא בימין, לשחרר מחבלים. צריך להבין את הסיטואציה שבה חמאס מחזיק בגופות חיילים ובשני אזרחים ומדינת ישראל לא יכולה לעמוד מנגד. הפתרון שלא ניסינו עדיין הוא שינוי מאזן האימה. עד היום ישראל משחררת ומשחררת ואנחנו אומרים שצריך לשנות משהו אחר".

"משפחת גולדין דורשת מתחילת הדרך לא לשחרר מחבלים, אלא לנסות ליצור לחץ על חמאס בדרכים אחרות. זה דבר שלא נוסה במלוא מובן המילה", קובעת העצני הכהן וכשהיא נשאלת אם נבחנות גם הזירות האחרות היא משיבה כי "ברמה המשפטית משפחת גולדין עושה לילות כימים ורצה בכל העולם עם משפטנים בינלאומיים. מדובר במאמץ משותף וכולל בשדה המשפטי הפוליטי והבינלאומי. אני לא יודעת אם זה יצליח אבל יודעת שזה מה שראוי שיקרה. הקמנו את הטה הזה כשהתחילו לדבר שוב על עסקה עם חמאס. זה היה בימים הראשונים של הקורונה. התאגדנו כמה ארגונים כדי להביע את העמדה החד-משמעית הזו שלא משחררים מחבלים בתמורה לכל דבר".

העצני הכהן מזכירה כי מסקנות דו"ח שמגר שגובש אחרי עסקת שליט בעקבות בקשת ממשלת ישראל התקבלו פיזית על ידי הממשלה אך מעולם לא התקיימה הצבעה על מסקנותיו של הדו"ח, כלומר "לא קיבלו אותו באופן רשמי. ממשלת ישראל לא רוצה לכבול את הידיים של עצמה אבל אנחנו כאן כדי להפעיל לחץ מלמטה כדי לבלום שחרור סיטונאי של מחבלים".

ואולי, שאלנו, כל עוד מדובר בשחרור מחבלים הבקשה מובנת שכן אלה חוזרים למעגל הטרור, אך כאשר מדובר בגופות מחבלים, כמו במקרה הנדון כעת, יש מקום לשקול זאת שוב ולא לנהוג כפי שנוהג חמאס? "אין לי שום סנטימנטים לאותו מחבל שרצח אדם בבית שלו, או כלפי המשפחה שלו. אין שום סיבה למחוות הומניטאריות לחמאס מעבר למה שמפיק לנו ערך כלשהו או ביטחון. מניעת שחרור הגופות זה המעט שאנחנו יכולים לעשות כדי להפעיל איזשהו לחץ על חמאס. אני לא יודעת אם זה אפקטיבי, אבל אם לא נעשה את זה, איך נוכל להסתכל על עצמנו במראה?".