תכנית השלבים של דר' הבאש

דבריו של יועץ אבו מאזן רצופים סתירות לכל אורכם וממחישים את דרכי הכחש והמרמה בה נוקטים הפלסטינאים

תגיות: אבו מאזן
אל"ם (מיל') טל בראון , ב' באב תש"פ

תכנית השלבים של דר' הבאש-ערוץ 7
הלחשן שלצידו. סאיב עריקאת עם אבו מאזן בכינוס הליגה הערבית
צילום: REUTERS/Mohamed Abd El Ghany

בראיון ששודר ביום ראשון בערוץ 20 העביר דר' מחמוד הבאש, יועצו הקרוב של ראש הרשות הפלסטינית אבו מאזן, מסרים ברורים, חדים ומאיימים לעם ישראל והנהגתו, בנוגע להשלכות הצפויות מהחלת ריבונות ישראלית, ולו רק על אחוז אחד משטחי יהודה, שומרון ובקעת הירדן.

מסריו הבהירים של הבאש, שנאמרו למראיינו הישראלי ברוך ידיד בשפה הערבית, מוכרים וידועים לכל מי שטרח להקשיב לערבים בשפתם בעשרות השנים האחרונות, ולא רק לשמוע אותם מדברים בעברית או באנגלית עם חיוך על הפנים, על מדשאות ירוקות מעבר לים או מאחורי שולחנות עמוסי מטעמים ובקלאוות.

שלב ההזיות

הבאש קורא ליישום החזון הפלסטיני לשלום צודק המבוסס על "פתרון שתי המדינות" שהרי האפשרויות האחרות יהיו קשות מנשוא, לדבריו. מוסיף הוא ומבהיר כי משמעות הפתרון הינה הקמת מדינה פלסטינית לצד מדינת כל אזרחיה, שאינה מדינה יהודית בהגדרה, או כפי שהיטב הוא לבטא זאת: "אינני מכיר במדינה היהודית ולא אכפת לי כיצד אתם תגדירו אותה".

הבאש מפגין במהלך הריאיון זחיחות רבה, מדבר בביטחון רב וחוזר על איומים הנוגעים לניתוק מערכות היחסים של הרשות הפלסטינית עם ארה"ב וישראל, שהרי "אין הגיון לקיים קשרים שאין בהם ערך". עוד טוען הוא כי "אם ארה"ב תחזור בה מהחלטותיה הפסולות, אולי נחדש עמה את היחסים".

מעניין מה יאמר הנשיא טראמפ אם יתרגמו את הריאיון לאנגלית? אזכיר כי איומים בסגנון דומה נשמעו בעבר מפי גורמים שונים ובכירים ברשות הפלסטינית, בראשם אבו מאזן עצמו, עם הצהרת כוונתו של הנשיא טראמפ להכיר בירושלים כבירת ישראל, לדוגמא.

דבריו של הבאש רצופים סתירות לכל אורכם וממחישים את דרכי הכחש והמרמה בה נוקטים הפלסטינאים או אם תרצו את התממשות האימרה "ויקום המלפפון ויכה את הגנן".

ביחס לממשלת ישראל, טוען הבאש כי אם נתניהו יחזור בו מתכנית ה"סיפוח" ויצהיר כי אין בכוונתו לממשה, או אז ייתכן ונשב למו"מ אמיתי...ללא תנאים מוקדמים". לא ברור מה הפריע לפלסטינים לשבת עד כה, האם זו בעיה רפואית? מהו מו"מ אמיתי לתפישתם והאם התכוונו שרק הישראלים יגיעו ללא תנאים מוקדמים, שהרי באותו ראיון נקב הוא לכאורה בתנאים מקדימים, שאינם מתיישבים בקנה אחד עם מהותה של מדינת ישראל ועצם קיומה, כדוגמת הפיכת ישראל למדינת כל אזרחיה, דרישת "זכות השיבה" לפליטים וכיו"ב.

מחד, אומר הבאש ש"יתכן ולא נסכים במו"מ על כל הנושאים אך עם זאת נפתור חלק מהסכסוך, אבל אל תנסו להשית עלינו את תוצאות המו"מ מראש בדרישתכם שנכיר במדינה יהודית".

מאידך, טוען הבאש שאם נשכיל להגיע לשולחן המו"מ, ונדון בכל הדרישות, "מה שנסכים זה מה שיהיה".
אבהיר כי הבאש קורא למעשה למו"מ אמיתי בין הרשות הפלסטינית, המובלת על ידי טרוריסטים בסדיר ובדימוס, לבין ישראל, על חיסולה של זו כמדינה יהודית בארץ ישראל בהתאם לצדק, ללגיטימציה הבינלאומית וללא תנאים מוקדמים, לדבריו.

שלב האיומים וההפחדות

בהמשך הריאיון מוצגות החלופות האלימות שעלולות להתחולל כאן, במידה וממשלת ישראל לא תקבל את הדרישות הפלסטיניות המקדימות לשם חזרה לשולחן המו"מ (הכרזה על ביטול תכנית ה"סיפוח" וחזרה מתמיכה בתכנית טראמפ בתור התחלה). שולחן מו"מ שלו גם יש דרישות מקדימות לכאורה (למרות שלדבריו של הבאש לא אמורות להיות כאלו).

הבאש מבהיר כי המאבק ושפיכות הדמים ימשכו ומאיים הוא על עם הנצח, שכידוע לא מפחד מדרך ארוכה, בזו הלשון: "נלחמנו בכם מאה שנים ואין לנו מניעה מלהילחם בכם עוד מאה שנים". דר' הבאש המלומד כנראה התבלבל קצת ושכח פרט שולי- לא היתה מדינת פלסטין שנלחמה ביהודים לפני 100 שנה, לא לפני 72 שנים ואפילו לא לפני 53 שנים.

כל מי שהיה פה כדי להילחם במקום לפתח את הארץ רחמנא ליצלן, היו תחילה כנופיות ערביות ששדדו, בזזו, אנסו ורצחו כל מה שזז, בין אם היה הוא מהשבט השכן, צליינים ותיירים מזדמנים, בריטים וכמובן יהודים שמעולם לא עזבו את הארץ ודבקו בה, גם לאחר חורבן בתי המקדש ב-ט' באב לפני 1950 שנה, בתקופות שהערבים עוד עבדו כוכבים, מזלות ואלילים במדבר. את הכנופיות הללו החליפו צבאות ערב, בראשם הלגיון הירדני, שהובסו ועדיין מתבוססים בדמם עת מקיזים הם גם את דם בני עמם.

הבאש ממשיך וטוען "מה שעומד ביננו הוא שישראל כובשת את אדמותינו ולכן העם הפלסטיני כולו יתקומם נגד הכיבוש והמאבק העממי הינו בחירה אסטרטגית- כל פלסטין היא פרויקט של התנגדות".
במהלך דבריו חוזר הבאש ומדגיש כי אם ישראל תממש את "תכנית הסיפוח" כלשונו, אזי "כל מה שהיה כאן במאה השנים האחרונות יחוויר לעומת מה שיקרה כאן במאה השנים הבאות" ואם הישראלים ירצו בזאת "לא תהיה ברירה מחזרה למאבק המזויין" הכל תלוי בהחלטת ממשלת ישראל לתפישתו, שכרגיל נושאת לבדה באחריות למצב.

