פרקליטות מחוז ת"א הגישה הבוקר (חמישי) כתב אישום נגד שני אלימלך (30), שלי חזז (37), מירית דבורה (34), אסף דבורה (38) ושמעון קטורזה (27) במסגרת פרשת "עוקץ הקשישים".
החמישה מואשמים, כל אחד על פי חלקו בפרשה, בעבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, קשירת קשר לפשע, עבירות מס, עבירות על פי החוק לאיסור הלבנת הון, חוק הגנת הצרכן והחוק להגנת הפרטיות.
בכתב האישום נכתב כי בין השנים 2015 – 2018 פעלו החמישה במסגרת תכנית מרמה שיטתית ומאורגנת כלפי ציבור של קורבנות, חלקם קשישים, כדי להפיק רווח כספי קל על חשבונם בסך כולל של 19,802,427.52 ש"ח.
במסגרת התוכנית, החמישה פנו לקורבנות בשיחות "טלמרקטינג" והציגו בפניהם מצג שווא כי הם חברים רשומים במועדון של אחת מחברות המרמה, אשר מקנה להם רכישה מוזלת של מוצרים שונים או הנחות שונות.
לאחר תקופת זמן בה קיבלו לכאורה את מנוי החברות בחינם הם נדרשו לשלם עבור המשך החברות, סך חודשי של מאות שקלים למשך השנתיים הנותרות, אף שהלכה למעשה כלל לא היו חברים באותם מועדוני חברות מרמה ומעולם לא הביעו הסכמתם להצטרף למועדון שכזה.
על סמך מצג שקרי זה, הקורבנות נדרשו לשלם סך של אלפי שקלים לחברות המרמה, לרוב באמצעות סליקת האשראי שלהם.
החמישה העסיקו עשרות עובדים בחברות המרמה בתפקיד הטלפנים אשר פעלו בהנחייתם למימוש וביצוע תכנית המרמה. הטלפנים שיווקו לקורבנות את תכנית המרמה בעילות ודרכים שונות, תוך שימוש בתסריט שיחה מובנה שניתן להם על ידי הנאשמים ובין היתר באמצעות שכנועים בלתי פוסקים, הפעלת לחץ, הפחדה והתקשרויות בלתי פוסקות, עד שקיבלו במרמה מהקורבנות את פרטי האשראי שלהם לצורך ביצוע חיוב בסך אלפי שקלים לקורבן.
לאחר תלונות שהתקבלו, חברת האשראי ישראכארט סירבה לסלוק את הנאשמת שני אלימלך אשר בעקבות כך עשתה שימוש בשאר הנאשמים כ"אנשי קש" באמצעותם פנתה וקיבלה במרמה שירותי סליקה וכספים על שמם שאלמלא מצג השווא והסתרת זהותה לא הייתה זוכה בהם.
על בסיס מצג שווא זה קיבלה אלימלך במרמה באמצעות חברות האשראי במהלך תקופת המרמה את הזכות לסליקת אשראי של חברות המרמה בסך כולל של 19,802,427.52 ש"ח.
באמצעות "אנשי הקש" בנתה אלימלך תשתית לתכנית המרמה ופעלה בניגוד לאיסור על הלבנת הון, הכל על מנת להסוות ולהסתיר את הפעילות העבריינית במסגרת תכנית המרמה, את מקור הכנסתה הנובע מהעבירות ואת כלל הרכוש האסור שעלה מביצוע העבירות.
לפי עובדות כתב האישום, הטלפנים, שהועסקו במוקד המכירות של חברות המרמה, יצרו קשר טלפוני עם הקורבנות, בהתאם לפרטי התקשרות, "לידים", שנמסרו לידיהם על ידי הנאשמים או בהנחייתם. פרטי המידע כללו פרטים אישיים שונים כגון מספרי תעודות , טלפונים, כתובות ועוד.
אלימלך קיבלה את המידע על הקורבנות מתוך מאגרי המידע, ללא הסכמת נושאי המידע, ובניגוד למטרה בשבילה מסרו האנשים מידע, ואף סחרה במידע זה עם בעלי עסקים אחרים ובכך השתמשה בידיעה על ענייניהם האישיים שלא למטרה לשמה נמסר המידע. נוסף על כן, החזיקה אלימלך במידע בפילוח לפי גיל מבוגר, ישוב ערבי ומוצא רוסי, שהינו מידע אישי ורגיש אשר לא נמסר על ידי האנשים עצמם, מטעמם או בהסכמתם למאגר זה. על כך היא מואשמת בעבירות לפי חוק הגנת הפרטיות.
עוד נטען בכתב האישום כי החמישה עשו שימוש בחשבוניות פיקטיביות או מזויפות, וקיזזו את ההוצאות בדו"חות ובספרים של העוסקים המורשים השונים באמצעות שימוש באותן חשבוניות, ובכך לא דיווחו על מלוא ההכנסה מהפעילות העסקית לפי פקודת מס הכנסה בהיקף כולל של מיליוני שקלים. כמו כן, הם לא דיווחו על מלוא הכנסותיהם מעסקאות שבוצעו באמצעות מסלקות אשראי תוך ביטול לא אמיתי של עסקאות.
החמישה מואשמים באי דיווח על הכנסות שבין כ-8 מיליון שקלים לכ-440 אלף שקלים, כל אחד.
החקירה בוצעה על ידי מחלק הונאה במשטרת מחוז ת"א, פקיד שומה חקירות מרכז ברשות המיסים, הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן והרשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים.