טיפול מצוין, לאדם הלא נכון

נניח שמחקר מראה שטיפולי המרה הינם הרסניים. מישהו חושב שזה לא קשור לאג'נדה? אז המחקר יכול להיות מצוין, אבל אולי חקרת אדם לא נכון

ערן קליין , ב' באב תש"פ

ערן קליין
ערן קליין
צילום: אלדד נחמן

הכי עצוב זה לשמוע פסיכולוגים מדברים בחוסר אמפתיה, בהתנשאות. בעצמי ישבתי פעם מול מטפל אחד שהסביר לי שכל התפילות של הדתיים זה בעצם סוג של מדיטציה. זה לא באמת, נו...

עצוב, כי הרי אלו אמורים לא רק להכיל ולקבל, אלא גם לנסות להבין, באמת, את המטופל. ולא רק להבין את נטיות נפשו אלא גם את הרקע הרחב. את האג'נדה שלו. הנרטיב.

עצוב למשל, כשפסיכולוג סבור שרצון של בן אדם שמונע מתפיסת עולם "דתית" הוא אינו רצונו האמיתי, החופשי באמת. והוא, הפסיכולוג, הוא זה שיודע מה הוא רוצה באמת. עצוב, מרושע ודבילי. בעיקר מנותק. חבל.

אבל בואו נזיז את כל זה לצד לרגע. נאמר שהפסיכולוג מקבל בשוויון נפש את רצונו של האדם לבחור את זהותו המינית. כאן הטענה: "זה מזיק". טיפולי המרה פוגעים, לפי המחקרים, באנשים שמטופלים בהם.

עכשיו, בואו נלך לתחום אחר.

נניח שאישה לא מסתדרת עם בעלה. לשם כך היא פוגשת יועצת זוגית לקבל טיפול. בואו ניכנס לשנייה לראש של היועצת:

האם לפניי יושבת אישה כלואה בתוך מערכת נישואין, עם נפש של אישה חופשייה? אם כן דרוש כאן "טיפול המרה"! יש לתת דרור ל"אני" האמיתי שלה.

או אולי יש כאן אשה כלואה באינדבדואל, ב"עצמי" שלה, ולא מסוגלת להיפתח למערכת שגדולה ממנה ומבעלה גם יחד? אם כך, יש לנסות לקיים את הקשר, להעצים את ערך ה"ביחד" ולעבוד דווקא על האנוכיות.

אז הנקודה כאן היא "אג'נדה". תפיסת עולם. אה, שם פסיכולוגיה לא נוגעת. המחקר מתחיל תמיד כמובן אחריה.

ולעניינינו. האם לגיטימי לשאול למשל: גבר עם נטיה מינית גברית הינו 'אשה כלואה בגוף גברי'? או שמא 'גבר עם הפרעה מינית'? שימו לב כמה כוח יש למילים שאנו בוחרים: "העדפה מינית" או "הפרעה מינית".

אין לי מושג. נניח שהמחקרים מראים שטיפולי המרה הינם הרסניים. יש מישהו שחושב שזה לא קשור לאג'נדה? כלומר, אם אתה מאלה של "העדפה מינית", אז עוד לפני שהתחלת את המחקר, אתה הוא המחליט האם האדם שיושב מולך הוא גבר או אישה. אז המחקר יכול להיות מצויין, אבל אולי חקרת או טיפלת באדם הלא נכון...

ויש עמוק מזה. רגישים יבחינו בודאי שיש אג'נדה גם לאג'נדה. זה לא במקרה שתפיסת העולם המערבית רואה כך את פני הדברים. יש כאן אמירה מאד ברורה של התנגדות לחוק ולאמת אבסולוטית ככל שתהיה.

העמדת רצונו החופשי של האדם במרכז. עד שברצונו החופשי הוא בוחר באמת אבסולוטית כמובן.

אופס.