"משמעויות אינן נקבעות על ידי מצבים" טען אדולף אדלר, רופא יהודי אוסטרי, ומייסד הפסיכולוגיה האינדיבידואלית. "אבל אנחנו קובעים לעצמנו על ידי המשמעויות שאנו נותנים למצבים", הוא הוסיף.
השבת אנחנו מתחילים את ספר דברים. תוכנו של הספר הוא נאום פרידה ארוך של משה רבנו מעם ישראל, שהחיל בראש חודש שבט בשנת הארבעים לצאת בני ישראל ממצרים, ונמשך עד ל-ז' באדר באותה השנה, יום פטירתו של משה.
למרות ששמו של הספר בפי חכמינו הוא "משנה תורה" יש בספר כ-200 מצוות חדשות, בכל זאת הוא עדיין נקרא "משנה תורה". הסיבה לכך היא שמשה רבנו אכן חוזר בספר זה על מאורעות רבים שקרו במשך ארבעים שנה שהיו ישראל במדבר. ונשאלת השאלה: מדוע יש צורך לחזור על דברים שכבר סיפרנו עליהם? ויתרה מזאת: משה רבנו חוזר על דברים בפני אותו הדור עצמו שחווה את הדברים, לשם מה?
נראה לי שהתשובה טמונה בציטוט של אדלר שבו פתחנו. כל אירוע שקורה יכולות להיות לו פרשנויות רבות. משה רבנו, שהוא במדרגה העליונה ביותר של קרבת אלוקים שבן אנוש יכול להגיע אליה, נותן לעם ישראל את המשמעויות האמתיות לאירועים שם חוו. לכן, לימוד ספר דברים צריך להיות על ידי השוואה של המאורע כפי שהוא מתואר בספרים הקודמים, לדרך שבה משה רבנו מתאר את המאורע, מתוך הבנה שמשה רבנו נותן לנו את המבט האלוקי והעמוק של הדברים.
עם כך, כיצד נדע מהי הפרשנות הנכונה למה שעובר עלינו? הרי כל אחד ואחת בחייהם האישיים, וכולנו כחברה וכעם, עוברים חוויות ואירועים שניתנים לפרשנויות שונות.
כאשר היו בתוכנו נביאים, יכולנו ללכת לשאול את הנביא כדי שיגיד לנו מה הקב"ה רוצה מאיתנו. אך כיום שאין נבואה, אנו עדיין צריכים לנסות להבין את הדברים בעצמנו, או בהתייעצות עם אדם קרוב. אך יש כאן בעיה, כי לכאורה לעולם לא נוכל להיות בטוחים שאכן 'קלענו בול' לפרשנות הנכונה, אך נראה לי שכל עוד שאנחנו מבינים שכל מאורע שעובר עלינו, הוא מגיע מהקב"ה כדי לפתח בקרבנו עוצמות חדשות, וכדי להפוך אותנו לאנשים טובים יותר, אז אנחנו נותנים את הפרשנות הנכונה לדבר.
התפקיד שלנו בעולם הזה, הוא לא להיות 'חוקרי אירועים', אלא להיות אנשים טובים יותר, קרובים להקב"ה ומביאים ברכה לעולם. לכן אם ניצלנו את חוויות החיים שלנו לשם כך, 'קלענו בול' למטרה שלשמה נבראנו.
אפשר לדוגמה להתחיל וליישם את ההסתכלות הזאת על תקופת הקורונה שמלווה אותנו, וככול הנראה תמשיך ללוות אותנו בעתיד הקרוב. אם היה לנו רוח הקודש היינו יכולים לדעת על ומה ולמה באה עלינו הצרה הזאת, וגם היום שאין נבואה, יש כאלו שמנסים לשער מהי הסיבה. אולי הם צודקים ואולי לא, לאלוקים פתרונים. אבל מה שבטוח זה שאם התקופה הזאת תפתח אותנו מבחינה אישיותית ורוחנית כיחידים וכעם אז מילאנו את רצון ה', והפכנו את העולם למקום טוב יותר שלא ראוי שיהיו בו מגפות.
הרב שלמה סובול הוא ראש ארגון ברקאי ורב קהילת שערי יונה מנחם במודיעין