"מנהיג צריך להיות גורם אקטיבי, לא פאסיבי, לא בחוסר מעש". את המשפט האלמותי הזה אמר יו"ר האופוזיציה בנימין נתניהו כנגד ראש הממשלה לשעבר מטעם 'קדימה' אהוד אולמרט אי שם ב-2006.
'קדימה' ואולמרט, סמלי הפניית העורף לערכי המחנה הלאומי – כבר לא חלק מחיינו. אבל נראה כאילו הפסיביות והיעדר היוזמה – אוחזות בחלקים מהשלטון בכל היבט.
ממשלת האחדות מתמודדת מול הקורונה, הכלכלה נסדקת, אך הנושא לשמו נבחר נתניהו – הריבונות הישראלית, הולך ומתמסמס. אין וואקום, ובמקום ניצול ההזדמנות לבצע מהלך היסטורי שבקונצנזוס, היוזמה הולכת ועוברת לגורמי הלחץ שלא נחים גם בתקופת הקורונה: הערבים (פת"ח-חמאס), אירופה, ולהבדיל השמאל בישראל.
אשתף אתכם, כי גם גורמים בתוך הליכוד חשים כך והמתחים הפנימיים בימין שכבר הפכו לאייטמים וסדר יום – מעצימים את מה שיכל להיות זניח במצב בו כולם היו מצופפים שורות לקידום ארץ ישראל.
למזלנו, בניגוד לתחושה שאולי אוחזת חלק מהאנשים בימין האידאולוגי, אנחנו לא צריכים, ואסור לנו, פשוט אסור, להיות פאסיביים.
העיסוק בארץ ישראל מתוך יוזמה ומעשה איננו, ומעולם לא היה, פריווליגיה שתחכה לימי שלווה. ארץ ישראל נקניתה בייסורים קשים פי כמה, בהפרחת השממה עוד לפני קום המדינה, באתגרים אדירים מול המנדט ומול הערבים, וכן, גם מול המלריה שדווקא בריכוזים שלה התמקם הישוב היהודי במאה הקודמת, מתוך אילוץ שאולי הקשה מאד, אך לא היווה שיקול בשאלת ישוב ארץ ישראל.
ההתיישבות תמיד נבנתה בצל אתגרים, ולא צריך ללכת רחוק. המחירים הכואבים ששילמנו אנו כמתיישבים וחלוצים, שולמו בנשיכת שפתיים, בהבנה שאין דרך אחרת ושאף אחד לא יעשה ציונות בעידן הפוסט, במקומנו. הכל נעשה בעוד אויבים מבית ומחוץ מתאמצים שניכשל.
המחירים של ההבלגה של הממשלות, הפסיביות, או גרוע מכך, 'יוזמות' החולשה והניתוק מארץ ישראל כמו אוסלו וההתנתקות – תמיד היו גבוהים פי כמה, גם כלכלית, והתפוצצו לנו בפנים, לנו ולכל החברה הישראלית.
כשהייתי בצבא למדתי שגם כאשר אינך מפעיל את הכוח, אתה בונה אותו ומתעצם. רצינו, ואנחנו עדיין רוצים (ויש לנו תכניות סדורות, נתניהו מכיר אותן היטב) לפעול להזנקת ההתיישבות וקליטת עוד חצי מיליון תושבים ביהודה ושומרון הריבונית. זה יקרה בעזרת ה' ויהיו מיליון יהודים ביהודה ושומרון.
אך עד אז לא ננוח, לא נהיה פאסיביים. נמשיך לבנות את כוחנו ולהתעצם. אינני אומר לאחרים מה לעשות וכיצד לפעול ויש הרבה דרכים שכולן משתלבות. אך דבר אחד ברור: גם כאשר ממשלת ישראל פסיבית ואיננה יוזמת, אנחנו פועלים, דוחפים ועושים.
וכשאני אומר "אנחנו" כוונתי למעל 8,000 אוהבי ארץ ישראל, שהתפקדו לליכוד במסגרת קבוצת ההתיישבות ("הליכוד שלי") שהוכיחה שהיא שחקן מרכזי במפלגת השלטון, וקצרה הישגים.
היוזמה שלנו בימים אלו מתבטאת בהתפקדות קבוצתית לליכוד שמתורגמת לשטח. ככל שההתיישבות מתעצמת ויוזמת, שעון החול – פועל לטובת ארץ ישראל. אולי זה קצת 'מאכזב' שזה כל כך פשוט ואפילו קצת בנאלי – אבל זה עובד.
את המאמץ האדיר הנחישות וההתמדה מול הממשלה לחזק את הישובים וההתיישבות ולהחיל ריבונות, אנו מתרגמים לשטח בעיקר בעזרת אותה פעולה קטנה ומשפיעה של עוד מתפקדת ועוד מתפקד שרוצים לעבור לצד היוזם והדוחף. נכון, ארץ ישראל נקנית ביסורים, אבל לפעמים היא נקנית גם בטפסים.