גרעון כבד נוצר בתקציב המדינה כתוצאה מה"קורונה הכלכלית" והצורך לתמוך בפעילות המשק, במובטלים ובעצמאים. בנוסף, ירידת הפעילות הכללית הביאה לירידה דרמטית בגביית המיסים.
גודל הבור התקציבי עדיין לא ברור, אך יש להניח שהוא לפחות 150 מיליארד ₪: 100 מיליארד שהממשלה הצהירה עליהם כתקציב קורונה מיוחד, ועוד כ-50 מיליארד ₪ גרעון בתקציב הממשלה שנוצר עוד טרם המשבר.
לכל ברור שהעלאת מיסים היא מעשה לא הגיוני כלכלית, כך שבפני הממשלה עומדות שתי אפשרויות: קיצוץ מדורג ומתון בהוצאות השכר העצומות שלה, או לקיחת הלוואות בגובה הגרעון העצום, אותן יצטרך לשלם הדור הבא בריבית דריבית.
אין ארוחות חינם - מדינה שחלק גדול מתקציבה הולך להחזר חובות, היא לרוב מדינה עם שיעור מס גבוה שחונק את הכלכלה וגורם לאבטלה.
מדהים, אך בישראל לא מתקיים דיון ציבורי בנושא כל כך משמעותי, האם זה מוסרי לשעבד את עתיד ילדנו לחובות מטורפים ואבטלה, או שלחלופין, טוב נעשה אם נתנהל נכון ואמיץ לשנים ספורות, ונקצץ בהוצאות השכר של ממשלת ישראל, והאמינו לי, יש הרבה מאוד שומן לקצץ.
ובכלל, מה תגידו על הורים שלוקחים הלוואות שהילדים שלהם משלמים?
קחו נתון רשמי: בשנת 2018 הוציאה הממשלה 184 מיליארד ש"ח על שכר במגזר הציבורי. קיצוץ של 25 מיליארד ש"ח ל 6 שנים יעניק לממשלה "חבל" של 150 מיליארד ₪ להוצאות מיידיות, כלומר את כל המשאבים שהיא צריכה לתמיכה בכלכלה: הארכת דמי אבטלה לשכירים, מענקים לעסקים במשבר ולעצמאים, ובעיקר - הגדלת ההשקעות בפעילות המשקית כמו תשתיות תחבורה, ומענקים לתעשיינים המקימים מפעלים וחברות, כלומר השקעה במקומות עבודה.
הקיצוץ המוצע מהווה סה"כ 13.5% מהוצאות השכר של הממשלה, לא משהו שחברות גדולות לא עושות בזמן משבר.
לא פחות חשוב: התנהלות כלכלית נבונה תספק את כל המשאבים הדחופים כדי לחזק את הצבא היבשה, ולסגור את הפערים הבלתי נתפסים בהתחמשות ואימונים שמציג האלוף בריק בדו"ח שלו, פערים שהיום אין עליהם חולק גם בתוך צבא.
הקיצוץ צריך להיות מבוצע בשני מרכיבי שכר לתקופה של 6 שנים:
1. קיצוץ רוחבי של הפקדות המדינה לקרנות השתלמות לכל עובדי המדינה - חיסכון של כ 12 מיליארד ש"ח לשנה.
2. קיצוץ שכר לרמות השכר הבכירות בלבד (למשל מעל 20,000 ₪ לחודש), כולל פנסיות תקציביות, של כ 13 מיליארד ש"ח לשנה, והנה, כל הכסף שצריך מבלי ששעבדנו את הדורות הבאים לחובות.
אני מדגיש - להוציא קרנות השתלמות – אין הכוונה לקיצוץ שכר לבעלי השכר הנמוך, אלא רק לבעלי השכר הגבוה בשירות הציבורי. אני מכבד מאוד את עובדי המגזר הציבורי, רבים מהם עושים עבודת קודש של ממש, אך חובה לומר, שהם גם נהנים מיציבות תעסוקתית - "קביעות", ובשונה מהסקטור הפרטי, הם לא היו חלק מהגל של כמיליון שכירים שפוטרו וכ-400,000 עצמאים שהכנסתם נעלמה ביום אחד, ראוי שהם יתנו את חלקם ובפרט אלו ברמות השכר הגבוהות.
גם בכנסת נשמעים קולות חשובים התומכים בהצעה לקיצוץ שכר במגזר הציבורי ברמות השכר הגבוהות, חברי הכנסת מתן כהנא, עוזי דיין וגדעון סער הבהירו עוד בתחילת המשבר שכך צריך לנהוג והם ראויים לכל שבח.
לאחרונה היו גם פרסומים ששר האוצר מבקש לקצץ 15 מיליארד ₪ מהשכר הציבורי ב-3 שנים הקרובות, כשליש מהצעתי במאמר זה.
"הברזל הציבורי" חם, יש ממשלת אחדות בישראל, המשבר הכלכלי עצום, וההסתדרות תתקשה להסביר לציבור מדוע היא מתנגדת לקיצוץ שכר זמני למי שמרוויח מעל 20,000 ₪ לחודש כאשר התמורה עוברת כולה למובטלים ולעידוד תעסוקה.
הגיע הזמן למנהיגות אמיצה שתעמוד מול ההסתדרות ותגיד – עד כאן.
אם לא נהיה אמיצים מספיק כדי לקצץ שכר במגזר הציבורי, ישראל תיקלע למשבר כלכלי ארוך שנים, תאבד שליטה בגירעון התקציבי, וזמן ההתאוששות מה"קורונה הכלכלית" יתארך בשנים רבות וזו בשורה רעה מאוד למובטלים לעצמאים שנפגעו קשה.
הגיעה עת למנהיגות כלכלית כפי שהייתה כאן ב-1984, מנהיגות שהוציאה באומץ את ישראל ממשבר כלכלי עצום, והעבירה אותה להצלחה כלכלית שבעולם מתקנאים בה.