מעטפה. אילוסטרציה
מעטפה. אילוסטרציה צילום: ISTOCK

תעסוקה היא המפתח לקליטה מוצלחת, וישראל צריכה לשאוף שמרבית העולים יוכלו לעבוד ולהשתכר במקצועות שבהם עבדו בארץ מוצאם ובהם השקיעו. אך האם אמנם כל משרדי הממשלה נרתמים למאמץ הזה?

בוועדת העלייה והקליטה ממשיכים לפרק את המוקשים הבירוקרטיים שנערמים על דרכם של העולים.

יו"ר הוועדה ח''כ דוד ביטן (הליכוד) הדגיש כי ישראל, הזקוקה לרופאים ומהנדסים, צריכה להקל ולא להקשות על העולים החדשים בהכרה בתארים שלמדו בחו"ל. "השקענו כסף רב באקדמאים רבים שעזבו את ישראל לטובת תעסוקה והמשך לימודים בחו"ל - לפיכך חובה עלינו לברך את האקדמאים ואת ההנדסאים שהשקיעו מזמנם ומכספם ללימודים בחו"ל, ובוודאי לא להקשות עליהם בהליכי המרת הרישיונות לתעסוקה והכרה בתארים שרכשו במשך שנים במדינת המוצא שלהם".

ביטן התריע כי החקיקה בנושא מיושנת ויש להתאימה לעידן הנוכחי. כך למשל על משרד העבודה והרווחה והמל"ג להכיר בתארים שחלקם נלמדים באופן מקוון, על משרד הבריאות להכיר ברישיונות הרפואה במקצועות שאינם מוכרים בארץ - כפיזיותרפיסטים, אופטומטריסטים, קלינאי תקשורת, מומחים לרפואת פה ולסת ופודולוגים (מומחי כף הרגל). ביטן קרא למשרד החינוך ולמל"ג לאשר תארים לצרכי שכר התקפים גם למגזר הפרטי.

בדיון התברר כי לאחרונה השיק משרד החינוך אתר להגשת מסמכים מקוונים – אך הוא אינו פעיל. המשרד דורש מהעולים החדשים לקבל את התעודות בהגעה פיזית למשרד, ולא ניתן להעביר מסמכים באופן מקוון.

בנוסף, לאחרונה הקשה המשרד את הליך שקילת התארים ודורש מסמכים רבים, שהעולים החדשים לא יכולים להציג, והוא אף אינו מאשר תארים מאוניברסיטאות מוכרות בעולם. כמו כן הפסיק המשרד, לא ברור בסמכות מי, לשקול תארים למי שאינו עובד בשירות הציבורי וזקוק להכרה בתואר לצורך רישוי ודירוגי-שכר. משך הטיפול בבקשות, ממושך במיוחד במשרד החינוך - כ-5 חודשים.

ביטן חשף בישיבה כי אין גורם ממשלתי האחראי להמרת תעודות הנדסאים. מחד, משרד החינוך אינו מכיר בלימודי הנדסאי בטענה כי אינם לימודים אקדמיים, ומאידך למשרד העבודה אין את הסמכות להכיר בתעודות ההנדסאים לצורכי חישוב שכר. ביטן פנה לשר העבודה והרווחה לאפשר לאגף רישום ורישוי עיסוקים במשרדו, לטפל בהנדסאים העולים לישראל ולאפשר להם לעסוק בתחום.

לדברי ביטן "יש בעיה רצינית בתחום, וכדי לפותרו יש להגיש הצעת חוק כללית או חלקית. להכות בברזל ולגמור עם הנושא אחת ולתמיד. אני לא מאמין למשרדי הממשלה בעניין הזה, לא לפקידות ולא לבכירות".

מהנתונים שהגיעו לוועדה עולה כי בין השנים 2010-2019- עלו 3658 רופאים, 1954 אחים ואחיות, 13,071 מהנדסים, 7,795 עובדי חינוך והוראה ו-1980 חשמלאים. בשנת 2019 עלו 679 רופאים, 2,338 מהנדסים, 1,078 עובדי חינוך והוראה, ו-270 אחים ואחיות.

