1.
"הממזרים שינו את כללי המשחק ולא הודיעו לי", אמר לפני 50 שנה סגן הנשיא האמריקני ספירו אגניו, בימי כהונתו של הנשיא ניקסון. במלים אחרות: אם ברצונך להישאר על פני המים הפוליטיים ולא לטבוע בסערות ובסופות, עליך להתאים עצמך לכללי המשחק, המשתנים מעת לעת.
נתניהו המציא כללי משחק חדשים כלפי פוטנציאל ההצבעה הסרוגה: להתחייב ערב הבחירות בפני הציבור הדתי לאומי כי הוא וחבריו יהיו מייצגיו הנאמנים, וזאת תוך שתייה בקשית את הקולות הללו – ולשכוח ברגע נעילת הקלפיות את כל ההתחייבויות, מה שמציב את הציונות הדתית קירחת מכאן ומכאן: ייצוג אותנטי מיזערי בכנסת (לאחר שתיית קולותיה), וגם ללא ייצוג אמת במסגרת אחרת כלשהי.
אז נכון שרעיון אחדות המחנה הוא נחמד מאוד, ושהרבנים ממשיכים להטיף לעולם רומנטי של אחדות. אבל, היי, הסוסים כבר ברחו, ואין שום טעם לנעול עכשיו את האורווה.
2.
שינוי כללי משחק ע"י נתניהו וחבורתו, דורש מן הסתם מענה שמחוץ לקופסה – למשל התפקדות סיטונית לליכוד. הפוך על הפוך. דווקא מכוח ההתפקדות תוכל הציונות הדתית להחזיר לעצמה בפריימריס של הליכוד את כוחה, תהפוך למחוזרת ותחדל להיות סמרטוט הריצפה שלהם. רק כך יוכלו הסרוגים להשפיע על הרכב הרשימה: לקדם את נאמני העם והמדינה ולתרום לניפוי מניפולטורים, שידוע מראש כי יצביעו בכנסת לטובת פינוי ההתיישבות ומסירת שטחים לפלשתינים. אמור מעתה: התפקד לליכוד והצל את המדינה, ואת הליכוד מפני עצמו.
3.
יהיו שיגידו שהרעיון אינו מוסרי. מפני שלא ייתכן שאנשים שספק אם יצביעו לליכוד בבחירות לכנסת, יתפקדו וישפיעו.
אכן, טענה שנשמעת צדקנית ומוסרנית לעילא, אבל בלתי מציאותית בעליל. איך יכול אדם שמתפקד היום, להתחייב להצביע ליכוד בעוד שנתיים או ארבע, כשהכל עלול להתהפך עד אז? ההתפקדות אינה עיסקת חבילה. זו זכות לגיטימית, ומותר לנצל אותה.
4.
מה יקרה אם למשל יתמודד על ראשות הליכוד אחד שנוהג לטייל בין המפלגות, ושכבר חטא בחבירה לקדימה של שרון-אולמרט-לבני שבשמאל האנטי לאומי, ולפני כן תמך בהורדת יישובים? למה שכוחם של הסרוגים לא יבלום אותו?
בעולם האידיאלי הפוליטיקה צריכה היתה להתנהל אחרת. דבר אלי אמת. ועמוד בהתחייבויותיך. אבל כשהפוליטיקה הופכת לסחר סוסים גס ובוטה, לרבות הפרת הבטחות, צריך לנהוג בהתאם. ברומא התנהג כרומאי. כך גם בפוליטיקה. מרן החפץ חיים ממשיל על כך (בהקשר אחר) משל מושכל:
אלמנה אחת הייתה מוכרת תפוחים בשוק יחד עם בתה. פעם אחת נצטרכה האם לקנות דבר מה בסמוך, והותירה את הדוכן בידי הבת. לרוע מזלה חלפו במקום כמה פוחזים, בעטו בדוכן ופיזרו את התפוחים, שהתפזרו על פני הסביבה, ונטלו תפוחים רבים לכיסם. הילדה המבוהלת, ובצדק, החלה לבכות: "אוי התפוחים שלי". עבר שם פיקח אחד, ולחש על אוזנה של הילדה הבוכיה: "עד שאת בוכה על התפוחים שנפלו, רוצי ותצילי את התפוחים. כשעולם חוטפים תפוחים, במקום לצעוק ותחטפי גם את תפוחים".
בחיים הפוליטיים של מדינת ישראל, כשכולם 'חוטפים תפוחים', אל נעמוד כאידיוטים מחוץ למשחק. נהגי המוניות, למשל, התפקדו בהמוניהם, ולאו-דווקא בשם האידיאולוגיה. כך גם אלפי עובדי התעשיה האווירית, בהנהגת חיים כ"ץ, וכך עובדי אל על, עובדי נמל אשדוד, וכמובן הבסטונרים של מחניודה. אז למה ניגרע?
5.
אחד מגיבורי 'הפצועים לא בוכים' (1963) משמיע בסרט את אימרתו בת האלמוות, שהיתה לכלל ברזל בעידן הפוסט מודרני: If you can't beat them, join them - אם אינך יכול לנצח אותם, הצטרף אליהם. אם נתניהו והסנשו פנשו שלו מיקי זוהר, עשו הכל, כולל הכל, לרבות איומים על הקדמת הבחירות ומיד, כדי לחסום דרכה של איילת שקד לוועדה למינוי שופטים, והעדיפו על פניה בוועדה למינוי דיינים את אשת השמאל הרדיקלי מרב מיכאלי, יצטרכו הסרוגים לזכור זאת ביום פקודה. (מפליא, אגב, שלטובת מיכאלי הצביעו גם ח"כי יהדות התורה הצדקניים – וזאת לידיעת מצביעי יהדות התורה הסרוגים, שהעניקו קולם ל'כמעט אנארכיסטית' מיכאלי אשר תקבע להם מי יהיו דייני ישראל).
ואם, למרות הצורך הלאומי לרסן את הבג"ץ האנטי לאומי והאנטי ציוני, פעלו הליכוד ומנהיגו להסרת הצעת ח"כ סמוטריץ' לוועדת חקירה לעניין (אי) נקיון הכפיים של כבודם, יידעו המתפקדים החדשים לבוא חשבון עם הח"כים שהפילו את היוזמה הכל כך מתבקשת.
6.
כל המשחק הפוליטי הזה אינו אפשרי כשהסרוגים נמצאים בחוץ. המצב כיום הוא שעד יום הבחירות הם מחוזרים בלהיטות, אבל למחרתו נזרקים מחוץ לכל חשבון, מפני שנתניהו ואנשיו מאמינים שממילא הם בכיסם. כשתהיה לסרוגים אמירה ביום הפריימריס, הם יחדלו להתהלך זקופים מתחת לשולחנו של נתניהו.
7.
העולם השתנה. חלף-עבר העידן שבו המפד"ל'ניק המצוי, נותר נאמן כל ימיו למפלגתו, והחזיק בידו מרגע היוולדו את פתק ההצבעה ב'. בידיו לנכס לעצמו את הכוח, כפי שכבר שורר נעים זמירות ישראל: "עִם נָבָר תִּתְבָּרָר וְעִם עִקֵּשׁ תִּתְפַּתָּל". אם אלה כללי המשחק החדשים, למה שלא נלך על זה?
ראוי לשקול זאת בכובד ראש. ותחשבו על זה.
(באדיבות 'מצב הרוח')