אלוף (מיל') יצחק בריק
אלוף (מיל') יצחק בריקצילום: יונתן זינדל, פלאש 90

הפולטיקאים איבדו את היכולת שלהם לתפקד ולהוביל את המדינה לחוף מבטחים בכל תחום ועניין, מגפת הקורונה הוציאה את המרצע מהשק וחשפה בפני כל אזרחיי ישראל והעולם כולו את ממשלת ישראל במערומיה.

ניהול מגפת הקורנה ע״י הממשלה הוא רק קדימון לקטסטרופה שעלולה להתרחש במלחמה.

הפולטיקאים עוסקים בכיפוף ידיים בנושא מגפת הקורנה ואיטרסים מפלגתיים ואינם מובילים את ישראל לשום מקום, הם גם איבדו עניין לחלוטין בעיסוק בביטחון המדינה ואזרחיה, התעלמותם המוחלטת מהצבא וחוסר התייחסותם לאיומים סביב ישראל שרק לאחרונה הגדיר אותם בצדק ראש הממשלה כ"איום קיומי" שלא היה כמותו מאז מלחמת יום הכיפורים יביא את ישראל לאסון במוקדם או במאוחר .

עצירת התרגילים והאימונים לפרקים ארוכים של יחידות המילואים וקיצוץ מתמשך בסד״כ (סדר הכוחות) הובילו לפגיעה במוכנות צבא היבשה מול האיומים הרבים על ישראל. הרמטכ”ל מבין את המצב , כעת תור שר הביטחון ושרי הקבינט
להבין.

ביום רביעי בשבוע שעבר, נחשף באתר mako מסמך אותו שלח הרמטכ״ל כוכבי לקציניו הבכירים ובו הזהיר מפני אי-מוכנות של יחידות המילואים של צה”ל למלחמה הבאה, חוסר כשירותן ואובדן האמון של חייליהן ומפקדיהן. הרמטכ״ל הוסיף ואמר כי ללא יחידות אלו אי-אפשר לנצח במלחמה.

מדובר בהזנחה של שנים בקיצוץ סדר הכוחות מתחת לקו האדום, בעצירת האימונים לפרקי זמן ארוכים, באי-הטמעת אמצעי לחימה חדשים ובפגיעה אנושה ביכולת החיילים לטפל ולהפעיל את אמצעי הלחימה והציוד המאופסן במחסני החירום.

ראש לכל הסיבות לאי-המוכנות הוא מחסור בכוח אדם מקצועי, הנובע מהקיצוץ שקוצץ בשנים האחרונות של אלפי אנשי קבע ובמקביל קיצור שרות הגברים ללא שום בקרה ומעקב ובכך הומט אסון על כשירות היחידות למלחמה.

נראה שאזהרותיי החוזרות ונשנות מפני אי-מוכנות הצבא למלחמה לא היו קול קורא במדבר והן מתחילות לחלחל לתודעת הפיקוד הבכיר בצה״ל, ואף להכניס את יחידות המילואים לתר״ש ״תנופה״ לאחר שנה מתחילת ישומה.

המבחן האמיתי יתקיים בחודשים הקרובים: האם יחזור צבא המילואים להתאמן לאחר שנתיים בהן לא התאמן כראוי, כפי שהצהיר הרמטכ״ל, או האם ימשכו ביטולי האימונים ליחידות מילואים, כפי שקרה עוד לפני פרוץ מגפת הקורונה, וממשיך לקרות עד היום. נצטרך לעקוב ולראות.

פשיטת רגל.

נוסף לביטול אימונים ותרגילים ליחידות מילואים בשנתיים האחרונות, בוטלו גם אימונים ליחידות מילואים שאמורים היו להיערך בחודשים הקרובים. דובר צה״ל תלה את ההחלטה בבעיות תקציב וסדר עדיפויות שקבע הרמטכ״ל. מי שמכיר את מצבו של צבא היבשה המורכב רובו יחידות מילואים, יכול להבין שהוא בצניחה חופשית לתהום.