לדברי ח''כ אנדרי קוז'ניוב (יש עתיד-תל"ם) "כשמגיע עולה הזקוק להכרה בתואר שלו, מתייחסים אליו כאל חשוד. ההנחה הראשונית היא שהתואר מזוייף. אלפים ניגשים להכרה בתואר, אבל רק עשרות ואולי במקרה הטוב רק מאות מקבלים רישוי מתאים ומתחילים לעבוד במקצוע. הדרך להכרה ולרישוי היא קשה עד בלתי-אפשרית. ברור שצריך לבדוק רופא שאין לו ניסיון קליני, אבל מה עם רופא פעיל שיש לו כזה? הוא מגיע לארץ ונאלץ לעבור הסמכה נוספת של 10-15 שנה. רופא שעולה לכאן בגיל 40 צריך לעבור את השרשרת הזאת ועד גיל 50-55 הוא יצטרך להתמחות. מה הסיכויים שהוא יעבור את זה? הוא פשוט יפרוש, וזה קורה הרבה".

לפי ח''כ יואל רזבוזוב (יש עתיד-תל"ם) "הטופסיאדה שנותנים לעולים היא רק בעברית, ויש לשנות זאת, וגם למידה מרחוק לא מקבלת הכרה כלל". לדעת ח''כ מיכל קוטלר-ווטש (כחול לבן) לכל מגזר נדרשות התאמות - אך מעל הכל יש לקצר את משך זמן ההכרה, ולפי ח''כ יוסף טייב (ש"ס) "ראוי שיביאו את כלל המשרדים לוועדה שידברו ביניהם, וכך נבנה מערכת כדי לצמצם את זמן הבירוקרטיה. בקצה אנחנו רוצים רצף תעסוקתי".

איציק אוחנה, סמנכ"ל משרד הקליטה סיפר על סיוע של כ-4,000 ₪ בתרגום נוטריוני לתואר לכל עולה, אך הלין כי "אנחנו כמו קופץ לגובה שכל הזמן מרימים לו את הרף. בתחילת ינואר משרד הבריאות החליט על מבחן נוסף - מבחן קליני. אם אנו עוסקים בבריאות הציבור, אז מה עשינו עד היום? זלזלנו בבריאות הציבור?".

פרופ' שאול יציב, מהאגף לרישוי מקצועות רפואיים במשרד הבריאות, השיב כי לגבי מספר מקצועות רפואיים שלא הוכרו בישראל, ממתינים להכרעת הייעוץ המשפטי כדי לאשר את ההכרה בהם. לדבריו,

בצרפת יש כירורגיית פה ולסת, ובישראל זה חלק מלימודי רפואת שיניים. מי שלומד את התחום בצרפת - איננו לומד רפואת שיניים שוות ערך למה שקורה בישראל. לכן אינם יכולים להיות רופאי שיניים, הם יצטרכו לעשות השלמות כדי להיות רופאי שיניים בארץ.

ציפי ויינברג, מנהלת האגף להערכת תארים אקדמיים במשרד החינוך, משך הזמן הארוך תלוי מאיזו מדינה התואר. תואר מרוסיה או מאוקראינה, מטופל רק ע"י שתי עובדות הקוראות רוסית ואוקראינית.

לפי מיכל אבגנים, מנהלת אגף הסדרת עיסוקים במשרד העבודה והרווחה, "בימים אלו נעשית עבודה מחודשת לבחינת הכרה בלימודים מקוונים. המשרד מכיר בשני-שליש מהניסיון הנצבר בחו"ל, ובלבד שבוצע שליש ניסיון בישראל".

לטענת מירב אברהמי, סמנכ"לית המרכז האקדמי במועצה להשכלה גבוהה, ע"פ החוק הקיים המל"ג אינו יכול להכיר במוסד שאינו-ישראלי. לדבריה, מכיוון שמשרד החינוך מתעסק ממילא בהכרת תארים לצורכי שכר, ניתן להשתמש באותו ההכרה לטובת שימוש לא רק לצורכי שכר.

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו