
לאחרונה התפרסם כי המדינה מעכבת את תשלומי שכר הטרחה לעורכי דין שמעניקים סיוע משפטי מטעם המדינה.
לפי הפרסום משרד המשפטים מעכב תשלומים לעורכי דין המייצגים זכאי סיוע משפטי לפי חוק הסיוע המשפטי, בשל העדר תקציב ובעיית תזרים.
זוהי הזדמנות טובה לבחון מחדש את הצורך בסיוע המשפטי. חוק הסיוע המשפטי, החל את דרכו כהצעת חוק ממשלתית שנקראה חוק הסעד המשפטי. בדברי ההסבר לחוק נכתב כי: "בין שירותי הסעד שמדינה מתקדמת נותנת לנזקקים מצוי גם סעד משפטי, שהרי אין לך אדם שאינו מצרך נצרך לעתים לייעוץ משפטי".
אין חולק על שבשעה שהחוק נחקק היה בו צורך והגיון. בשנת 1970 שירותים משפטיים היו מצרך יקר להחריד וגרמו פערים אדירים בין עשירים, שידם משגת, לבין מי שידם איננה משגת. במציאות שבה היו בישראל עורך אחד על 622 אזרחים, שכר הטרחה עבור טיפול בתיקים משפטיים פשוטים יחסית, היה בלתי ניתן לגיוס עבור מתדיינים מהשכבות הנמוכות.
אלא שמאז השתנתה התמונה באופן מוחלט: ב-2020 כבר ישנו עורך דין אחד לכל 168 אזרחים. השוק מוצף בעורכי דין, אשר חלקם משוועים לפרנסה, ומוכנים לעבוד בתעריפים נמוכים השווים לתעריפי הסיוע המשפטי (התשלום בגין ייצוג בדיון על ידי הסיוע המשפטי הוא בין 300 ל-700 שקלים).
הסיוע המשפטי מטיל כיום על גב הציבור, את עלותו של מנגנון, הן בהליכים הפלילים והן בהליכים האזרחיים, אשר כמקובל בישראל התנפח לאורך השנים ללא היכר.
גם בבחירת המיוצגים ניכרת עייפות החומר – מנגנון הסינון של הסיוע המשפטי פרוץ לרמאויות שונות.
בתחום הפלילי המבחן לקבלת הסיוע הוא רק אם המבקש עומד בפני עבירה שמאסר בצידה. ובתחום האזרחי, מספר מבחנים מצטברים: זכאות כלכלית הכוללת מבחן הכנסה ומבחן רכוש; סיכויי ההליך; והנושא שבו מתבקש הסיוע הוא נושא שבו הוא ניתן באגף.
ברור לחלוטין כי מנגנון ההכנסה איננו ברור דיו, ולמעשה, על פי הקריטריונים הנוכחיים, גם ראש הממשלה בנימין נתניהו זכאי לייצוג על ידי הסיוע המשפטי.
בעיית הסינון, לצד התעריפים האטרקטיביים, גורמים, על פי נתוני משרד המשפטים המעידים על עלייה במספר תיקי הסיוע, להצפת המערכת בתיקי סרק המיוצגים על ידי עורכי דין מהסיוע המשפטי
לסיכום: המצב היום שונה לחלוטין מהמצב שהיה בישראל בעת שנחקק חוק הסיוע המשפטי. אין שום סיבה, בשוק מוצף בעורכי דין, אשר חלקם משוועים לפרנסה, שלא להעביר את המשימה של ייצוג מעוטי הכנסה לשוק הפרטי. מה שהיה נכון בשנת 1970 כאשר בקושי היו עורכי דין ושכר הטרחה נגבה באלפי דולרים – לא נכון להיום. עורכי דין פרטיים רבים ישמחו לטפל בתיקים המטופלים כיון בסיוע המשפטי, באותן עלויות המוצעות על ידי המדינה.
המשך הסיוע ויצוג משפטי על חשבון הציבור במתכונתו היום שגוי, מציף את הערכאות השיפוטיות בהליכי סרק כאשר הוא נעשה על חשבון כולנו, מוריד את רמת העיסוק במקצוע המשפטים ואינו ראוי לזמן הזה.
הכותב הוא שותף במשרד עורכי הדין א. זיסמן שני, המתמחה בדיני משפחה וירושה