"אנחנו במצב חירום חברתי"

עובדת סוציאלית בקריאה למנהיגי הציבור: קחו חלק בזעקה! השמיעו אמירה רוחנית, ערכית גם בתחום הסוציאלי!

שרה קדויל , כ"ט בתמוז תש"פ

"אנחנו במצב חירום חברתי"-ערוץ 7
מחאת העובדות הסוציאליות
צילום: Miriam Alster/Flash90

אנו נמצאים בימי בין המצרים, ימים בהם "נחרבנו ונחרב העולם עימנו" (הרב קוק). החורבן התחיל מבפנים, מחברה שהתנהלה בחוסר מוסריות, שלא דאגה לחלשים שבה, שהיתה עסוקה בפילוג.

אני עובדת סוציאלית בכפר נוער, ובשבוע שעבר השתתפתי בהפגנות העובדים הסוציאליים, לצד עובדים סוציאליים מכל גווני החברה הישראלית.

העובדים הסוציאליים החלו בשביתה לפני 16 יום בדרישה לשיפור תנאי העבודה, לצמצם את העומס על כל עובד, לשיפור תנאי השכר ולמוגנות.

עבודה סוציאלית היא מקצוע חברתי, ותפקיד עו"ס קיים במוסדות מגוונים, מוסדות רווחה, פנימיות וכפרי נוער, בתי חולים, בתי אבות, מסגרות של בריאות הנפש, מסגרות שיקום ועוד.

תפקיד העו"ס תמיד יהיה לתת מענה ותמיכה בקצוות הכאובים יותר והמורכבים יותר. האוכלוסיות שנעזרות בשירותים של העובדים הסוציאליים יהיו בדר"כ אוכלוסיות חלשות יותר או אנשים שנתונים במשבר או מתמודדים עם קושי.

העומסים הקיימים כיום על העובדים הם רבים מאד. עובד סוציאלי צריך לעשות תיעדוף בין מקרים דחופים למקרים דחופים יותר. איזורי הפעולה תמיד מורכבים. העבודה היא תהליכית והתוצאות לא מדידות בצורה מתמטית.

אבל יותר מכך- חלק ניכר מהעבודה שלנו זו עבודה שקטה. זה להחזיק קול של תקווה , להיות אוזן קשבת, להרגיע, לתת כיוון, לדבר על עתיד רצוי. לעזור להרים את הראש מעל המים.

לצערי שביתת העובדים הסוציאליים עוברת ללא צעקה ציבורית משמעותית. יש לא מעט סיפורים על מקרים מורכבים שלא יכולים לקבל כרגע מענה, אבל השמירה על הפרטיות ועל כבוד הפונים משאירה את מרבית העשייה בצנעה. הנזק החברתי גם הוא יתן את אותותיו רק לאחר תקופה.

שביתת האחיות שהחלה אתמול ונגמרה כמעט מיד, עת התקבלו הדרישות (המוצדקות) שלהן, מעמידה ראי כואב על היחס לשירותי הרווחה בישראל.

שר האוצר אמר כי מדובר ב"מצב חירום בריאותי", ושר הבריאות דיבר על כך שהוא פעל, יחד עם האוצר, לתיקון במערכת שהורעבה במשך שנות דור, ושהם שמים סוף להזנחה במערכת שמשוועת לתקציבים ולתקנים וזקוקה לחמצן.

הדברים נכונים כל כך גם לגבי שירותי הרווחה, אבל לצערי בניגוד לשירותי הרפואה שמשרתים את כלל האוכלוסיות בארץ, שירותי הרווחה נותנים שירות לאוכלוסיות שקולן חלש, והן פגיעות וחלשות יותר.

אנו זועקים- לא פחות ממצב החירום הרפואי, מדובר במצב חירום חברתי!

הרחובות בוערים. אנשים רעבים ללחם, והאמינו לי, אנשים באמת רעבים ללחם. חוסר וודאות כלכלית, ריבוי מקרי אלימות בתוך המשפחה ומחוצה לה, בדידות של קשישים, מועקה נפשית ועוד. כל אלה מגיעים לפיתחן של העובדים הסוציאליים שנמצאים בחזית החברתית, חמושים ברצונם הטוב ובתחושת שליחות, אך חסרים כלים תקציביים, הגנה ותנאים מכבדים.

זוהי העת הנכונה והנצרכת ביותר לחיזוק חברתי. העם צמא לאמירה שתתן הכרה למצב ושתתן אופק, מבט רחב יותר.אנחנו צריכים לשנות את כיוון השיח!

חיזוק העובדים הסוציאליים ייתן כוח לעובדים עצמם, ישקם את ביטחונם ומעמדם ויתן להם כלים לעזרה ולעשייה למען הציבור.

הדרך להחזיר את אמון הציבור היא להאמין לו. להאמין שקשה, להאמין שהחושך כל כך סמיך עד שהתחושה היא שאין מה להפסיד, שהיציאה לרחוב היא לא קנטרנית אלא מצוקתית, ולבוא באמירה של מבוגר אחראי. לא לחלק מתנות חינם, שיתפוגגו בתוך הבור הגדול של החיסרון. אלא להגיד לכל אזרחי המדינה האהובה שלנו- בלי קשר להשתייכות פוליטית, ללא הבדל דת, גזע ומין- אנחנו ניתן כוח למקצוע שדואג לפניה של החברה בישראל.

אנחנו נעצים, נתקן מה שצריך, נכיר בתרומה ובצורך של השירותים הסוציאליים. בואו נבנה חברת חסד, בואו נרבה אהבה ועזרה לזולת. נהיה מחויבים לחלשים, נשמיע את קולנו כחברה. נפעל כדי להיבנות, ובעז"ה "העולם עימנו יבנה על ידי אהבת חינם". (הרב קוק).

ובואו נעשה את זה היום. כי כל יום שעובר יש עוד מישהו, שקולו אולי לא נשמע, שנפגע מהשביתה הזו.

ולסיום, אחת מסיסמאות המאבק של העובדים הסוציאליים היא "צדק, לא צדקה!". הכוונה כמובן היא שדאגה לחברה מתוקנת אינה בגדר נדבה, לפנים משורת הדין, אלא יסודית ובסיסית. יחד עם זאת, צדק וצדקה שורשם שווה. לא רק מבחינה לשונית אלא מבחינה מהותית.

"אין ירושלים נפדית אלא בצדקה, שנאמר (ישעיהו א, כז) : " ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה" (שבת קלט ע"א). "ואין ישראל נגאלין אלא בצדקה שנאמר: "ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה"." (משנה תורה לרמב"ם, הלכות מתנות עניים, פרק י').

בהסתכלות נכונה נראה כי כינון שירותים חברתיים והכנסת הדאגה לחלש כחלק מהמערכת המחייבת את החברה, היא הצעד המוסרי ביותר, הנכון ביותר ושיביא איתו בעזרת ה' בנייה של חברת מופת וגאולה, בניין הקומה החברתית ובניין הארץ.

אני פונה אל מנהיגי הציבור, מנהיגים רוחניים ואנשי עשייה- אנו זקוקים לאמירה חברתית חזקה, לתמיכה ולחיזוק כדי לקבל כלים להתמודדות עם סיר הלחץ החברתי שנוצר כאן. קחו חלק בזעקה הזו! השמיעו אמירה רוחנית, ערכית גם בתחום הסוציאלי!