סטודנטים בתוכנית 'פנים אל פנים'
סטודנטים בתוכנית 'פנים אל פנים' צילום: באדיבות המצלם

הסטודנטים שהשתתפו השנה בתוכנית המנהיגות של 'פנים-אל-פנים', חוו שנה מאתגרת ומשמעותית במיוחד.

למרות הקשיים עקב הגבלות הקורונה, הם הצליחו לעבור תהליך של העמקה אישית ולימוד מתוך מקורות היהדות, התנדבו יחד עם צוותי החירום העירוניים ואף הקימו מיזמים חברתיים משמעותיים לצרכים שנולדו כתוצאה מהמשבר: מאגר סיוע לקשישים, סיוע משפטי, ספריה ציבורית, סיוע בירוקרטי למשפחות חולים ועוד.

במהלך השבועיים האחרונים 130 סטודנטים המשתתפים ב'תכנית המנהיגות לסטודנטים' של ארגון פנים אל פנים השתתפו בטקסי הסיום בשבע הרשויות בהם פעלה התוכנית השנה: עפולה, מגדל העמק, אור עקיבא, אופקים, שדרות, נס ציונה ועכו, לאחר שהטקס המרכזי שתוכנן בוטל עקב הגבלות הקורונה.

במסגרת התוכנית, המיועדת לסטודנטים הרואים את עצמם לוקחים אחריות ומחוללים שינוי בחברה, התכנסו הסטודנטים אחת לשבוע למפגשים של העמקה, שיח ולימוד מתוך מקורות היהדות, בסוגיות של בירור הזהות האישית ומתוכה האחריות החברתית.

במסגרת התוכנית המתקיימת בשיתוף הרשויות המקומיות ומפעל הפיס המזכה את המשתתפים במלגת לימודים, הסטודנטים מתכננים ומוציאים לפועל מיזמים חברתיים, שחלקם מבוצעים בימים אלה ממש. הרב יורם טרנר, השותף עם אל"מ (מיל') גבע ראפ בהנהגת פנים-אל-פנים, הסביר: "הגישה היא לתת לסטודנטים את ההזדמנות לפגוש באופן חי ומעמיק את היהדות שבהם. אנו מאמינים שהמסע האישי, הפנימי והיחודי הזה מלבד חשיבותו העצמית, מהווה מנוע צמיחה ללקיחת אחריות ופעילות למען החברה".

פעילות של תוכנית 'פנים אל פנים' ארכיון
פעילות של תוכנית 'פנים אל פנים' ארכיון צילום: יח"צ

מתוך המשבר

אלא שהשנה, בעקבות נגיף הקורונה וההגבלות השונות, הייתה מורכבת ומאתגרת במיוחד. עם כניסת ההגבלות, המפגשים השבועיים הועברו לזום. המיזמים, שהיו בשלבי תכנון מוקדמים, נקטעו והסטודנטים התגייסו לצאת ולסייע בעיר לצוותי החירום בשלל התנדבויות שונות. יאיר גנץ, מנהל אגף הסטודנטים, סיפר:"בתקופת הסגר הסטודנטים המשיכו ללמוד דרך הזום ולהתנדב ברשויות. שיתוף הפעולה עם מרכזי הצעירים מהווה עוגן ותשתית בסיסית להצלחת התוכנית. אנו מסיימים את השנה בתחושת סיפוק. הסטודנטים רוצים להמשיך עוד שנה, אפילו בלי מלגה, ואנו מקבלים פניות מרשויות נוספות שמעוניינות בשיתוף פעולה עם תוכנית המנהיגות של פנים אל פנים".

ההתנדבות השונות בחלוקת מזון, בסיוע לקשישים על ידי קניית תרופות וקשר טלפוני אישי, השפיעו רבות על בחירת המיזמים שהסטודנטים מוציאים לפועל בימים אלה ממש.

רבים מן המיזמים שנבחרו הם מיזמים שמטרתם היא לסייע לקשישים. אלון אלהרר (29), רכז הפרויקט בנס ציונה סיפר: "במהלך ההתנדבויות עם הקשישים סטודנטית שלנו זיהתה כי הקשיש עמו יצרה קשר נמצא במצב קשה ומסכן חיים והזמינה לו אמבולנס, ולמעשה הצילה את חייו. בעקבות המפגשים הללו, הסטודנטים נחשפו לצורך בסיוע לקשישים והקימו מאגר מתנדבים שיסייעו לקשישים על פי בקשה. כעת הכל נעשה ברשת הוואטספ, אך כבר מתוכננת אפליקציה. כמובן שהקשר עם הקשישים נעשה בצורה טלפונית על ידי מתנדבים. הפניות ממתנדבים ומקשישים לא איחרו להגיע, וזה נותן את התחושה שהסטודנטים הרוויחו מסע אישי שמתוכו זכו לסייע לקשישים, לא רק בתקופת משבר".