גם כאן שכח דר' הבאש כי במאה השנים האחרונות נחלו הערבים תבוסות וכישלונות מוחצים כב"יום הנכבה" לציון תבוסתם ב-1948 בעוד אנו חוגגים את הקמת מדינת ישראל, "יום הנכסה" לציון תבוסתם ב-1967 בעוד אנו חוגגים את שחרור ירושלים עם שטחי רמת הגולן, יהודה, שומרון ובקעת הירדן. האם שכח הוא את תוצאת האינתיפאדה השנייה ומבצע "חומת מגן" שבמסגרתם חזר צה"ל לערים הפלסטיניות וכלא את יאסר ערפאת במוקטעה לשארית חייו? האם יש מקום בלוח השנה הפלסטיני ל"יום הנגחה" שיראה להם את הדרך למחנות הפליטים של אחיהם בירדן, סוריה, לבנון או תוניס, משם חזרה ההנהגה הפלסטינית לאחר שגורשה בספטמבר 1970 מירדן ללבנון ומשם לתוניס ב-1982 בעקבות מלחמת לבנון הראשונה?

אם לא היה די באיומי שפיכות הדמים, מזהיר הבאש מפני התפרקות הרשות הפלסטינית לחלוטין והטלת האחריות לניהול "4 מיליון" תושביה על ישראל, אם זו רק תעז לספח "אחוז אחד מהאדמות הפלסטיניות". מבהיר הוא זאת בדרכו: "אחוז אחד של סיפוח שווה מאה אחוז אחריות ישראלית על כל שטחי הרשות...אם ספחה ישראל אפילו סנטימטר אחד, נפעל מולה כאילו ספחה את כל אדמות הגדה המערבית ורצועת עזה".

הבאש למעשה רומז כי לא מתקבל על הדעת שהרשות הפלסטינית תסכים להחלת ריבונות ישראלית (סיפוח כלשונו) ולו רק על גושי התיישבות המצויים בהסכמה ישראלית רחבה כגון: מעלה אדומים, גוש עציון, אריאל ועוד. גם הפעם שכח הבאש כי החמאס במילא שולט בכל עזה ולא הרשות הפלסטינית, שלישראל ניסיון בשליטה בשטח גם בהעדרה של הרשות באמצעות מושלים מקומיים. הבאש לא לוקח בחשבון כי הרשות תאלץ להתפרק מנשקה ואף ממנהיגיה הלעומתיים ובהם ראשי המחבלים, שיאלצו למצוא עצמם במחוזות אחרים לחלוטין.

בסיום הריאיון מדבר הבאש על מערכת היחסים השוררת בין הרשות להנהגת החמאס ואומר: "מי שחבר בחמאס הוא בן דודי ואחי וחברי ושכני". דבריו אלו מזוהים עם הפתגם הערבי הידוע: "אַנַא וַאַח’וּי עַלַא אִבְּנ עַמִי וַאַנא וַאִבְּנ עַמִי עַלַא אְלְעַ’רִיב" (אני ואחי נגד בן דודי. אני, אחי ובן דודי נגד הזר)- רמיזה ברורה לישראל כי למרות הפילוג הפלסטיני, ישתפו הם פעולה כדי להילחם בישראל.

שלב הסיכומים

הפלסטינים בעד עצמאות מדינית והחלת ריבונות פלסטינית על כל יהודה, שומרון ובקעת הירדן תחילה, על היתר אפשר יהיה לדון מבחינתם במסגרת משא ומתן, ללא תנאים מוקדמים מצד ישראל, אילו זו תוותר מראש וללא שום תנאי על "תכנית סיפוח" של גרגר מאדמת הארץ, על תכנית טראמפ ובכלל, על עצם קיומה כמדינת היהודים, שתשכון לבטח הרבה פחות ממה שתוכנן, לצד "מדינת פלסטין".

הפלסטינים לא מתכוונים לזנוח את דרך המאבק האלים עד להגשמת שאיפותיהם ויעשו כמיטב יכולתם כדי לאיים, לזרוע פחד ותבהלה בקרב אלו מעמנו שלכאורה שכחו מי אנחנו, מה אנחנו עושים כאן ובעבור מה.

אין בדבריו של דר' הבאש כל חדש, אך עם זאת מהווים הם תזכורת רעננה לעם ישראל כי במציאות הקיימת בסביבה הקרובה, עם התמיכה האמריקאית הנדיבה, נדרשת ממשלת ישראל לקיים את הבטחתה ולהחיל ריבונות עתה!