אני מכבד כל אדם, תהא נטייתו המינית אשר תהיה, ללא כל קשר לכך. "חביב אדם שנברא בצלם" - כל אדם, לא רק מי שחושב כמוני, לא רק מי שנראה כמוני, ולא רק מי שחי כמוני.
ואחרי שאמרנו את זה צריך להגיד ביושר, החוק שעבר אתמול במליאת הכנסת בקריאה טרומית, נגד "טיפולי המרה", הוא קודם כל חוק גרוע. חוק מלא פרצות שלא יעזור למי שהוא מתכוון לעזור ועלול להזיק לרבים אחרים.
הוא חוק גרוע קודם כל משום שהוא חל דווקא על מי שהסיכוי שיגרמו נזק למטופליהם הוא קטן יותר, ולא על שרלטנים רבים הפועלים בנושא הזה בשיטות בעייתיות ובאמת גורמים נזקים נוראים ואיומים לנערים רכים בשנים.
הוא חוק גרוע מנגד משום שהוא כלל איננו מבחין בין סוגי טיפול וייעוץ העשויים להינתן למי שחש קושי עם נטייתו המינית. הוא חוק גרוע מפני שהוא מונע מבחור צעיר שבאמת חש בלבול בזהותו המינית לקבל את הסיוע שדרוש לו כדי לבנות את הזוגיות שבה הוא מעוניין עם בת זוג, להביא ילדים לעולם ולהקים בית נאמן בישראל על פי המסורת היהודית.
המונח "טיפולי המרה" מתייחס באופן פשוט לאופני "טיפול" שהיו נהוגים בעבר וכללו אלימות, מכות חשמל, התנסויות התנהגותיות בעייתיות ועוד. שלל פרקטיקות פסולות שכבר מזמן אסורות במרבית מדינות העולם, ולמרבה השמחה לא נפוצות גם בארץ.
הניסוח הבעייתי של החוק עשוי להכניס לתוך ה"סל" הבעייתי מאוד הזה גם ייעוץ פסיכולוגי לגיטימי לחלוטין של מי שמבקש להתמודד עם מה שהוא חווה כקשיים נפשיים בתחום המיני. מכל מגוון סוגי הקשיים הוא מבקש לאסור על פסיכולוג לסייע בהתמודדות עם קושי ספציפי אחד מסוים, רק משום שמדובר בהשפעה על נטייתו המינית של המטופל.
ח"כ ניצן הורוביץ, יוזם החוק, איננו אידיוט. הוא מבין היטב, בדיוק, מה הוא עושה. המטרה שלו פשוטה: להפוך לבלתי לגיטימית את המחשבה שנטייה מינית היא דבר שניתן להשפיע עליו. וזה לא קורה סתם.
קיומה של האפשרות לסייע לאדם להפוך נטייה מינית באופן אפקטיבי מהווה איום על תפיסת הלהט"ביות כזהות. אם נטייה מינית יכולה להשתנות, אז מדובר בסך הכל בעוד תכונה, לא בזהות מינית - שהיא דבר הרבה יותר עמוק.
לכן, אגב, נפתחים דברי ההסבר להצעת החוק של ח"כ ניצן הורוביץ בקביעה לפיה "טיפולי המרה אינם יעילים". החוק הזה לא בא להציל נערים וצעירים מפרקטיקות טיפוליות מסוכנות. אם זו היתה מטרת הצעת החוק היא היתה צריכה להיות מנוסחת אחרת, וכל חברי הכנסת אמורים היו לתמוך בה, מבצלאל סמוטריץ' ועד ניצן הורוביץ. ההצעה הזו נועדה למטרה עיקרית אחת: לקבע ציבורית תודעה לפיה נטייה מינית היא רכיב זהות יציב ולא בר שינוי.
וזו גם הסיבה שהמאבק נגד הצעת החוק חייב להיות משותף לכל מי שמקדש את זכות הפרט על גופו ועל נפשו. אפשר לשקול תקנות אתיקה מחמירות לטיפולים שעוסקים בזהות המינית, אפשר לשלול טיפולים כאלו מתחת גיל סביר (16 נניח) של גיבוש רצון אישי, אבל שלילת עצם האפשרות הזו היא הכפייה האמתית, והיא פוגעת קודם כל במי שמעוניינים ורוצים לעבור שינוי אך כעת מבקשים לשלול מהם את הזכות לכך.
כמובן שלא תמיד הדבר ניתן. בהרבה מאוד מקרים, ככל הנראה ברוב המקרים, לא ניתן להשפיע בשום דרך על נטייה מינית של אדם. לא באמצעים פסיכולוגיים ולא באמצעים אחרים. אבל זה לא אומר שמותר לנו כחברה לשלול מהאדם המעוניין את זכותו לנסות.
אין שום דבר הגיוני בהצעת הזו, אין שום דבר לגיטימי בה, מעבר לרצונה של קהילת הלהט"ב באמצעות שליחיה בכנסת להשפיע בכוחנות על התודעה הציבורית באמצעות ספר החוקים.