התחושה כי יש צורך עז לסייע לקשישים בתקופה הזו, עלה גם באור עקיבא. עמוס אליצור (37), רכז הפרויקט בעיר, סיפר: "סטודנטית שלא יכלה לצאת לשטח ולהתנדב בתקופת הקורונה, עקב השתייכותה לקבוצת סיכון, ניהלה מרחוק את מערך המתנדבים לקשישים. כשישבנו לתכנן את המיזמים היא הציעה מיזם דומה שיחבר בין צעירים המעוניינים להתנדב, לבין קשישים הזקוקים לסיוע זמני או קבוע".

אורטל סויסה (26) יוזמת הפרויקט: "לא מדובר רק בצרכים פיזיים, אלא גם בצורך בקשר אישי, אני שמחה שיש צעירים המעוניינים לסייע ולהצטרף". שני סטודנטים נוספים מאור עקיבא עמלים על מיזם להעשרת שיעורי הכושר לקשישים, בשיתוף מרכזי היום.

פעילות אגף הסטודנטים בפנים-אל-פנים החלה לפני שש שנים, עם הקמת שני מרכזי לימוד יהדות, בתל אביב ובירושלים, בהם לומדים כיום כ-130 סטודנטים. הפעילות המשיכה בפתיחת תוכנית נוספת, 'תוכנית המנהיגות' שהחלה לפני כארבע שנים, המעניקה לסטודנטים המשתתפים בה מלגת לימודים והזדמנות פז לחוויה לימודית ומעשית ייחודית. הארגון שהוקם במהלך ההתנתקות מגוש קטיף ביקשה ליצור חיבור בין פלגי העם על בסיס מפגשי היכרות ולימוד פנים אל פנים.

כיום הארגון פועל ב-33 ערים ובלמעלה מ-60 קיבוצים ומושבים, כאשר הפעילות מתמקדת בבתי ספר תיכונים, בסיסי צה"ל ואוניברסיטאות. אין ספק, שבשנים האחרונות הפעילות בקרב הסטודנטים, הפכה לאחת מהפעילויות המשמעותיות ביותר בארגון. הסטודנטים בתוכנית נבחרים על ידי הרשויות וזכאים למלגת לימודים. אל"מ (מיל') גבע ראפ: "עם ישראל כולו נמצא בשלב המתקדם של תהליך ההתבגרות, שבו הוא שואל שאלות על הזהות העצמית והיהודית שלו, וכעת הוא מוכן לשמוע ולהקשיב. זהו שלב של בירור בדרך קדימה. חשוב לנו בשלב הזה, לתת לצעירים שלנו מענה דרכו יוכלו לפגוש את היהדות שבהם, זה צורך השעה. מתוך כך אנו רואים שהצעירים מחוברים יותר ורוצים לצאת ולהשפיע בעצמם".

לעשות צדקה ומשפט

חלק מן המיזמים שצמחו מהתוכנית אינם רק מקומיים. כך למשל המיזם של הדר אוריאל (50), סטודנטית למשפטים במכללת ספיר שהחליטה לאחר קריירה ארוכה בתחום העיתונאות לפנות לעולם המשפט ויזמה את "מאזני צדק", שירות מידע וסיוע משפטי חינם, לכל דורש. אוריאל: "מתוך התהליך שעברתי בתוכנית נולד הרצון לסייע ולתת מעצמי. המידע הקיים באינטרנט מפוזר ומקשה על אנשים למצוא את המידע לו הם זקוקים. בתקופת הקורונה הצורך הזה התעצם, ואנו נתנו מענה בדף פייסבוק שיהפוך בהמשך לאתר. הביקוש גדול".

מיזם חברתי נוסף שייך לאורן כהן (27) מעפולה, סטודנט למשפטים במכללת שערי מדע ומשפט, שעמל בימים אלה על הקמת קיר תרבותי חברתי שבליבו ספריה ציבורית בלב השוק הישן בעפולה: "על הקיר יהיו משפטים מעצימים שיעלו לאנשים חיוך ותחושה חיובית, זו המטרה הכללית בגלל יצאתי למיזם. בנוסף, כך אנו ניצור מקום מפגש אפשרי בתקופה הזו, שכל כך חסר".

כזכור, בגל הראשון של הקורונה, היו לא מעט חולים באור עקיבא. רון אלקובי, תושב העיר הלומד במרכז הבינתחומי הרצליה ויו"ר אגודת הסטודנטים, איבד את אחיו עקב מחלה קשה בשנה שעברה, הקים בעקבות כך מיזם של מאגר מתנדבים שיסייעו למשפחות החולים בכל העניינים הבירוקרטים. עמוס אליצור רכז הפרויקט, סיפר: "מתוך הסיפור האישי והמסע שעבר בתוכנית יצר רון מיזם חשוב שמסייע למשפחות במיוחד עכשיו, עקב הקורונה".

מענה לצמא ההולך וגובר

כבר בימים אלה מתארגנים בארגון וברשויות השונות לפתיחת התוכניות בשנה הבאה, הרב יורם טרנר סיכם ואמר: "אנחנו פועלים בעיקר בקרב הצעירים, מכלל המגזרים - דתי, מסורתי ושאינו דתי, זאת כדי לתת מענה לצמא ההולך וגובר למפגש פנימי, חי ומשמעותי עם היהדות".