בצבא נפל האסימון , ויש היום הבנה בזרוע היבשה לפערים העמוקים שנפערו בשנים האחרונות אשר גרמו לפגיעה משמעותית במוכנות צבא היבשה למלחמה , מפקד זרוע היבשה ביחד עם אנשיו בנו תכנית מפורטת במסגרת תר״ש תנופה לסגירת אותם פערים וקידום בכל התחומים : הכשרות ואימונים , אמצעי לחימה חדשים , וחיזוק העורף הלוגסטי , לשם הצלחתה של התכנית הצבא חייב לקבל כתף חמה מהממשלה באותם תחומים שהצבא לבדו לא יוכל לקדמם , כמו תקציב רב שנתי , ביטול קיצור שרות הבנים בחודשיים נוספים , וטיוב כוח האדם בקבע ועוד .

הפוליטיקאים מצדם מתעלמים מצה״ל כאשר כל עולמם נתון לענייני הקורונה בלבד, וגם זאת הם עושים מתחת לכל ביקורת.

כל זה מתרחש בזמן שהאיום הביטחוני על ישראל הולך ומתעצם. בכל מלחמה עתידית צפוי להיגרם לנו נזק גדול עשרות מונים מאשר זה הנגרם ממגפת הקורונה, הן מבחינת אובדן בנפש והן מבחינה כלכלית וחברתית. אך עד רגע זה לא מצא לנכון שר הביטחון החדש בני גנץ לדרוש דיון דחוף ומעמיק בקבינט בעתידו של צה״ל ובמוכנותו למלחמה ומול האיומים הגוברים.

גם קיצור שירות הגברים עבר מעל לראשו של השר, כאילו מדובר במכה קלה בכנף הצבא ותו לא. לא ראינו את גנץ מצטרף למאבקו של הרמטכ”ל כוכבי למנוע את מהלך הקיצור, למרות המשמעויות ההרסניות שהוא מטיל על השירות הסדיר.

סבירות גבוהה.

בימים הקרובים אמורים להתחיל דיוני התקציב במשרד האוצר, כולל הדיונים על תקציב הביטחון ואלו צפויים להיות קשים מאוד נוכח מצבנו הכלכלי הרעוע. השאלה הגדולה היא האם בני גנץ יגיע אליהם כשר ביטחון הנחוש להביא את היכולת המבצעית של צה״ל לרמה סבירה ויתמוך לפחות בחלק מדרישות הרמטכ״ל, או שמא יתנהל כראש ממשלה חליפי.

הרמטכ״ל עצמו עלול להיקלע למצב בלתי-אפשרי ולהישאר לבדו במערכה מול שרי הממשלה שאינם עוסקים באתגרים הביטחוניים מפניהם התריע, וגם לא בצורך להתכונן אליהם.

מצב זה מזכיר כמעט במדויק את הקונספציה שרווחה בצמרת לפני פרוץ מלחמת יום הכיפורים. ראש אָמָ״ן דאז האלוף אלי זעירא טען כי הסבירות למלחמה נמוכה מאוד, גם כאשר צבא מצרים נערך על גבול תעלת סואץ וצבא סוריה התפרס בגבול רמת הגולן. זמן מועט לפני פרוץ המלחמה טען שר הביטחון משה דיין כי אין שום סיכוי שהמצרים והסורים יעזו לצאת למלחמה, וטענות יהירות דומות נשמעו גם בקרב קצינים בכירים רבים. היום המצב חמור שבעתיים מכיוון שמדובר באיום קיומי הניצב מול ישראל.

בשונה ממלחמת יום הכיפורים, במלחמה הקרובה העורף הישראלי יהפוך לזירה המרכזית. מדי יום ייפלו על העורף אלפי טילים ויגרמו להרס נורא ולאבדות בנפש קשות מנשוא.

הפולטיקאים לא למדו דבר מהעבר וממשיכים להתנהג בחוסר אחריות משווע, לא מתקיימים דיונים בקבינט על הערכות הצבא לאתגרים הקשים העומדים מולו כבר תקופה ארוכה מאוד, נושא תקציב הביטחון לוט בערפל כבד מאוד, ואין כל יכולת לצבא להוביל תהליכים רב שנתיים ללא תקציב רב שנתי .

מי שישלם את המחיר הכבד על ההתעלמות יהיו אזרחי ישראל. לאחר המלחמה הבאה נשמע את צעקת הנותרים להקמת ועדת חקירה, ונחזה בבושת פנים כיצד “המנהיגים” בורחים מלקיחת אחריות על החלטותיהם ומעשיהם.

האלוף במיל’ יצחק בריק, לשעבר נציב קבילות החיילים במשך עשור, וכן מפקד גיס הדרום ומפקד המכללות הצבאיות.